עריכת הדף "ישראל ברדה"

{{אין תמונה}}
הרב '''ישראל ברדה''' (יליד [[תשנ"ו]]), הוא חוקר והיסטוריון חב"די.

==תולדות חיים==
נולד ב[[הרצליה]] ב[[כ"ט חשון]] [[תשנ"ו]] לאביו ר' ראובן ולאמו מרת שמחה ברדה.

בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] [קטנה וגדולה] ובמהלך שנים אלו נמנה על חברי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש צפת|הערות התמימים ואנ"ש]] של הישיבה.

כבר כבחור, החל להתעניין בהיסטוריה חסידית בעקבות אחיו הגדולים, ובשנת [[תשע"ה]] פרסם את הכותר הראשון שלו: "תומכי תמימים ליובאוויטש: תלמידיה, רישומים ביוגרפיים, שידוכים ונישואין". בתחילה הי' מפרסם את מאמריו תחת שם העט ,[הרב] אשר זך'. למאמריו סגנון מענין, שאינו נמצא בקרב אף אחד מסופרי ואפילו חוקרי חב"ד האחרים. למשל, כאשר הוא מציין לספר, הוא יציין אליו בלשון מחקרית: ראשית שמו של הכותב, לאחר מכן שמו של הספר, ורק לאחר ציון מיקום ושנת ההדפסה - אם לא חסרים מקום ושנת ההדפסה [חמוש"ד]- מספר העמוד. וכיוצא בזה.

בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לצוות העריכה של בטאון [[התמים (בית משיח)|התמים]].

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת לייקי יתומת ר' אליהו מיכאלשווילי מכפר חב"ד<ref>במזכרת מחגיגת האפשערנעש של בנו אליהו (שנקרא על שם הסבא) פרסם סקירה על תולדותיו של ר' אליהו - ממה ששמע אודותיו.</ref>.

בשנת [[תשפ"א]] התחיל לפרסם יחד עם אחיו ר' [[שלמה ברדה]] את גליון 'מרחב', כתב עת לדברי ימי חסידות חב"ד, ובו מאמרים על תולדות חב"ד, רשימות זכרונות מאנשים שהיו בליובאוויטש, פרסום כתבים מרבותינו נשיאינו, ועוד. עד עתה יצאו ארבעה קבצים, כשברביעי -שיצא לאור במרחשוון תשפ"ג- פורסמו [בין היתר] למעלה ממאתים וחמישים [!!] מכתבים מאדמו"ר הריי"צ בפרסום ראשון, שאינם כלולים במסגרת האגרות קודש שלו, [רובם -] כיוון שאינם תוכניים.

בשנת תשפ"ב פרסם [בהוצאת מכון הספר של הרב [[אברהם אלאשוילי]], ובעזרתו של הרב אלאשוילי] את ספרו הראשון '[[הרז"א]]'.

מפרסם טורי מחקר והיסטוריה חסידית בבימות שונות, כשבהם: גליון '[[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]]', קבצי [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה|הערות וביאורים -אהלי תורה]], ועוד.

מתעד את תולדות בוגרי [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], כשבין היתר עמל להפריך את הטענה<ref>לסיכום הפולמוס, בלשונו של הרב ברדה- ראה מכתבו [תחת שם העט הרב אשר זך] למערכת היכל הבעל שם טוב, גליון מג ע' תסא ואילך.</ref> ש[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסאהן]], אבי של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], '''לא''' למד בתומכי תמימים בליובאוויטש.

בשנת תשפ"ד התחיל לפרסם - יחד עם אחיו ר' שלמה- חוברות בשם 'גנזיא', בה מפרסם תיעודים רשומות וזכרונות הקשורים עם חסידות חב"ד בחוברות היוצאות לאור כמעט מידי שבוע{{הערה|1=ראו בפתח דבר לחוברת הראשונה: [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%90%2C%20%D7%90.pdf גנזיא חוברת א'].
לדרייוו המלא של קבצי גנזיא [מתעדכן] -https://drive.google.com/drive/folders/1Mf-4K560tWLWDZrFokSBngdXUrLLwimU?usp=gmail.}}. עד עתה יצאו לאור 50 חוברות. כאשר התוכן המתפרסם בחוברת עוסק בחסיד מסוים, נחלץ העורך לשרטט בקצרה -לרוב לראשונה- קיצור תולדות חייו של החסיד.

מאמריו עוסקים במגוון רחב מאוד של תחומים, כשבכולם ניכרת בקיאותו העצומה. בין מאמריו: תולדות ר' [[אברהם דוד לאוואוט]], זקנו של הרבי, בירור על תולדותיו של ר' [[יצחק משה מיאסי]], מאמר על חסידי אדמו"ר הריי"צ באיזורי ווילנא ווואהלין, ועוד ועוד.

בזמן האחרון מכין סקירה מקיפה ומסודרת (בסדר כרונולוגי) על [[רשימות הרבי הריי"צ|רשימות אדמו"ר הריי"צ]]. חלק נדפס כ[חלק מ]תשורה מאפשערניש לבנו. בין היתר נדפסו שם קטעים בפרסום ראשון מרשימות אדמו"ר הריי"צ.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברדה, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ז]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ו]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת ברדה]]