עריכת הדף "ישראל אריה לייב שניאורסון"

[[קובץ:ישראל_אריה_ליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]
הוו"ח '''ישראל אריה ליב שניאורסון''' (שניאורסאהן. כונה '''לייבל''', והשתמש גם בכינוי '''מרדכי גוראריה'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב"די שטבע, וישראל אריה לייב השתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במשטרה החשאית, ולא רצה שיזהו אותו.}}; [[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ"ט, הרבנית חנה כותבת בעצמה שבנה נולד בסוף חודש אייר: "סוף חודש [[אייר]] ה'שי"ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר".  וברשימות הרב"ש עמוד סח, נכתב שסבו של ר' לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש"ב שבסוף חודש אייר תרע"ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ"ל יוצא, שישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס"ו. דבר זה תואם את המופיע במסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], שם נכתב שהוא נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]], עם זאת ב"ספר המאמרים מלוקט", חלק ה', במאמר "אחרי קדושים - י"ג אייר תשכ"א" נכתב בפתח דבר שהוא נולד ב[[ג' סיוון]] [[תרס"ט]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר "שנים ראשונות" עמוד 541.}} - [[י"ג באייר]] [[תשי"ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].

==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
ישראל אריה לייב נולד, ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], ראש הישיבה ב[[רומנובקה]], [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה אוטודידקט, עמקן, בעל זכרון גאוני ולמדן בעל התמדה גדולה. 

בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה על ידי ישיבת תומכי תמימים, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של [[הרבי]], הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, [[הרבנית חנה]], קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ"}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ישראל אריה לייב: {{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים"{{הערה|לישראל אריה לייב מלאו בשנת תרע"ה תשע שנים}}.

הרב [[יואל כהן]] שהכירו ב[[תל אביב]] נהג לספר, שכאשר היו [[ר' לוי יצחק]], הרבי, וישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של [[קבלה]], הרבי באותיות ובסגנון של [[חסידות]], וישראל אריה לייב, בסגנון של חקירה.

עוד מספר, שישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכדומה.

===בחרותו===
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.

==עם אדמו"ר הריי"צ==
בשנת [[תרפ"ד]], לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו (הרבי נשיא דורנו). אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו.

ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

באור ל[[ה' טבת]] [[תרפ"ט]], סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע [[דא"ח]] מאדמו"ר הרש"ב יחד עם ישראל אריה לייב{{הערה|ספר השיחות תרפ"ט, עמ' 66-65.}}.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "[[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בנהר דנייפרו. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרדכי גוראריה". בהיותו ב[[ברלין]] חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]].

באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.

במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר ניסיון למצוא שידוך עבורו.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) ויש גורסים חנות ספרים. ולגירסא אחרת: בשנים אלו החל לעבוד במכון וייצמן ברחובות ונחשב למדען הראשון במכון ויצמן{{הערה|כפר חב"ד, תשורה נקי}}

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'). גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה{{הערה|"שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד" - מזכרונות [[הרבנית חנה]]}}.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] בחברותא שבועית עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב'[[חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]] ועם הרב [[פנחס אלטהויז]] אותו הכיר מילדותו ב[[ניקולייב]]. לפני שעבר לאנגליה, פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול ש[[הרבי]] ימונה ל[[אדמו"ר]]{{הערה|שם=הרב אשכנזי|הרב אשכנזי, עמ' 159.}}.

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], שלח עותק אחד לאחיו ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}{{הערה|שם=הרב אשכנזי}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]]. 

לאחר פטירתו פעל הרבי רבות למענה, וכאשר הגיעה ל[[ניו יורק]], אף התארחה בקומה השלישית בבית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730 ע' 31}}.

ב[[י"ג שבט]] [[תש"י]] שיגר מברק ניחומין ל[[בית הרב]] על הסתלקות [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|[[ימי מלך]] ח"א ע' 70. וראו גם מכתבו לרבנית חנה בקישור הבא: https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-49-acharei-kedoshim-5772.pdf}}.

==חלקו בפיתוח האטוֹם==

===אדמו"ר הריי"צ והרבי מסייעים כלכלית===
בתחילת שנת [[תש"ח]] תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו"ר הריי"צ באגרת מחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]{{הערה|תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג עמוד תנה}}.

באותה תקופה [[הרבי]] שלח לו כספים דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]], ואחיו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[קראון הייטס]], כפי שעולה מאגרת אל הרב משה גוראריה:
"י"ד תמוז תש"ח... מכתבו מי"א סיון קבלתי... הרי מסר לאחי שי' על פי המברק שלי נו"ן ליט' [=לירות], ואחר כך בקשתי את אחיו הרב שניאור זלמן שי' ([[שניאור זלמן גוראריה|גוראריה]]) שיכתוב לו בקשתי למסור לאחי עוד כהנה [=עוד 50 לירות לישראל אריה לייב]. ובודאי מילא בקשתי זה מכבר. ומטובו  להודיעני כמה עלי ליתן להרש"ז להשלים את כל הנזכר לעיל"{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1229/Grqc12292637.pdf קונטרס לה"ק אמור פ"ג]}}.

===גירסאות מטרת הנסיעה לאנגליה===
התוכנית לא יצאה לפועל וכעבור כשנתיים נסע לאנגליה - ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול. ועל כך מסופר במספר גירסאות:

בפורום בחדרי חרדים פורסם בשנת [[תשע"א]] כי ישראל אריה לייב היה ראש תוכנית הגרעין הישראלית:
"הוא היה מראשי תכנית הגרעין של ישראל, ולצורך כך שהה באנגליה"{{הערה|[https://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp?topic_id=2889558]}}.

ב[[אתר הגאולה]] פורסם בשנת [[תשע"ו]]:
ישראל אריה לייב נשלח ללימודים באנגליה עם עוד יהודים, כדי להקים מאגר של מדעני גרעין על מנת להתחיל לייצר בשלב מאוחר יותר נשק אטומי להגנה על ארץ הקודש{{הערה|[https://www.hageula.com/vid/daily_video/15462.htm  ישראל אריה לייב נוסע לאנגליה להקים מאגר מדעני גרעין, כדי ליצור נשק אטומי]}}.

הרב [[יוסף אשכנזי]] פרסם בשנת [[תשע"ז]] בספר [[הרב אשכנזי (ספר)]]: "סיפר ידידו הרב [[נחום גולדשמיד]] : חבר הכנסת [[יונה כסה]] הכיר היטב את ר' לייבל מ[[יקטרינוסלב]], הוא סיפר לראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] אודות גאונותו של ר' לייבל, בהציעו כי המדינה תשגרו לחוץ לארץ כדי שילמד מדעים, וידיעותיו שירכוש, ינוצלו לאחר שובו, להגבהת רמתם וחשיבותם של תחומים אלו בארץ. האוניברסיטה החליטה לקבלו לשורותיה ולזכותו במלגה. מדינת ישראל מצידה מימנה עבורו את כרטיס הטיסה"{{הערה|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בראיון וידאו ל-JEM. [[הרב אשכנזי (ספר)]], [[תשע"ז]], עמ' 165, הרב אשכנזי בשם הרב [[נחום גולדשמיד]]}}.

הרב [[אליהו שוויכה]] פרסם בשנת [[תש"פ]] גרסא שונה: ידיד נעוריו חבר הכנסת [[יונה כסה]], פגשו באחד הימים ברחוב בתל אביב, ושאל אותו איך הוא מסתדר בעבודתו. בתגובה השפיל ישראל אריה לייב מבטו, ובצניעות בלתי רגילה אך אופיינית לו, סיפר ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרעינית לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, מזמינים אותו לשם. הוא אכן נסע לשם והתקבל להיות מדען וחבר בוועדה חשובה זו. יונה כסה ציין בהתפעלות את הצניעות בה סיפר ישראל אריה לייב זאת, ועל כך שהיה עליו "לדלות" את זה ממנו. כמו כן ציין את העובדה שאף על פי שלא למד נושאים אלו, הצליח ישראל אריה לייב לכתוב מאמר בנושא והתקבל לוועדה בשל המאמר בלבד.{{הערה|הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה]}}.

גירסא נוספת פירסם הרב [[משה אורנשטיין]] ראש ישיבת חב"ד ב[[נתניה]] בשנת [[תשפ"ג]] – ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1358}}, [[שבועון כפר חב"ד]] {{הערה|גליון 2007. ראו להלן.}}, ובאתרים [[חב"ד אינפו]] ו[[חב"ד און ליין]], קטעים מיומן והקלטה של [[ישעיהו שר]] שהיה בצעירותו אורח תדיר בבית הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] וידידם של הבנים ובהם [[הרבי]] וישראל אריה לייב{{הערה|קטעים מיומני ישעיהו שר פורסמו על ידי הרב אורנשטיין ב"כפר חב"ד" ובשנים הבאות רוב החומר הרלוונטי לחב"ד פורסם בספר 'שנים ראשונות', ועל מספר סיפורים יש הבהרות כי הם לא מדויקים. לדוגמא, ישעיה שר מספר כי רואים על הרבנית חנה שהיא קרובת משפחה של הסופר אחד העם, וזה אינו נכון, אלא לאחד העם הייתה קירבה רחוקה מאוד לבעלה הרלוי"צ. מכך ניתן להסיק כי בזכרונותיו שנכתבו זמן רב לאחר האירועים, נפלו אי אלו אי-דיוקים, וההסתמכות עליהם צריכה להיות לכאורה בהתאם.}}. מהחומר החדש, ומאינפורמציה שפורסמה בתולדות לוי יצחק, אגרות קודש ו[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ]{{הערה|עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה}}, עולים פרטים חדשים על ניגונו של ישראל אריה לייב (ראו להלן), וגם שככל הנראה נסיעת ישראל אריה לייב לאנגליה, הייתה קשורה לשאיפת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, לייצר פצצה אטומית. מהפרטים החדשים עולה כי ישראל אריה לייב היה המדען הראשון שעבד במכון ווייצמן למדע בפאתי העיר [[רחובות]], ושעלייתו לארץ ישראל הייתה למטרה זו. הוא הוזמן מטעם מכון ויצמן להשתלב בכוח העבודה הראשון שלו. {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, י"ג אייר תשפ"ג, עמ' 50, מפי מרת צביה גרינשפן, אשת הפרופ' אהוד גרינשפן, חבר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית}}. מר [[ישעיהו שר]], סיפר בשנת 1969 כי ישראל אריה לייב היה "אחד מן האישים החשובים שבן גוריון שלח אותו לאנגליה בקשר לאָטוֹם" {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 46, מהקלטה של מר שר. עיי"ש.}}. לאור הגילויים החדשים ועדותו של מר שר, סביר להניח כי המאמר הנזכר ששלח ישראל אריה לייב לוועדה לאנרגיה אטומית של בריטניה היה סיפור כיסוי לדבר האמיתי: בטחונה של ישראל, ופיתוח יכולותיה הגרעיניות {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 46; שם, עמ' 50. ראו שם את הפרטים באריכות.}}.

כשנתיים בלבד שהה באנגליה והלך לעולמו כתוצאה מבעיות קרדיולוגיות. כיום לא ידוע מטעם איזה גוף בטחוני פעל ואיזה מידע העביר בנושא האטום. רב הנסתר על הנגלה.
גם תפקידו במכון ויצמן נותר בעמימות, ולא ידוע באיזו מסגרת פעל. ייתכן והתפקידים החשאיים, גרמו לערפל הכבד סביב פועלו.

===חיבורו המדעי===
חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור [[פסח רוזנבלום]] ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל"ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שר' ישראל אריה לייב אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני"] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): "ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד"ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז"ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך".

בשנת [[תשפ"א]] נחשפו מחברות נוספות של ישראל אריה לייב עם חיבורים מתמטיים שהועברו לצוות של חוקרים על מנת שיפענחו אותם{{הערה|[https://col.org.il/news/162923 שחזור הארכיון האבוד של אח הרבי, ר' ישראל אריה לייב] {{חב"ד און ליין}}}}.

==פטירתו==

לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי"ב]}} ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]], נפטר בליברפול מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש {{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב [[משה אורנשטיין]] נראה כי השיחה  נסבה על חלקו של ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 50).}}.

==קבורתו==

ביום פטירתו, קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול נפטר", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה בגלל גילה והסבל שחוותה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - [[שבועון בית משיח]] גליון 1211}}.

לאחר פטירתו הורה הרבי לרב [[בן ציון שם טוב]] לטפל בסידורי ההלויה והעברה לארץ הקודש.

הבחורים בישיבת תומכי תמימים ב[[מנצ'סטר]] נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש בלונדון.

כאשר הגיע הארון ל[[מרסיי]] שבצרפת התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש.

===העברת ארונו לארץ הקודש===

הרבי שלח מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב"ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה){{הערה|מפי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס"ד ע' 8}}.

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

וכך מסופר על הקבורה בספר [[עבד אברהם אנכי]]:
בכ' אייר שלח הרבי הוראות בנידון אל הרב קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב"ד: "שלחתי לכת"ר שי' היום, מברק על דבר ההלויה. ואחכה למכתב מפורט מהנעשה בזה, והשם יתברך יעזור לנו, אז מיר זאלן אוסניצן אחד את חברו אויף גוטע פרייליכע זאכן, [=שנשמש אחד את השני לדברים טובים ומשמחים] תמיד כל הימים".

על ההלוויה והקבורה כתב הרב קרסיק לרבי במוצאי שבת בהעלותך [אור לט"ו סיון] תשי"ב: 

"לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ"ש לערך כשישה מניינים מתל-אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל".

במכתב מג' סיון, הרבי הודה להנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, על הסיוע בהלוייה: "ועל של אתה באתי ועל של עיקר – להודות מקרב ולב עמוק על הסידור של הלוית אחי ז"ל כדבעי, ויהי רצון שמכאן ולהבא זאל מען ניצען איינער דעם אנדערען נאר אויף פריילכע און געזונטע זאכען [= שנשמש אחד את השני רק לדברים שמחים ובריאים]".

===הרבי אומר קדיש===
ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] אמר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

===מסתיר מאמו===
את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

===עליה לקברו===
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ישראל אריה לייב.<BR>פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. <BR>אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}.<BR>בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]
החל משנת [[תש"ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו ר' של ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}. ביארצייט בשנת תשפ"ג פקדו רבבת מתפללים את הקבר ומתחם ההתוועדויות שהוקם על ידי התאחדות החסידים{{הערה|בית משיח, 1359}}.

לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש"נ]] ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני [[ל"ג בעומר]] אעה"צ"{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.

כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקברו של ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

===דאגה למצבו של הקבר===
המצבה מונחת לרוחב באופן לא רגיל, על כך כתב הרב פנחס אלטהויז לרבי בכ"א וכ"ב אלול תשי"ד, וזה היה מענה הרבי בד' תשרי תשט"ו: 
{{ציטוט|ומה שכותב שהוקמה לאורך הגוף לא לצד הראש, הנה אם ישנם שם מצבות באופן כזה יש להניח כמו שהוא אבל באם לאו הרי אין לשנות מהנהוג בבית חיים זה ואם אי אפשר אחרת יש לעשות מצבה אחרת ולהקימה כמו שאר המצבות, אבל מניח את דעתי שכותב שהרבה מצבות מונחות באופן כזה בצפת...|מקור=אגרות קודש חלק י' אגרת ב'תתקסז}}.

הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.

ב[[י"א באב]] [[תשל"א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי וישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח [=טמון] בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו"ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד]}}.

בקיץ תשל"ג כתב הרבי במענה לדו"ח של הרב [[דוד רסקין]] מביקורו בארץ הקודש: "המצבה דאחי ע"ה – צריכה איזה תיקון?".

===הנצחתו===
רבים מאנ"ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.

מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח"כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע"ה}}.

לזכרו הוקמו קרנות גמ"ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.

לזכרו הוקם [[מכון ריא"ל]] (ראשי תיבות של שמו הפרטי){{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1358, ע' 42-47 ראיון עם פרופסור הרב [[שמעון סילמאן]], תולדות חייו ואודות מכון ריא"ל ע"ש ישראל אריה לייב שניאורסון}} בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.

בכפר חב"ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.

==מדברי הרבי על אחיו==
בשנים [[תשכ"א]], [[תשכ"ה]], [[תשל"ח]], [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו.

כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תשמ"ה]], [[פסח שני]] [[תשמ"ז]], ושבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תנש"א]]. בשיחה האחרונה ביאר הרבי{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM/view?resourcekey=0-BT8JBn692YYL73o0A0CWyQ שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:
*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.
*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.
*'''לייב''' - תרגום לאידיש של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] יצא לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי
הרבי בקשר ל[[יארצייט]] שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה{{הערה|ממכתב שכתב בשעתו אחד מעורכי הקובץ התמים (הרב) [[מנחם מענדל פעלער]] - נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א גל' 40] (ע' 18)}}.

==ניגונו: הפלפול==
ביארצייט של ישראל אריה לייב בשנת תשפ"ג חשף הרב אורנשטיין ב[[חב"ד אינפו]], ופירסם בהמשך גם בשבועונים החב"דיים, כי הניגון שישראל אריה לייב אהב לנגן תדיר הוא [[ניגון הפלפול]]:
{{ציטוט|תוכן=לפני קרוב לחצי יובל שנים חשף ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין את יומנו האישי של מר [[ישעיהו שר]] ז"ל, שהיה חברו הקרוב של ישראל אריה לייב, שיום היאר צייט שלו חל הערב. קטעים מהיומן התפרסמו בזמנו בשבועון כפר חב"ד, והופיע מחדש בתוספת השלמות מתוך כתב היד המקורי בספר שנים ראשונות ופורסם בשלישית כנספח לספר 'אבא' חלק שני. ביומן, המשתרע על פני 22 עמודים, מתאר מר שר, בין היתר, כיצד לימדו ר' לייבל את ניגונו של אדמו"ר הזקן וביקשו "להנציח את הניגון ברבים".|מקור=}}

במשך שנים התחקה הרב אורנשטיין אחר הניגון, ובהשגחה פרטית בימים הסמוכים ממש ליום היארצייט של ישראל אריה לייב (תשפ"ג) הגיעה לידיו הקלטה ששלח מר שר לרבי, אך לעולם לא הגיעה ליעדה (היא שבה אליו, למר שר). בקלטת חוזר מר שר על הניגון ומספר כי ר' לייבל ביקשו לשמור על הניגון ולהפיצו ברבים. הניגון הוא ניגון הפלפול הידוע. אך עם מספר שינויים מהרגיל. לדבריו, ר' לייבל גילה את אוזנו שזהו ניגונו של אדמו"ר הזקן. ר' לייבל וודאי שמע על כך בבית.

בחגיגת סיום הרמב"ם שהתקיימה בישיבה בנתניה בימים הסמוכים, חשף הרב אורנשטיין את הסיפור והניגון. התלמידים נעמדו בהתרגשות וניגנו יחד את הניגון עם חלק מהשינויים שר' לייבל ככל הנראה ניגן.

==תמונתו==
בחודש אב תשפ"ב (2022) התפרסמה תמונה שעל פי הנטען המצולם בה הוא ישראל אריה לייב. על פי הפרסום התמונה צולמה בשנת 1943 [תש"ג] (כשהיה בן 37) בחתונת גיסו של ישראל אריה לייב (מילגרום). התמונה לא פורסמה על ידי גוף חב"די מוסמך ולכן לא הוכנסה למיזם [[חב"דפדיה]].

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' דבורה ([[גניה שניאורסון|גניה]]) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).
* '''אחיו''': [[אדמו"ר שליט"א]].
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]].

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 364, סקירה נרחבת אודות ישראל אריה לייב שניאורסון.
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס"ד.
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[ימי מלך]] חלק ראשון, פרק שלישי.
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]], הלויית ישראל אריה לייב ומענות הרבי.
*'''תמיהה גדולה בעיני''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] 1958 עמוד 34.
*הרב [[משה אורנשטיין]], חשיפה מרגשת: ר' לייבל'ס ניגון, [[בית משיח]], גיליון 1358.
*הרב [[משה אורנשטיין]], "ר' לייבל'ס ניגון", [[כפר חב"ד]], י"ג אייר תשפ"ג, גליון 2007, עמ' 39 ואילך.
*הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ - ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה].
*הרב [[משה אורנשטיין]], [[כפר חב"ד]], אייר תשפ"ג "האח שהקדיש את חייו עבור ביטחון יהודים" עמ' 44 ואילך - בן גוריון שלח את ישראל אריה לייב לאנגליה בעניין ייצור אטום.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/f/f8/%D7%9B%D7%A8%D7%A2_%D7%9B%D7%90%D7%97_%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91.pdf תולדות ר' ישראל אריה לייב שניאורסאהן] בהוצאת התלמידים השלוחים [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], יום ההילולא י"ג אייר [[תשפ"ד]]
*'''[https://chabad.info/magazine/342310/ שניאור זלמן ברגר ● הרבי ונסיון עליית אביו אמו ואחיו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון ותיק העליה של ישראל אריה לייב שניאורסון]''' {{אינפו}}

*[https://chabad.info/news/934802/ הרב משה אורנשטיין חושף: ניגונו של ישראל אריה לייב] {{אינפו|}}.
*[https://col.org.il/news/162923 שחזור הארכיון של ר' ישראל אריה לייב] {{חב"ד און ליין}}
*קובץ '''[https://en.calameo.com/read/007023230bbb862d6d363 "י"ג אייר - שבעים שנה"]''', בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]].
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL
*'''[https://anash.org/the-life-and-works-of-the-rebbes-brother/ חייו ויצירותיו של אחיו של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/special/פרסום-ראשון-מכתב-נדיר-מהרבי-על-פטירת-אח/ מכתב נדיר שכתב הרבי לאחרי פטירת אחיו למר אסא פז שהיה מידידיו הקרובים] {{אינפו|}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני"]''' {{וידפו}}
*'''[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view?usp=sharing סקירה מפורטת על ענייני י"ג אייר אצל הרבי במחיצת השנים]''' (ע' 12 ואילך)
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/ליקוט-מענות-קודש-בקשר-ליג-אייר/ ליקוט מענות קודש - י"ג אייר]'''
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י"ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]
*'''[https://col.org.il/news/130634 "אריה-לייב" • איך הפך השם הלועזי 'לייב' לשם יהודי נפוץ?]''', רעיון מעובד משיחת הרבי בקשר לשמו של ישראל אריה לייב {{COL}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/668619/ י"ג אייר שנת השבעים]''', חוברת מהודרת בהפקת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/668726/ להבין ענין י"ג אייר]''', התוועדות עם הרב משה אורנשטיין {{וידפו}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80096 כשהרבי התערב בהחלפת המצבה של אחיו] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*שלום בער שפירא, '''[https://collive.com/marking-the-70th-yartzeit-of-r-yisroel-aryeh-leib/ הערות ואנקדוטות לרגל יום ההילולא ה-70]''' {{COL}}{{וידאו}} (אנגלית)
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/731.pdf איש הסוד של הרבי]''' כתבה אודות הרב יחזקאל בסר, שעמד בקשרי ידידות עם ישראל אריה לייב
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_13.html משאלת אחי הרבי: 'להנציח את הניגון ברבים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
*'''[https://anash.org/the-rebbes-brothers-homes-in-berlin-tel-aviv-and-liverpool/ מקומות מגוריו של ישראל אריה לייב לאורך השנים]''' {{אנש}}
*'''[https://iggudhashluchim.com/templates/articlecco_cdo/aid/4707704/jewish/Hebrew-articles-and-Yomanim.htm מקבץ כתבות ויומנים אודות ישראל אריה לייב]''', באתר ועד אור וחום ההתקשרות
*'''[https://anash.org/resource-site-om-rebbes-brother-launched-his-yahrzeit/ תולדות חייו עם קישורים להרחבות ומקורות]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://collive.com/kovetz-podcast-for-rebbes-brothers-yartzeit-2/ קובץ לימוד ופודקאסט ליום היארצייט]''', בהוצאת ארגון 'יגדיל תורה' {{אנש}} (אנגלית)
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, ישראל אריה לייב}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]