עריכת הדף "יעלה ויבוא"

{{חלונית
|כותרת=יַעֲלֶה וְיָבוֹא
|רוחב=30%
|תוכן=אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא וְיַגִּיעַ, וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְּדוֹנֵנוּ, וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה, לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם

בראש חודש: רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶה בפסח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶה בשבועות: חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶה בראש השנה: הַזִּכָּרוֹן הַזֶה בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶה בשמיני עצרת: שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הַחַג הַזֶה

זָכְרֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵ-ל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.
|מקור=[[סידור אדמו"ר הזקן]]
|ניקוד=כן}}
[[קובץ:יעלה ויבוא.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|שמש [[בית הכנסת 770]] הרב [[נחום קפלינסקי]] תולה שלט המזכיר לומר יעלה ויבוא בזאל הגדול של 770. תשפ"ב]]

'''יַעֲלֶה וְיָבוֹא''' הוא קטע תפילה אותו מוסיפים ב[[ברכת המזון]] וב[[תפילת העמידה]] שנאמרת בחגים וב[[ראש חודש|ראשי חודשים]] (פרט ל[[חנוכה]] ו[[פורים]]). תפילה זו תוקנה על ידי [[חז"ל]] ועניינה הוא בקשה שה' יזכרנו לטובה, בניין [[בית המקדש]] והשבת עבודת הקרבנות. 

תוספת זו נאמרת בברכת "רצה" (ברכת "עבודה") שב[[תפילת העמידה]], ב[[ערבית]], [[שחרית]] ו[[תפילת מנחה|מנחה]] (אך לא ב[[תפילת מוסף|מוסף]]) ובברכת "בונה ירושלים" שב[[ברכת המזון]]. ב[[ראש השנה]], ב[[יום הכיפורים]] וב[[יום טוב]], התפילה נאמרת בברכה האמצעית של [[תפילת העמידה]].

מיקום התוספת הוא בברכה העוסקת בבנייתו מחדש של [[בית המקדש]] וחידוש העבודה בו, ובברכה המקבילה לה בברכת המזון - "רחם ה' אלוקינו על ישראל עמך... ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו...". משמעות בחירת המיקום הזה היא שבהזכרת החג בתפילה ובברכת המזון מתפלל היהודי לאלוקיו שיחדש את עבודת בית המקדש, וכך יתאפשר הביטוי המקורי של החג - הקרבת ה[[קרבן|קרבנות]] המיוחדים לו בבית המקדש{{הערה|רש"י ותוספות בגמרא שבת כד, א.}}.

בזמן שבית המקדש היה קיים, כללה העבודה בו בראשי חודשים ובמועדים תקיעה בחצוצרות, להעלות את זיכרוננו לפני ה' עם הקורבנות. כנאמר בתורה{{הערה|במדבר א, ח.}}: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם, ותקעתם בחצוצרות .. והיה לכם לזכרון לפני ה'". לאחר שנחרב בית המקדש תפילת "יעלה ויבוא" באה כתחליף לתרועת החצוצרות בבית המקדש{{הערה|לבוש אורח חיים סימן תפז.}}.

==הלכות ומנהגי חב"ד==
בראש חודש אומרים בתפילת ערבית "יעלה ויבוא" גם אם מתפללים ערבית מבעוד יום{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' קח סי"ג. וראה בארוכה 'דיני ומנהגי ראש חודש-חב"ד' פ"ז הערה 2, וש"נ.}}.

בליל ראש חודש אין מפסיקין להכריז "יעלה ויבוא" לפני שמונה עשרה{{הערה|סידור אדמוה"ז.}} בדיבור, אבל טופחים על השולחן וכדומה כדי להזכיר זאת{{הערה|דיני ומנהגי ר"ח – חב"ד' פ"ז הערה 4, שהרבי המתין לזה כדי לפסוע לאחוריו לפני תפילת שמונה עשרה.

בליל ב' לא טפחו על השולחן, והרבי לא המתין לזה (עד שנת תשכ"ה עכ"פ - 'התקשרות' גיליון קיח עמ' 20, עיי"ש שבשנים האחרונות בבית חיינו היו טופחים בקביעות גם בליל ב', אבל לא ידוע אם הרבי המתין לזה). ועכ"פ מפני ירידת הדורות והתגברות השכחה, לכאורה יש מקום לטפוח גם ביום השני, ואף בשחרית ובמנחה רצוי שיאמר אחד הגבאים וכדומה את התיבות 'יעלה ויבוא' בקול רם, וכולי האי ואולי. וראה הגהות מהרש"ל לטור סי' רלז ומטה משה סי' תקיט שאצלם לא נהגו להכריז יעו"י, אלא הש"ץ או השמש היה מתחיל להתפלל בלחש מוקדם לפני הציבור, וכשהיה מגיע ליעו"י היה אומר זאת בקול רם. וראה מנהגי מהרי"ל הל' ר"ח (עמ' ה), שבליל שני דר"ח היו מכריזים "ראש חודש". ומציינים למנהגים דק"ק וורמיישא לר' יוזפא שמש סי' סב, ולספר 'דברי קהלת' עמ' 63, 78.}}.

שכח לומר "יעלה ויבוא" בתפילת ערבית, אינו חוזר. בשחרית ובמנחה – אם נזכר (או הסתפק) לאחר אמירת "ה'" של "המחזיר שכינתו לציון", יסיים את הברכה, יאמר "יעלה ויבוא" וימשיך בברכת 'מודים'. אם כבר התחיל "מודים" ועד סיום יהיו לרצון השני, חוזר ל"רצה" (ורק אם נזכר לאחר שאמר שם ה' של סיום ברכת 'מודים' או 'שים שלום', יאמר "למדני חוקיך", ויחזור ל'רצה'){{הערה|ע"פ קצות השלחן סי' מז בבדי השלחן ס"ק ז. וראה באריכות ב'התקשרות' גיליון ת"ת.}}. אם נזכר לאחר סיום יהיו לרצון השני – חוזר לראש התפילה ואינו אומר "אדנ-י שפתי תפתח"{{הערה|שערי-תשובה וכו' שם בשם הריטב"א. (וע"ע קצות-השולחן בבדי-השולחן סו"ס עח).}}. ורשאי לרדת לפני התיבה לחזרת הש"ץ במקום זה. אבל אם נזכר אחרי תפילת מוסף, אינו חוזר{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' קכו ס"ג.}}. בברכת המזון, אם נזכר לפני ברכת "הטוב והמטיב", אפילו בלילה, יאמר כנוסח שבסידור, ואם נזכר אחר-כך – אינו חוזר{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' קפח ס"י.}}.

{{הערות שוליים}}
{{תפילה}}
{{הלכה}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:ברכת המזון]]
[[קטגוריה:ראש חודש]]
[[קטגוריה:ראש השנה]]
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:שבועות]]
[[קטגוריה:סוכות]]