עריכת הדף "יחיאל הלל אלטשולר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יחיאל הלל | רבי '''יחיאל הלל''' בן הרב דוד '''אלטשולער''' זצ"ל מק"ק יאברוב - בעל החיבור הידוע על התנ"ך "מצודת דוד" ו"מצודת ציון". | ||
הוא היה נכדו של רבי יצחק בן רבי אברהם חיות מפורטוגל ספרד, נכד [[רש"י]] הקדוש. | הוא היה נכדו של רבי יצחק בן רבי אברהם חיות זצ"ל מפורטוגל ספרד, נכד [[רש"י]] הקדוש.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7409&hilite=07582eaf-4fd8-4613-9f1a-990d4f14a7b4&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%A8&pgnum=93 קנת סופרים (עמ' 93)]</REF> | ||
== חשיבות ספרו אצל רבותינו == | == חשיבות ספרו אצל רבותינו == | ||
[[ | ב[[ספר השיחות]]<REF> [[תרצ"ז]] (עמ' 158. כאן בתרגום ללה"ק)</REF> : "וסיים אאמו"ר [מוהרש"ב]: אאזמו"ר [הצ"צ] מביא את פירוש ה'מצודת דוד'. ואם אאזמו"ר מביא את ה'מצודת דוד' הרי שצריכים להתעכב [ולעיין] בדבריו". עכ"ל. | ||
ב[[לקוטי שיחות]] | ב[[לקוטי שיחות]]<REF> (טו, עמ' 504. כאן בתרגום ללה"ק)</REF>: "הרבי [מוהריי"צ] החזיק מאד מה'מצודות' – איני יודע מאיזו סיבה – הוא גם סיפר שאת שיעור [[התהלים]] היו לומדים לעתים עם פירוש ה'מצודות'". עכ"ל. | ||
בס' השיחות [[תש"ו]]<REF> (עמ' 8 – שבהע' שם מובאים שני המקורות הנ"ל – כאן בתרגום ללה"ק)</REF>: "הרבי היה מחבב את פירוש ה'מצודות'". עכ"ל.<REF> | |||
ופירש בהע' שם, ש'הרבי' היינו כ"ק [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
החוקר הרב [[יהושע מונדשיין|י. מונדשיין]] סובר, כי נראה יותר שהכוונה ל[[אדמו"ר הצ"צ]] או ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שעל שניהם יודעים אנו שהשתמשו בפירוש ה'מצודות'.</REF> | |||
== צאצאיו == | == צאצאיו == | ||
הרה"ח ר' ישעיה הורוויץ<REF> [בן הרה"ח ר' אשר יחזקאל, בן הרה"ח ר' ישעיה שנשא לאשה את בת אחותו של אדמו"ר הצ"צ] כותב בספרו 'עדן ציון' (עמ' קסא)</REF>: "שמעתי מא"א זלה"ה, אשר זקנינו [אבי אביו של הצ"צ] ה"ר נח, היה שם כינוי משפחתו אלטשולער כי היה מגזע הרה"ג ר' יחיאל הלל בן הרב ר' דוד אלטשולער זצ"ל מק"ק יאברוב אשר אסף פירושי אביו על נ"ך והוסיף עליהם מחכמתו והיו לאחדים בידו בשם מצודת ציון ומצודת דוד". עכ"ל. | |||
יש החולקים על קביעה זו. | יש החולקים על קביעה זו.<REF> | ||
ראה קורות חייו של בעל ה"מצודות" | ראה קורות חייו של בעל ה"מצודות" ע"י ר"א שישא שי' (ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20264&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A8&pgnum=627&hilite=e4ad8100-01fb-426c-abcb-9656a2a6d4a2 קובץ 'ישורון', ג, עמ' תריז ואילך. ו, עמ' תרסא ואילך]).</REF> שהרי ודאי שבעל ה'מצודות' היה עדיין בחיים חיותו בשנת תקנ"ג (ואולי גם בשנים מאוחרות יותר), כלומר, בשנות ילדותו של הצ"צ, ואיך יעלה על הדעת שזקינו של הצ"צ היה "מגזעו"? | ||
לפיכך נראה<REF> כך משער שם (בכרך ו, עמ' תרעה).</REF> שבעל 'עדן ציון' שמע מאביו רק שזקינם הר"ר נח היה כינוי משפחתו 'אלטשולער', ומשפט ההמשך נכתב מדעת המחבר בשילוב ציטוט מאחד מספרי רושמי קורות הרבנים (יעו"ש). | |||
ראיה נוספת לקביעה זו, חיבת רבוה"ק לפירוש ה'מצודות' נזכרת בכו"כ מקומות,<REF>וכמוזכר לעיל בערך זה.</REF> ולעולם לא נרמז שם שהוא נמנה עם אבות המשפחה! | |||
== מקורות == | == מקורות == | ||
הרב [[יהושע מונדשיין]], [[ | הרב [[יהושע מונדשיין]], קובץ [[הערות וביאורים אהלי תורה]], [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=872&cat=11&haoro=1 טבת תשס"ד] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]] | |||
[[קטגוריה: |