עריכת הדף "יצחק יואל רפאלוביץ"

{{לעריכה}}
הרב '''יצחק יואל רפאלוביץ''' היה רבה של [[קרמנצוג']] במשך כ-53 שנה עד עלותו ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרצ"ב]]{{הערה|שערי ציון שם, ובתורת א"י שעלה בתרצ"ה, וברשימות דברים (חיטריק) עמ' 396 שעלה לארץ בתרפ"ד.}}.
[[קובץ:הרב רפאלוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יואל רפאלוביץ (תמונה שצולמה בעת [[אסיפת הרבנים עת"ר]])]]

==תולדות חייו==
נולד לאביו ר' דוד בשנת [[תרי"ד]]{{הערה|ירחון שערי ציון תרח"צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח"צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו}} או תרי"ח{{הערה|ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190}}. 
בצעירותו (גיל 16?) נשתדך עם רבקה בתו של הרב [[יוסף תומרקין]] רבם של חסידי חב"ד ב[[קרמנצ'וג]]{{הערה|רשימות היומן עמ' רלז.}}. לאחר פטירתו של הרב תומרקין מילא את מקומו אחיו וחתנו הרב [[צבי תומרקין]], ולאחר פטירתו מילא

הרב '''יצחק יואל''' היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], ו[[אדמו"ר הרש"ב]].

בתקופה הראשונה לאחר עלותו על כס הרבנות קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. 

במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי הרש"ב, והשתתף ב[[אסיפת הרבנים עת"ר]] שם עמד לצידו של [[אדמו"ר הרש"ב]] במלחמה על שמירת חומות היהדות.

הייתה לו חנות של קאלאשין (ערדליים). אדמו"ר הרש"ב אמר עליו פעם: ראיתי שמכניסים את הרגלים לקאלאשין, אך להכניס את הראש לקאלאשין - זאת לא ראיתי.

הקהל בעירו נשמע תמיד להוראותיו וקיבלן בכבוד, הן בגלל אופיו התקיף של הרב והן בגלל שהיה גביר גדול ונכבד. עצותיו תמיד התגלו כמועילות ופקחותו הייתה ידועה ומפורסמת בציבור.

ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע [[אדמו"ר מהר"ש]] 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו"ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ}}

בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת תרצ"א<ref>באניה איליאץ. הארץ 27.10.1931</ref> והתגורר ב[[ירושלים]], לאחר עלייתו לארץ נשאר הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה היחידי של קרמנצ'וג.

נפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]]{{הערה|שערי ציון ותורת א"י הנ"ל.}} (כנכתב ע"ג מצבתו ובעתונות התקופה ובתורת א"י חוברת יא-יג). ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

== משפחתו ==
* בנו, גדליה.
* בנו, סענדער.
* בנו, משה מאיר.
* בנו, חיים חייקל{{הערה|נפטר כ"ז אב תש"ם}}. 
* בתו, מרים-סימא, נישאה לאפרים פישל גאראוויץ. 
* בתו, דאבע-שרה.

==לקריאה נוספת==
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 161-168.
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 59-65.
*ספר '''מאורי ישראל''' ע' 151-153.
*שו"ת '''מהר"י תומרקין''' ע' 62-71.
*שו"ת נשמת חיים סימן נ.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רפאלוביץ, יצחק יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בקרמנצ'וג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ו]]
[[קטגוריה:רבני קרמנצ'וג]]