עריכת הדף "יחוד או"א"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יחוד או"א''' (יחוד אב ואם. נקרא גם '''יחוד י"ה''') הוא חיבור ו[[יחוד]] בין ה[[חכמה]] וה[[בינה]], המכונות בקבלה "[[אב]]" ו"[[אם]]". בעולמות העליונים, יחוד או"א הוא היחוד בין ספירת החכמה והבינה של [[עולם האצילות]]; ובנפש האדם, יחוד או"א הוא החיבור בין מוח החכמה ומוח הבינה - כך שנקודת השכל הנמצאת במוח החכמה באופן של הברקה ונקודה בלבד, תתפתח ותרד לפרטים במוח הבינה, וכך תיתפס ותיקלט היטב בהשגת האדם{{הערה|שם=פקודי|1=ראה [ | '''יחוד או"א''' (יחוד אב ואם. נקרא גם '''יחוד י"ה''') הוא חיבור ו[[יחוד]] בין ה[[חכמה]] וה[[בינה]], המכונות בקבלה "[[אב]]" ו"[[אם]]". בעולמות העליונים, יחוד או"א הוא היחוד בין ספירת החכמה והבינה של [[עולם האצילות]]; ובנפש האדם, יחוד או"א הוא החיבור בין מוח החכמה ומוח הבינה - כך שנקודת השכל הנמצאת במוח החכמה באופן של הברקה ונקודה בלבד, תתפתח ותרד לפרטים במוח הבינה, וכך תיתפס ותיקלט היטב בהשגת האדם{{הערה|שם=פקודי|1=ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/2/6b.htm לקוטי תורה פקודי ו, ב] ואילך.}}. | ||
מחיבור זה, בדוגמת זיווג בין אב ואם בגשמיות, ישנם תולדות - נשמות ומלאכים. על שמם נקרא חיבור זה גם בשם '''זיווג נשיקין''', כיון שהקשר בין או"א ובין תולדותיהם הוא קשר רוחני ופנימי (בשונה מהתולדות הנולדות מ[[יחוד זו"ן]], שהוא זיווג גופני, שם הקשר הוא חיצוני). | מחיבור זה, בדוגמת זיווג בין אב ואם בגשמיות, ישנם תולדות - נשמות ומלאכים. על שמם נקרא חיבור זה גם בשם '''זיווג נשיקין''', כיון שהקשר בין או"א ובין תולדותיהם הוא קשר רוחני ופנימי (בשונה מהתולדות הנולדות מ[[יחוד זו"ן]], שהוא זיווג גופני, שם הקשר הוא חיצוני). | ||
==מהותו== | ==מהותו== | ||
או"א הינם ראשי התיבות של: אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת [[הקבלה]] והחסידות, והכונה בזה ל[[ספירת החכמה]] ו[[ספירת הבינה]], והן הם "אב ואם" - ביחס למידות העליונות, ורמוזות באותיות [[י"ה]] של [[שם הוי"ה]], שבזיווגן והתחברותן - משפיעה [[ספירת החכמה]] בספירת הבינה, והן מולידות את המדות העליונות, כמו [[מידת החסד]] או [[מידת הגבורה]], ועל ידי זה באה ההשפעה לעולם. | |||
או"א הינם ראשי התיבות של: אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת [[הקבלה]] והחסידות ל[[ספירת החכמה]] ו[[ספירת הבינה]], | |||
השפעת [[ספירת החכמה]] ב[[ספירת הבינה]] - | השפעת [[ספירת החכמה]] ב[[ספירת הבינה]] - פועל שיהיה [[ביטול היש]] ל[[אור אין סוף]] ב"ה, עד שאינו תופס מקום כלל, וכענין שאמר [[משה רבינו]] - "ונחנו מה", שהוא הביטול המוחלט, כי החכמה הוא בחינת אין, כמו שכתוב: "והחכמה מאין תמצא", ו"חכמה" נוטריקון "כח - מה", היינו, כח הביטול, ואילו הבינה הוא בחינת יש שענינה השגה והבנת השכל, שהיא מציאות מוגדרת, וכמו השגת אלקות של ה[[נשמה|נשמות]] ב[[גן עדן]], שנאמר על-זה "להנחיל לאוהבי יש", ועל ידי זה היחוד של או"א שהן [[חכמה]] ובינה, נעשה יחוד אין ויש - שהיש בטל לאין - להיות גילוי בחינת אין ביש{{הערה|שם=פקודי}}. | ||
תהליך זה של יחוד החכמה והבינה - תקף בספירות העליונות שב[[עולם האצילות]] ובכל [[עולמות אבי"ע|העולמות הרוחניים]], ובדוגמת זה גם בכוחות הנפש שבאדם. | תהליך זה של יחוד החכמה והבינה - תקף בספירות העליונות שב[[עולם האצילות]] ובכל [[עולמות אבי"ע|העולמות הרוחניים]], ובדוגמת זה גם בכוחות הנפש שבאדם. | ||
| שורה 18: | שורה 16: | ||
הנשמות הנולדות מיחוד או"א - הם הנשמות הנקראות בבחינת "[[לויתן]]", שהם הנשמות הגבוהות שב[[עולם האצילות]] (בשונה מהנשמות הנולדות מיחוד זו"נ - שנקראות בבחינת "[[שור הבר]]", הנשמות הנבראות ב[[עולם הבריאה]] או הנשמות הנמוכות יותר שבאצילות). | הנשמות הנולדות מיחוד או"א - הם הנשמות הנקראות בבחינת "[[לויתן]]", שהם הנשמות הגבוהות שב[[עולם האצילות]] (בשונה מהנשמות הנולדות מיחוד זו"נ - שנקראות בבחינת "[[שור הבר]]", הנשמות הנבראות ב[[עולם הבריאה]] או הנשמות הנמוכות יותר שבאצילות). | ||
המלאכים הנולדים מיחוד או"א - הם המלאכים הנקראים בבחינת "[[עוף]]", שבכוחם לעלות למעלה יותר (בשונה מהמלאכים הנקראים בבחינת "[[בהמה]]", שאין בכוחם לעלות כל כך, אבל כוחם גדול יותר ויכולים להעלות את [[הכיסא]] | המלאכים הנולדים מיחוד או"א - הם המלאכים הנקראים בבחינת "[[עוף]]", שבכוחם לעלות למעלה יותר (בשונה מהמלאכים הנקראים בבחינת "[[בהמה]]", שאין בכוחם לעלות כל כך, אבל כוחם גדול יותר ויכולים להעלות את [[הכיסא]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/6/18d.htm לקוטי תורה שמיני יח, ד] ואילך.}}. | ||
==ההבדל בין יחוד או"א ליחוד זו"ן== | ==ההבדל בין יחוד או"א ליחוד זו"ן== | ||
| שורה 27: | שורה 25: | ||
לפיכך מזיווג זו"ן יכולה להיות גם יניקה לחיצונים (ל[[קליפה|קליפות]]), מה שאין כן מיחוד או"א - בחינת י"ה - אי-אפשר שתהיה יניקה לחיצונים ח"ו. | לפיכך מזיווג זו"ן יכולה להיות גם יניקה לחיצונים (ל[[קליפה|קליפות]]), מה שאין כן מיחוד או"א - בחינת י"ה - אי-אפשר שתהיה יניקה לחיצונים ח"ו. | ||
==ענינים השייכים ליחוד או"א== | ===ענינים השייכים ליחוד או"א== | ||
*'''[[שמע ישראל]]''': הפסוק שמע ישראל שייך לעבודת ה' באופן של יחוד או"א, כיון שבו מגיע האדם ל[[ביטול]] של [[מסירות נפש]] שלמעלה מהשגה (לעומת הפסוק "ואהבת" שבו האהבה מורגשת במציאות האדם, ושייך ליחוד זו"נ){{הערה|שם=פקודי}}. | *'''[[שמע ישראל]]''': הפסוק שמע ישראל שייך לעבודת ה' באופן של יחוד או"א, כיון שבו מגיע האדם ל[[ביטול]] של [[מסירות נפש]] שלמעלה מהשגה (לעומת הפסוק "ואהבת" שבו האהבה מורגשת במציאות האדם, ושייך ליחוד זו"נ){{הערה|שם=פקודי}}. | ||
| שורה 36: | שורה 34: | ||
*[[חכמה ובינה]] | *[[חכמה ובינה]] | ||
{{הערות שוליים}} | ==מקורות לעיון== | ||
*[[ספר המאמרים מלוקט]] ב' ע' עז ואילך, מלוקט ד' ע' שמח | |||
{{סגל}} | |||
{{הערות שוליים|}} | |||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חסידות]] | ||