עריכת הדף "יראה"

{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=חסר תוכן מהותי, צריך להפריד את הפסקות "יראה תתאה" ו"יראה עילאה" לערכים בפני עצמם, חסר מקורות..}}
{{אהבה ויראה}}
[[קובץ:אהבה - כנפיים.jpg|ממוזער|[[אהבה ויראה]] הן ה'[[כנפיים]]' המרוממות את ה[[תורה]], ה[[תפילה]] ו[[מצווה|המצוות]] להתאחד עם [[פנימיות]] ה[[עולמות הרוחניים]]. איור: שולם פייגין]]

'''יראה''' היא רגש של פחד או יראה אותו מרגיש ה[[אדם (מין המדבר)|אדם]] כאשר "מתבונן ומעיין בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]]". רגש זה הוא לעומת רגש ה[[אהבה]]. היראה הינה השורש לכל ה[[שס"ה מצוות לא תעשה]] כיון שאדם הירא את [[הקב"ה]] לא יעבור על המצוות שציווה לא לעשות.

יראת ה' היא [[מצוות עשה]] כנאמר: "את ה' אלוקיך תירא". בחסידות מבואר כי ישנם שני דרגות עיקריות ביראת ה': יראה תתאה - יראת הרוממות ו[[יראה עילאה]] - ירא בושת.

==עניין היראה==
{{להשלים}}
היראה נפעלת אצל יהודי בשל ההתבוננות שלו במצבו העכשווי ובעולם הזה הגשמי לאומת גודלו ומעלתו של השם, ונפעלת הן בשל היותו מרגיש קרוב לאלוקות ובשל כך מרגיש יראה בשל קרבתו להשם והן בשל שהוא מרגיש רחוק מהשם ומרגיש בשל כך יראה{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק י"ב עמוד 65}}.

בסדר עבודת השם של האדם קודם צריך להפעיל את היראה שהיא זו שתפעיל אצל האדם את ה"סור מרע" ורק לאחרי שהפעיל את היראה צריך היהודי להפעיל את האהבה בבחינת "ועשה טוב"{{הערה|תניא פרק מ"א}}. ובפרטיות: דבר ראשון יהודי צריך להפעיל את היראה תתאה, לאחר שמפעיל אותה פועמת בליבו ה[[אהבה זוטא]] ולאחריה ה[[אהבה רבה]], ולאחר שמגיע לדרגת ה[[אהבה רבה]] נפעמת אצל היהודי [[יראה עילאה]]{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק ד' עמוד 226, תורת מנחם חלק כ"ט עמוד 205, ועוד}}.

==יראה תתאה==
יראה תתאה היא הדרגה הקודמת ביראת ה'. דרגה זו היא כנגד אות [[ה' תתאה]] של שם [[הוי"ה]] וענינה הוא [[קבלת עול מלכות שמים]], ופחד ה' כפחד המלך שהיא יראה חיצונית ונגלית.

על יראה תתאה נאמר כי אם אין יראה אין חכמה, שיראה זו קודמת לחכמה. יראה זו היא הדרגה הראשונה אליה מגיע [[עובד ה']] ורק לאחריה יוכל להשיג את דרגת ה"יראה עילאה".

==יראה עילאה==
יראה עילאה היא הדרגה הגבוהה ביראת ה' והיא כנגד אות יו"ד בשם [[הוי"ה]] וענינה הוא ירא בושת, שמתבושש מפני גדולה ה'. על יראה זו נאמר "אם אין [[חכמה]] אין יראה", שדרגה זו מגיעה ממקום שהוא למעלה מ[[ספירת החכמה]]. שעל ידי [[התבוננות]] איך כל דבר נולד ("[[איזהו חכם הרואה את הנולד]]") ונתהווה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך, ואי לזאת השמים והארץ וכל צבאיו בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו וכלא ממש חשיב, ו[[אין ואפס]] ממש כ[[ביטול]] אור וזיו השמש בגוף השמש עצמה, ועל ידי זה בא לידי יראה עילאה.

יראה עילאה נמשכת מן [[פנימיות]] האלוקות שבתוך העולמות. ואי אפשר להשיגה אלא על ידי הקדמת היראה תתאה.
==מעלת יראה תתאה על יראה עילאה== 
על אף שיראה תתאה נתפסת כירודה יותר מיראה עילאה, דווקא באמצעותה מגיעים להשלמת כוונת הבריאה ורצונו של [[הקב"ה]].

ביראה עילאה, הביטול הוא בשלימות מצד ה'''כמות''' דווקא, שכן כל מציאותו של האדם בטלה ומבוטלת מאליה ל[[הקב"ה]] דהיינו [[ביטול במציאות]]. אמנם אין בכך חידוש, מכיוון שהאדם לא נדרש להתגבר על רצונותיו הטבעיים.

לעומת זאת, יראה תתאה שזה [[ביטול היש|ביטול ה"יש"]] שלימות הביטול הוא ב'''איכות''' דווקא. האדם בעל מציאות עצמית, רצונות ונטיות טבעיות, ובכל זאת מתגבר עליהם ובוחר לעשות את רצון [[הקב"ה]]. התגברות זו היא ההיפך מן הטבע והרצון העצמי, והיא מביאה לידי ביטוי את כוונת ה[[בריאה]]: שאף על פי שיש בנו רצון משלנו, אנחנו מתגברים עליו ומשלימים את כוונת ה[[בריאה]], כי [[ישראל]] מושרשים ב[[עצמות]] אין סוף. ולכן על ידי התבטלותם באופן של [[קבלת עול]], מגלים הם את כוונת הבריאה [[דירה בתחתונים]].

==ראו גם==
* [[יראת העונש]]
* [[אהבה]]
* [[אוצר של יראת שמים]]

[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]

{{הערות שוליים}}