לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
כל האומר דבר בשם אומרו
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם''', הוא מאמר חז"ל המופיע ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ו' משנה ו'.}} וב[[מסכת חגיגה]]{{הערה|תלמוד בבלי מסכת מגילה טו, א. וראו גם נדרים פרק קמא הובא במגן אברהם אורח חיים סימן קנו: "כל שאינו אומר דבר בשם אומרו - עובר בלאו" (וראו בהגהות רבי עקיבא איגר שם). וכן מסכת יבמות צז, א: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר".}}, המעלה על נס את החשיבות להקפיד לציין כל דבר בשם מי הוא נאמר, וזהו אחד מ[[קנייני התורה]]{{הערה|וראו גם מדרש תנחומא (בובר) במדבר כז, א: "אל תכריתו . . אמר ר' תנחומא בר אבא אמר ר' לוי אל תגזל דל כי דל הוא . . א"ר חזקיה ור' ירמיה בר אבא בשם ר' יוחנן, כל שאינו אומר דבר בשם אומרו, עליו הכתוב אומר אל תגזול דל כי דל הוא".}}. ==הרחבה== ב[[מגילת אסתר]] מסופר שכאשר סיפרה אסתר לאחשורוש על הנסיון של בגתן ותרש להרוג אותו, לא הסתפקה בהעברת הידיעה בלבד, אלא ציינה זאת "בשם מרדכי", ומכך התגלגל נס ההצלה כאשר בלילה שבו נדדה שנת המלך מצא כתוב את זכותו של מרדכי שהציל אותו בדיוק בשעה שהמן בא לבקש לתלות את מרדכי, וכך התהפך הגלגל והמלך בכעסו ציווה להעניש את המן. במדרש משלי{{הערה|בובר ו, טז, על הפסוק "שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו".}}, מציין את הצד השני של משפט זה, שכל האומר דבר '''שלא מפי אומרו''' "מביא קללה לעולם"{{הערה|יש הגורסים שם "מפי שלא אמרו", כלומר שתולה הדברים במי שלא אמר אותם כלל.}}. הקשר בין האומר דבר בשם אומרו לבין הבאת הגאולה, הוא בכך שכאשר הוא תולה את הדברים במי שאמר אותם, הוא כביכול 'גואל' אותם ומחזיר אותם למקומם האמיתי, וכך הוא מקרב במידה כנגד מידה את הבאת הגאולה, אז יחזרו בני ישראל אל מקומם האמיתי. ביאור נוסף בכך, שהדבר מראה על מידת הענווה שמדגיש שהדברים לא שייכים לו והוא רק משמיע מה שלמד מאחרים, וזה קשור עם משיח עליו נאמר שיהיה בענווה גדולה, "עני ורוכב על חמור"{{הערה|ספר עץ יוסף, בשם מנות הלוי על מגילת אסתר, ביאור ארטסקרול על הגמרא במסכת מגילה טו, א.}}. הרבי מבאר את הדברים על פי פנימיות, שאדם צריך ללמוד את התורה 'בשם אומרו', כלומר להרגיש בתורה שזוהי תורת ה', ולימוד באופן זה, מסיר את ההעלם והסתר ומביא את הגאולה בתוך ה'עולם' מלשון העלם{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6600&CategoryID=1371 התוועדויות ה'תשמ"ג חלק ד' עמוד 1782-1793]. תשמ"ח חלק ד' עמוד 32.}}. במשך הדורות היו שהקשו על מאמר זה באופנים שונים, כאשר השאלה המרכזית היא, מהי הסברא שאדם יאמר את הדברים בשם עצמו אם אלו דברים ששמע מאחרים, והרי זהו שקר. אחד האופנים להסביר זאת הוא, שהכוונה לחידוש תורה שהאדם עמל והתייגע בעצמו להבין אותו, אלא שלאחר מכן התברר לו שזה כבר כתוב במקום אחר{{הערה|1=[daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=27701 האדמו"ר מטאלנא, בשם האדמו"ר מגור].}}. הרבי מבאר את העובדה שרבותינו נשיאינו לא הקפידו לציין כל דבר שמופיע בחסידות היכן הוא נאמר, על אף המעלה של 'האומר דבר בשם אומרו', או מפני שהם תלמידיהם המובהקים, ותלמיד מובהק אינו מחוייב בכך כיוון שהכל יודעים שכל מה ששמע - שמע מרבו, או באופן אחר, שכיוון שהדברים התעצמו איתם בצורה מוחלטת, זה נעשה כאילו אלו דברים שלהם{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5213&CategoryID=1195 התוועדויות ה'תשח"י חלק ג' (כג) עמוד 56] (וראו [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296216#footnoteRef87a4296216 שיחת שבת פרשת נשא ה'תשכ"ג הערה 87], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5990015 שיחת ליל י"א ניסן ה'תשל"ג]).}}. [[הרבי]] מוסיף על יסוד מאמר חז"ל זה, שעל ידי כך שמזכירים את דרך [[השתלשלות התורה|העברת המסורה]], מגלים את הדרך בה קיבלנו את ה[[תורה]] לאורך הדורות עד [[משה רבינו]], ובכך גואלים את [[דברי התורה]]{{הערה|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.}}. ==לקריאה נוספת== *לקוטי שיחות חלק ל"ו, שיחה ב' לפרשת כי תשא *לקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1178 הערה 13 *ישראל אלפנביין, '''"צריכים לחלץ מפיו מה הוא אמר ומה ענו לו"''', לקט התייחסויות של הרבי לדברים שנאמרו בשמו, מדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2096 עמוד 36 ==ראו גם== *[[מראי מקומות]] *[[יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו]] ==קישורים חיצוניים== *'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpagefeed.aspx?req=31611&pgnum=139 לקוטי לוי יצחק חלק ב' עמוד קמ]''' *'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2018/02/23-02-2018-03-49-11-%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1.pdf מגילת אסתר עם פירוש מגילת מנחם]''' עמוד קסה {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מגילת אסתר]] [[קטגוריה:לימוד תורה]] [[קטגוריה:גאולה]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)