עריכת הדף "יוסף יצחק ריבקין"

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 5: שורה 5:
נולד ב[[כ"ה שבט]] [[תשט"ו]] לאביו הרב [[מרדכי ריבקין]] שהיה מזקני החסידים ב[[ארצות הברית]] וחבר וועד הנהלת [[בית רבקה]], ולאמו מרת דוואשא{{הערה|בת החסיד ר' [[מענדל דייטש]], וצאצא של החסיד ר' [[יקותיאל מדוקשיץ]].}}.
נולד ב[[כ"ה שבט]] [[תשט"ו]] לאביו הרב [[מרדכי ריבקין]] שהיה מזקני החסידים ב[[ארצות הברית]] וחבר וועד הנהלת [[בית רבקה]], ולאמו מרת דוואשא{{הערה|בת החסיד ר' [[מענדל דייטש]], וצאצא של החסיד ר' [[יקותיאל מדוקשיץ]].}}.


כאשר נולד, ביקש אביו מ[[הרבי]] שיהיה [[סנדק]] ב[[ברית מילה]]. הרבי לא נענה להזמנה, אך הורה לו לשים על ברכי הסנדק תמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]]. על יסוד הוראה פרטית זו וכדומה לה גם אצל חסידים נוספים, נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח תמונה של הרבי תחת ראש התינוק על ברכי הסנדק בשעת הברית. הרבי אף התבטא שזהו דבר נכון וטוב לקרוא לו יוסף יצחק.
כאשר נולד, ביקש אביו מ[[הרבי]] שיהיה [[סנדק]] ב[[ברית מילה]]. הרבי לא נענה להזמנה, אך הורה לו לשים על ברכי הסנדק תמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]]. על יסוד הוראה פרטית זו וכדומה לה גם אצל חסידים נוספים, נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח תמונה של הרבי תחת ראש התינוק על ברכי הסנדק בשעת הברית.


בהגיעו לגיל 3, כבר התחילה התקופה שהרבי נמנע מלהשתתף ב[[אפשערניש]] בגזיזת שערותיהם של ילדי החסידים{{הערה|תקופה שנמשכה עד שהרבי החל במעמד [[חלוקת הדולרים]] אז הרבי גזר כשעברו לפניו בתור.}}, אך העניק לילד מטבע מוכסף של דולר.
בהגיעו לגיל 3, כבר התחילה התקופה שהרבי נמנע מלהשתתף ב[[אפשערניש]] בגזיזת שערותיהם של ילדי החסידים{{הערה|תקופה שנמשכה עד שהרבי החל במעמד [[חלוקת הדולרים]] אז הרבי גזר כשעברו לפניו בתור.}}, אך העניק לילד מטבע מוכסף של דולר.
שורה 17: שורה 17:
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רוחמה שיינדל (יפה) בת הרב [[עקיבא יוסף פרידמן]] ב[[ו' תמוז]] [[תשל"ט]], קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] שם עסק בפעילות במסגרת המעון עולים, והקמת כולל ערב 'בד קודש'.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רוחמה שיינדל (יפה) בת הרב [[עקיבא יוסף פרידמן]] ב[[ו' תמוז]] [[תשל"ט]], קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] שם עסק בפעילות במסגרת המעון עולים, והקמת כולל ערב 'בד קודש'.


בשנת [[תש"מ]] הקים את בית חב"ד ב[[כרמיאל]]{{הערה|על פי הצעתו של הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]], ובהסכמת הרבי.}} המביא את אור היהדות והחסידות ומעניק סיוע לתושבי העיר בתחומי חינוך, תרבות ורווחה, מתוך אהבת ישראל. בית חב"ד מפעיל גני ילדים, מועדוני קשישים, מרכזי חלוקת סלי מזון, מועדונית קידום לגיל הרך, סדנאות ייחודיות למועדונים ובתי ספר, תכניות העשרה למבוגרים, ופרויקטים שונים לעזרה בקהילה.
בשנת [[תש"מ]] הקים את בית חב"ד ב[[כרמיאל]] המביא את אור היהדות והחסידות ומעניק סיוע לתושבי העיר בתחומי חינוך, תרבות ורווחה, מתוך אהבת ישראל. בית חב"ד מפעיל גני ילדים, מועדוני קשישים, מרכזי חלוקת סלי מזון, מועדונית קידום לגיל הרך, סדנאות ייחודיות למועדונים ובתי ספר, תכניות העשרה למבוגרים, ופרויקטים שונים לעזרה בקהילה.
 
בין הפעולות הראשונות בהן החל עם הגיעו לכרמיאל היה ייסוד [[כולל תפארת זקנים]], כשבמשך תקופה למדו במסגרת הכולל 180 איש.
 
זכו לליווי והדרכה צמודה מהרבי בכל עניני השליחות, כך ב[[יחידות]] שהתקיימה לאחר שיצאו לשליחות בעיר, אמר להם הרבי: "שתמצאו חן בעיני אלוקים ואדם", וכששאלו בנוגע לחינוך הילדים כיון שלא נמצאו עבורם מסגרות מתאימות, כתב להם הרבי: "הרי הם מחנכים בניו של מקום, והרי מרובה מדה טובה", וכן מענות רבים נוספים על שאלות בעניני השליחות. כאשר שיגר לרבי בערב ראש השנה [[פדיון נפש]] באמצעות אביו, בשעה שאביו מסר זאת לרבי נכנס הרבי לחדר והניח את הפדיון בערימה נפרדת משאר הפדיונות שקיבל.


בשנת [[תנש"א]] כשעבר הרב ריבקין לפני הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] אמר לו הרבי שכרמיאל היא מלשון כרמו של ה' וברך אותו בהצלחה לפעול שכך יהיה{{הערה|[http://chabad-il.org/hit/hit183.htm התקשרות] גיליון קפ"ג. ד' תמוז וי"א תמוז תנש"א. זורע צדקות מצמיח ישועות עמוד 112.}}.
בשנת [[תנש"א]] כשעבר הרב ריבקין לפני הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] אמר לו הרבי שכרמיאל היא מלשון כרמו של ה' וברך אותו בהצלחה לפעול שכך יהיה{{הערה|[http://chabad-il.org/hit/hit183.htm התקשרות] גיליון קפ"ג. ד' תמוז וי"א תמוז תנש"א. זורע צדקות מצמיח ישועות עמוד 112.}}.
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)