| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{דמות | | {{לעריכה}} |
| | שם = רבי יוסף קארו
| | [[קובץ:הבית יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס להבית יוסף]] |
| | כינוי = ה'בית יוסף'
| |
| | תמונה=ציור עתיק על גוויל המיוחס למרן רבינו יוסף בן אפרים קארו.jpg
| |
| | מקום לידה = ספרד
| |
| | מקום פטירה = [[צפת]], [[ארץ הקודש]] | |
| | תאריך לידה = רמ"ח | |
| | תאריך פטירה = י"ג ניסן של"ה | |
| | מקום פעילות = טורקיה, [[צפת]] | |
| | תקופת פעילות = תחלת תקופת ה[[אחרונים]]
| |
| | רבותיו = רבי יעקב בירב
| |
| | בני דורו = [[הרמ"א]], רבי [[שלמה לוריא]] המהרש"ל
| |
| | חיבוריו = בית יוסף, [[שולחן ערוך]], כסף משנה, בדק הבית, מגיד מישרים, ועוד
| |
| | צאצאים = רבי יהודה
| |
| | חתימת ידו =
| |
| }}
| |
|
| |
|
| רבי '''יוסף קארו''', מכונה בשם '''"הבית יוסף"''' על שם חיבורו ההלכתי, (רמ"ח - של"ה) היה אחד מפוסקי ההלכה הגדולים ביותר שקמו בעולם היהודי. ידוע בעיקר בשל ספרו "[[שולחן ערוך]]", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות. | | רבי '''יוסף קארו''' המכונה בשם '''"הבית יוסף" ו"השולחן ערוך"''' על שם חיבורו ההלכתי. חי בין השנים ה'רמ"ח - ה'של"ה, היה אחד הפוסקים ההלכתיים הגדולים ביותר שקמו לעם ישראל. ידוע בעיקר בשל ספרו "שולחן ערוך", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות. |
|
| |
|
| == תולדות חיים == | | == תולדותיו == |
| | רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו, גורש יחד עם יהודי ספרד בשנת ה'רנ"ב ועבר עם הוריו לליסבון שבפורטוגל משם גורשו גם עם יהודי פרטוגל לאחר ארבע שנים. אחר כך הגיע לקושטא שבמצרים והתחבר שם עם [[רבי יעקב בירב]] ולמדו ביחד.לאחר זמן קצר נפטר אביו רבי אפרים, המצב בביתו היה קשה ונאלץ לעבור לתורכיה לגור אצל דודו רבי יצחק, שנפטר לאחר זמן.לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן, לאחר זמן התחתן עם אשה שנייה שהייתה בתו של רבי יצחק סבע. |
|
| |
|
| רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו במדינת [[ספרד]]. בשנת רנ"ב גורשה משפחתו יחד עם יהודי ספרד, ועברה לגור בעיר ליסבון שבפורטוגל, עד שלאחר ארבע שנים גורשו גם משם עם יהודי המקום.
| | זכה שמגיד מהשמים ילמדו תורה. |
|
| |
|
| משפחתו הגיעה לעיר קושטא שבטורקיה, אביו רבי אפרים נפטר לאחר זמן קצר. לאחר פטירת אביו הוא עבר להתגורר בבית דודו רבי יצחק קארו לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן. לאחר זמן התחתן שוב עם בתו של רבי יצחק סבע.
| | חיבר את הספר הבית יוסף ואז עלה לארץ הקודש על פי הוראת המגיד והתיישב בעיר הקודש צפת. |
| | [[תמונה:שו''ע.jpg|left|thumb|250px|חלק אבן העזר משולחן ערוך של הבית יוסף שנדפס בקפוסט תקע"ג]] |
| | היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, ורבו של [[הרמ"ק]] בנגלה ותלמידו של [[הרמ"ק]] בקבלה. |
|
| |
|
| בשנים הבאות הוא עבר לעיר ניקופול שבבולגריה, פתח שם ישיבה, והחל בכתיבת ספרו המפורסם על ה'טור' - הבית יוסף. הוא למד תורה אצל מגיד משמים, שהורה לו לעבור להתגורר ב[[צפת]] שב[[ארץ ישראל]], בהגיעו לארץ ישראל הוא נהפך לתלמידו של [[רבי יעקב בירב]], וזכה להיות הראשון מבין ארבעת התלמידים שהוסמכו על ידו עם חידוש הסמיכה.
| | === ספריו: === |
| | * כסף משנה – מקורות לספר משנה תורה לרמב"ם ותירוץ קושיות הראב"ד. |
| | * בית יוסף – בירור הלכות ופסיקת הלכה על סדר הטור. |
| | * בדק הבית – תוספות מהדורה שנייה על הבית יוסף. |
| | * שולחן ערוך – סיכום הבית יוסף והכרעה מעשית של השיטות. |
| | * מגיד מישרים – מאמרים בקבלה ערוך כיומן על סדר פרשיות השבוע אותם קיבל הרבי יוסף קארו מפי "המגיד".[7] |
| | *כללי (הגמרא) התלמוד – דיון ביסודות הלשוניים וההלכתיים של הגמרא, נתחבר כפירוש על הליכות עולם לרבינו ישועה הלוי פרוונצאל. (באתר היברובוקס). |
| | * אבקת רוכל – שאלות ותשובות בנושאים הלכתיים. |
| | * שו"ת בית יוסף – שאלות ותשובות בנושאים הכלולים בחלק אבן העזר. |
| | * דרשות בית יוסף – דרשות על פרשות התורה. |
|
| |
|
| בזקנותו נפטרה אשתו השניה, והוא התחתן בשלישית, אז נולד בנו יהודה.
| | נפטר בצפת ב[[י"ג ניסן]] ה'של"ה בגיל שמונים ושבע. |
|
| |
|
| נפטר ב[[צפת]] ב[[י"ג ניסן]] ה'של"ה בגיל שמונים ושבע, ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק שבצפת{{הערה|סמוך לקבריהם של [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וגדולי צפת באותו דור.}}.
| | === עם [[האר"י הקדוש]] === |
| | רבי יוסף קארו היה מחותן עם [[האר"י הקדוש]] שחתן את בתו, עם בנו של מרן הבית יוסף. |
|
| |
|
| === קשריו עם גדולי דורו===
| | רבי יוסף קארו רצה ללמוד [[קבלה]] מהאר"י אך [[האר"י]] סירב באומרו שמהשמים העידו לו(למרן ה"בית יוסף") את העיסוק בתורת [[הקבלה]] על פי שיטת הרמ"ק, רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד האריז"ל בא ללמד את רבי יוסף קארו [[קבלה]] ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו [[האר"י]] שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד [[קבלה]] משיטתו אלא משיטת [[הרמ"ק]]. |
|
| |
|
| רבי יוסף קארו היה מחותן עם [[האר"י הקדוש]] שחתן את בתו, עם בנו של הבית יוסף.
| | == חב"ד וההקפדה על [[שולחן ערוך]] == |
| | בחסידות חב"ד ידועה ההקפדה על כל הלכה בשולחן ערוך, ובנוגע לכך התבטא הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לענינים שאמרו בשמי שהם היפך השולחן ערוך, הריני חוזר וכופל עוד הפעם, שכל ענינים כיוצא בזה הם שקר גמור!}} |
|
| |
|
| רבי יוסף קארו רצה ללמוד [[קבלה]] מהאר"י אך [[האר"י]] סירב באומרו שמהשמים הועידו לו (לבית יוסף) את העיסוק בתורת [[הקבלה]] על פי שיטת [[הרמ"ק]]. רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד בא האריז"ל ללמד את רבי יוסף קארו [[קבלה]] ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו [[האר"י]] שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד [[קבלה]] משיטתו אלא משיטת [[הרמ"ק]].
| | {{ציטוטון|ולפלא הכי גדול שישנו מי שמעלה על הדעת סברה מבהילה כזו (שיהיה צורך לשלול אותה), לא מצד צדקות, [[צדיק גמור]] ועד ל"עמך כולם צדיקים", כי אם מצד ענין של אנושיות, שכן כל אדם שפוי בדעתו לא יאמר שיש לפעול נגד השולחן ערוך חס ושלום!}}{{הערה|משיחת שבת פרשת משפטים תשמ"ז. נדפס בסדרת 'התוועדויות' [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 489.}}. |
|
| |
|
| היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, הוא גם היה רבו של [[הרמ"ק]] ב[[נגלה]] ותלמידו של [[הרמ"ק]] ב[[קבלה]].
| | בפעם אחרת, כתב הרבי במענה לאחד המכתבים: {{ציטוטון|מובן שאין כל הסכמה בזה (ולא היתה שאלה על דבר זה) שהרי זה היפך השולחן ערוך, ומה שייך בזה הסכמה... מובן גם כן בנוגע לכמה וכמה שמועות שהם היפך השולחן ערוך מסתמכין שמכאן וכו'... שאין לזה כל יסוד, וכלל אינו מובן למאי נפקא מינה, שכיוון שיש בזה פסק דין בשולחן ערוך - אין לשנות חס ושלום!}}{{הערה|מכתב מתאריך כ"ד אדר תשמ"ג. נדפס במקדש מלך חלק א' עמוד 60.}}. |
| | |
| ==חיבוריו==
| |
| ===בית יוסף===
| |
| | |
| לאחר שפורסם ספרו של רבי [[בעל הטורים|יעקב בן הרא"ש]] - ה[[טור]], הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו [[הרא"ש]], שפסקיו היו לפי דעת [[בעל התוספות]], אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב ה"בית יוסף" את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא.
| |
| | |
| אמנם על שיטה זו חלקו חכמי אשכנז שבדור ההוא, ובעיקר [[הרמ"א]] שלכן כתב את ספרו "המפה" על השולחן ערוך, מכיוון שהבית יוסף פסק יותר כ[[הרי"ף]] ו[[הרמב"ם]] הספרדים ופחות כ[[הרא"ש]] האשכנזי.
| |
| | |
| ===בדק הבית===
| |
| | |
| כמה שנים לאחר כתיבת ה"בית יוסף", החליט רבי יוסף קארו לתקנו ולשפרו, בחיבור נוסף שחיבר עליו בשם "בדק הבית", שכלל תיקונים והגהות ל"בית יוסף".
| |
| | |
| ===שולחן ערוך===
| |
| {{ערך מורחב|שולחן ערוך}} | |
| [[קובץ:שו''ע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק אבן העזר משולחן ערוך של הבית יוסף שנדפס בקפוסט תקע"ג]]
| |
| לאחר שחיבר את ספרו ה'''בית יוסף''', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם '''[[שולחן ערוך]]''', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו.
| |
| | |
| לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו הייתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] האשכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'.
| |
| | |
| ===כסף משנה===
| |
| | |
| חיבור שכתב ה"בית יוסף" על [[הרמב"ם]], מטרתו הייתה בעיקר לענות על כל השגות [[הראב"ד]] ורבי משה מלוניל, כמו כן הוא גם הסביר קטעים מסוימים קשים ברמב"ם, הבהיר שאלות שהיו יכולות להשאל, והסביר את מקורותיו של הרמב"ם.
| |
| | |
| ===מגיד מישרים===
| |
| | |
| מאמרים בקבלה, ערוכים ע"פ פרשיות השבוע, אותם למד ה"בית יוסף" מפי רבו ה"מגיד" שהתגלה אליו מן השמים.
| |
| | |
| ===אבקת רוכל===
| |
| | |
| שאלות ותשובות מה"בית יוסף".
| |
| | |
| == אצל [[רבותינו נשיאנו]] ==
| |
| | |
| [[אדמו"ר הזקן]] חיבר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] על בסיס ה[[שולחן ערוך]] של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר [[אדמו"ר הזקן]] מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות.
| |
| | |
| גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו.
| |
| | |
| ===אצל הרבי===
| |
| | |
| [[הרבי]] הזכיר בשיחותיו עשרות פעמים את הבית יוסף:
| |
| | |
| כמה פעמים{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 176 ובהערה 35 באריכות מסופר אודות הבית יוסף, ועוד הרבה שיחות (ש"פ [[עקב]] [[תשי"ג]], ש"פ צו תשי"ד, פורים תשט"ו, ש"פ חיי שרה תשכ"ב, ש"פ אחרי תשכ"ב, ועוד...).}} הזכיר הרבי, שהבית יוסף היה צריך לזכות לענין [[מסירות נפש]] ולהשרף על [[קידוש ה']], ולאחר מכן נטלו זכות זו ממנו מפני סיבה כלשהי, ובכל-זאת זכה הבית יוסף במקום זה לכתוב את חיבורו - ה[[שולחן ערוך]], {{ציטוטון|שממנו תצא תורה והוראה לכל ישראל{{הערה|כך הלשון בלקו"ש שם. ופעם אחרת התבטא הרבי: {{ציטוטון|הוסיף ונתעלה בלימוד התורה עד שנעשה "פוסק" של כל ישראל בדורו ולדורותיו אחריו}}.}}}}.
| |
| | |
| עוד התבטא [[הרבי]]{{הערה|לקו"ש חלק ל"ט עמ' 347.}} שהשולחן ערוך שחיבר הבית יוסף הוא היסוד ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], כשם ש[[הטור]] הוא היסוד לה[[בית יוסף]].
| |
| | |
| הרבי סיפר{{הערה|בסעודת ליל שמיני עצרת [[תשכ"ז]]}} פעם כי: {{ציטוטון|מצינו שכאשר הופיע חיבורו של הבית-יוסף (שהביא את כל המקורות כו'), התרעם אחד מחבריו וטען "שספר זה ממעט הבקיאות", ולכן "גזר על תלמידיו שלא ילמדו כו'", עד שאירע שנעלם ממנו ענין מסויים שלמד בעבר, ולא היה יכול למוצאו, ובסופו של דבר מצאו ב"בית-יוסף", ואז התיר לתלמידיו לעיין בו, בראותו ש"מן השמים רוצים שספר בית יוסף יתפשט בעולם"}}.
| |
| | |
| הרבי הזכיר{{הערה|ש"פ עקב כ' מנחם אב תשי"ג.}} גם את בדורו של הבית יוסף היו שלשה גדולי ישראל שהיו ראויים לזכות לחבר את השולחן ערוך, ומתוכם נבחר דווקא הבית יוסף{{הערה|שם הגדולים ל[[החיד"א]] מערך ספרים ערך בית יוסף.}}.
| |
| | | |
| בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף ו[[הרמ"א]], מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקנו"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=39bd6739-48b3-433a-a9dc-25a85c9e55ac&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=557 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 552.]}}. | | בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ"א, מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקינו"{{מקור}}! |
| | |
| בשבת פרשת ויגש [[תשמ"ח]], דבר הרבי אודות הבית יוסף, והזכיר שזוהי שנת החמש מאות להולדתו, ואמר שיהי רצון שתהיה בזה התעוררות, ויש להוסיף בלימוד ספריו הן ה"בית יוסף" והן ה"שלחן ערוך", הרבי התבטא ש"יש לעורר על כך בכל מקום ומקום", ושהלימוד צריך להביא לידי מעשה{{הערה|ראה באריכות בהתוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 170, ס"ח ואילך.}}.
| |
|
| |
|
| ==הנצחתו של מרן הבית יוסף בארץ ישראל==
| |
| על שמו נקראו רחובות רבים ב[[ערים בארץ ישראל|ערי ישראל]]{{הערה|באור יהודה, אשדוד, אופקים, אשקלון, אלעד, בית שמש, ביתר עלית, דימונה, פתח תקוה, קרית אתא, רעננה, רמת גן, שדרות, תל אביב-יפו, וב[[ירושלים]] ששם רחוב הרב יוסף קארו מחובר ל[[שכונת שמואל הנביא|רחוב שמואל הנביא]] וחלקו השני מחובר ל[[רחוב יואל]] שב[[שכונת בית ישראל]]}}, מספר בתי כנסת, וכן [[בית ספר]] על שמו ב[[באר שבע]], וכן [[בד"ץ]] כשרות על מוצרי מזון הנקרא [[בד"ץ בית יוסף]].
| |
| {{אחרונים}}
| |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| {{מיון רגיל: יוסף, קארו}} | | {{מיון רגיל: יוסף,קארו}} |
| [[קטגוריה:אחרונים]] | | [[קטגוריה:אחרונים]] [[קטגוריה:פוסקים]] |
| [[קטגוריה:פוסקים]] | |