עריכת הדף "יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת 'ישיבה- | {{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת 'ישיבה-אוניברסיטי' שחי ב[[ארצות הברית]] במאה האחרונה|אחר=ראש ישיבת וולוזין ובריסק, ובעל שו"ת בית הלוי|ראו=[[יוסף דוב סולובייצ'יק]]}} | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=יוסף דוב סולובייצ'יק | |שם=יוסף דוב סולובייצ'יק | ||
|כינוי= | |כינוי= | ||
|תמונה=גבי.jpg | |תמונה=[[תמונה:גבי.jpg|200px]] | ||
|תיאור=ראש ישיבה- | |תיאור=ראש ישיבה-אונברסיטי ב[[ארצות הברית]] | ||
|תאריך לידה=[[תרס"ג]] | |תאריך לידה=[[תרס"ג]] | ||
|מקום לידה=פרוזו', [[פולין]] | |מקום לידה=פרוזו', [[פולין]] | ||
שורה 11: | שורה 10: | ||
|מקום פטירה= [[ניו יורק]] | |מקום פטירה= [[ניו יורק]] | ||
|מקום פעילות=[[ניו יורק]] | |מקום פעילות=[[ניו יורק]] | ||
|תפקידים נוספים= ראש ישיבת | |תפקידים נוספים= ראש ישיבת יוניברסטי ב[[ארה"ב]] | ||
|רבותיו= אביו רבי משה סולוביי'ציק | |רבותיו= אביו רבי משה סולוביי'ציק | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
שורה 17: | שורה 16: | ||
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | ||
}} | }} | ||
הרב '''יוסף דוב ( | הרב '''יוסף דוב (ג'יי בי) סולובייצ'יק''' ([[י"ב אדר]] [[תרס"ג]] - [[י"ח ניסן]] [[תשנ"ג]]), בנו של רבי [[משה סולובייצי'ק]], ונכדו של הגאון רבי [[חיים מבריסק]], היה ראש ישיבת 'ישיבה-אונברסיטי' ב[[ארצות הברית]]. היה ידוע בקשריו ההדוקים וביטולו לרבי. | ||
== תולדותיו == | == תולדותיו == | ||
נולד בפרוז'ו, שבפולין, ב[[י"ב אדר]] [[תרס"ג]]. בצעירותו גדל ב[[עיירה]] ח'סלוביץ, שהייתה בה קהילת [[חסידי חב"ד]] גדולה | נולד בפרוז'ו, שבפולין, ב[[י"ב אדר]] [[תרס"ג]]. בצעירותו גדל ב[[עיירה]] ח'סלוביץ, שהייתה בה קהילת [[חסידי חב"ד]] גדולה, בעקבות כך הוא היה מרבה ללמוד את [[ספר התניא]] עם [[חסידי חב"ד]]{{הערת שוליים|מאור החסידות.}}. | ||
באוניברסיטת ברלין | בגיל 22 החל ללמוד באוניברסיטת ברלין. באוניברסיטה למד בעיקר פילוסופיה, תוך התמקדות בניאוקנטיאניזם, וב[[תרפ"ב]] קיבל את | ||
הדוקטורט, שאותו עשה על משנתו של הרמן כהן. | |||
באוניברסיטת ברלין זכה להכיר את [[הרבי]] שלמד עמו באותו מקום. שנה אחת למד גם בסמינר לרבנים בברלין, בה התוודע לשיטת "תורה עם דרך ארץ" של יהדות גרמניה{{הערת שוליים|שם.}}. | |||
ב[[תרצ"א]] נשא לאשה את טוניה לוויט וב[[תרצ"ב]] היגר | ב[[תרצ"א]] נשא לאשה את טוניה לוויט וב[[תרצ"ב]] היגר לארה"ב. לאחר פטירת אביו, הרב [[בריסק#הרב משה סולובייצ'יק|משה סולובייצ'יק]], בג' [[שבט]] [[תש"א]], ירש את מקומו כראש ישיבת רבי יצחק אלחנן, למרות התנגדות כמה גורמים, אך בתמיכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ויקישיבה.}}. | ||
== הרבי הוא נסתר גמור == | |||
בהזדמנות אמר{{הערה|הרב ר' [[חיים צימענד]] שי', מנהל [[ישיבת ליובאוויטש]] ומוסדות החינוך בבוסטון מספר בכפר חב"ד (גליון 657) על פגישה שהיתה לו ולרב [[חיים צבי וולוסוב]] שי' עם הרב יוסף דב סולוביצ'יק בקיץ [[תשמ"ג]], ואז הוא אמר דברים אלו.}}: לאחר ש[[הרבי]] קיבל על עצמו את הנשיאות להיות [[מנהיג]] של [[חסידים]], ורואים התנהגותו במוחש ובפומבי, ושומעים את השיחות, ה[[מאמרים]] ודברי התורה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], חושבים [[החסידים]], שעתה נתגלה סוף סוף גדלותו וכוחותיו האדירים, ושהוא כ[[מעיין המתגבר]], אך תדעו את ה[[אמת]], שגם עכשיו הרבי הוא במדרגת "נסתר" לחלוטין. תמיד היה הרבי נסתר גמור, ועתה נתגלה רק מעין ומשהו מתכונותיו וממהותו. אבל לעולם אין השערה והשגה כלל בעומק גדלותו, והוא נחבא אל הכלים ממש. כך הוא היה תמיד, וכן הוא עתה{{הערה|התפרסם ב"כפר חב"ד" גליון 657 ובשבועון "בית משיח" גליון 121.}}. | |||
== תשפטו בעצמכם האם אני חסיד חב"ד... == | |||
ב[[התוועדות]] מסוימת, סיפר הרב{{הערה|[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] ה'תשכ"ט}}: | |||
ב[[התוועדות]] מסוימת, סיפר הרב{{הערה|[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט | |||
אני צאצא לבית וולוז'ין, וכידוע שר' [[חיים מוולוז'ין]] היה תלמיד [[הגר"א]] שהתנגד ל[[חסידות]]. אבל לאחר הדרשה שלי תשפטו בעצמכם האם אני חסיד חב"ד... | אני צאצא לבית וולוז'ין, וכידוע שר' [[חיים מוולוז'ין]] היה תלמיד [[הגר"א]] שהתנגד ל[[חסידות]]. אבל לאחר הדרשה שלי תשפטו בעצמכם האם אני חסיד חב"ד... | ||
בבית וולוז'ין מקובל ומסופר הסיפור הבא: כאשר התחילה המחלוקת על [[החסידות]], נסעו [[אדמו"ר הזקן]] ור' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ל[[וילנא]] לדבר עם הגר"א. הם הלכו ל"קלויז של החסיד" - כך נקרא ביהכ"נ של [[הגר"א]] בוילנא, שם היה [[הגר"א]] יושב ולומד בעלית הגג. [[אדמו"ר הזקן]] ו[[ר' לוי יצחק]] התחילו לעלות במדרגות לחדר [[הגר"א]], אבל מיד כאשר הוא הרגיש שמישהו רוצה להיכנס, סגר את הדלת וקפץ דרך החלון החוצה. הסיבה לכך | בבית וולוז'ין מקובל ומסופר הסיפור הבא: כאשר התחילה המחלוקת על [[החסידות]], נסעו [[אדמו"ר הזקן]] ור' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ל[[וילנא]] לדבר עם הגר"א. הם הלכו ל"קלויז של החסיד" - כך נקרא ביהכ"נ של [[הגר"א]] בוילנא, שם היה [[הגר"א]] יושב ולומד בעלית הגג. [[אדמו"ר הזקן]] ו[[ר' לוי יצחק]] התחילו לעלות במדרגות לחדר [[הגר"א]], אבל מיד כאשר הוא הרגיש שמישהו רוצה להיכנס, סגר את הדלת וקפץ דרך החלון החוצה. הסיבה לכך היתה, כי כשראה [[הגר"א]] את תואר פני [[אדמו"ר הזקן]], "און ווי שיין ס'איז גיווען, און וואס פאר א כוח המושך האט עס געהאט", הוא חשש, שאם ה[[אדמו"ר הזקן]] יכנס אליו וידבר אתו, הוא ינצח אותו ויעשה אותו לחסיד, עד שלבסוף ילכו שניהם להפיץ חסידות, ולכן ברח דרך החלון. | ||
בודאי שהמחלוקת התפשטה בעיקר בגלל מחרחרי ריב… אינני מקבל את מה שאומרים שה[[גר"א]] ראה את [[ספר התניא]], כי בודאי אם היה רואה, היו כל טענותיו מתבטלות. [[אדמו"ר הזקן]] היה משכיל נפלא בעניני [[אמונה]]. מאז חורבן הבית לא היה אף אחד מגדולי ישראל משכיל כמוהו, מלבד [[הרמב"ם]]... | |||
לאחר כל המחלוקת, עובדה היא שסוף סוף [[תורת החסידות]] ניצחה והתפשטה בכל תפוצות ישראל... | לאחר כל המחלוקת, עובדה היא שסוף סוף [[תורת החסידות]] ניצחה והתפשטה בכל תפוצות ישראל... | ||
== מספר על קרבת בית בריסק == | |||
באותה הזדמנות אמר: זקני ר' [[חיים מבריסק]] היה קרוב ל[[חסידות]] יותר ממה שחושבים. אני זוכר שאמר פעם על אחד האדמו"רים החסידיים, שכאשר שומעים ממנו איך שעושה ברכה, מוכרחים להתחיל לבכות מרוב התרגשות. | באותה הזדמנות אמר: זקני ר' [[חיים מבריסק]] היה קרוב ל[[חסידות]] יותר ממה שחושבים. אני זוכר שאמר פעם על אחד האדמו"רים החסידיים, שכאשר שומעים ממנו איך שעושה ברכה, מוכרחים להתחיל לבכות מרוב התרגשות. | ||
שורה 73: | שורה 49: | ||
ובאמת אם תשאלו אותי מה רצתה החסידות בכלל, ומה באה לחדש [[חסידות חב"ד]] בפרט, הרי התשובה היא ש[[החסידות]] רצתה ש[[יהודי]] ידע לעשות [[ברכה]]. הגמ' אומרת{{הערה|ב"ק ל, א.}}: "האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דברכות". אין כוונת ה[[גמרא]] רק שידעו את הדינים של ה[[ברכות]], שהרי את זה צריך לדעת גם ילד ב'חדר'. הכוונה היא ש[[יהודי]] יעשה [[ברכה]] כמו [[חסיד]]… | ובאמת אם תשאלו אותי מה רצתה החסידות בכלל, ומה באה לחדש [[חסידות חב"ד]] בפרט, הרי התשובה היא ש[[החסידות]] רצתה ש[[יהודי]] ידע לעשות [[ברכה]]. הגמ' אומרת{{הערה|ב"ק ל, א.}}: "האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דברכות". אין כוונת ה[[גמרא]] רק שידעו את הדינים של ה[[ברכות]], שהרי את זה צריך לדעת גם ילד ב'חדר'. הכוונה היא ש[[יהודי]] יעשה [[ברכה]] כמו [[חסיד]]… | ||
לדעתי זהו הסוד של [[חב"ד]], שגם בדברים פשוטים יום יומיים אפשר להרגיש רוח הקודש. אני זוכר את ליל [[שבת]] ב[[בית הכנסת]] החסידי ב[[חסלאוויטש]]. לפני [[מנחה]] ב[[ערב שבת]] היו באים ה[[חסידים]] כשהמים של ה[[מקוה]] עוד נוטפים מזקנם, והיו מהלכים ב[[בית הכנסת]] בהתלהבות ואומרים: הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו. הרגשתי שזה לא סתם קפיטל (פרק) [[ | לדעתי זהו הסוד של [[חב"ד]], שגם בדברים פשוטים יום יומיים אפשר להרגיש רוח הקודש. אני זוכר את ליל [[שבת]] ב[[בית הכנסת]] החסידי ב[[חסלאוויטש]]. לפני [[מנחה]] ב[[ערב שבת]] היו באים ה[[חסידים]] כשהמים של ה[[מקוה]] עוד נוטפים מזקנם, והיו מהלכים ב[[בית הכנסת]] בהתלהבות ואומרים: הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו. הרגשתי שזה לא סתם קפיטל (פרק) [[תהילים]] אלא שה[[גאולה]] הפרטית שלהם באמת הגיעה עכשיו. הם היו עניים מרודים ופרנסתם כל השבוע בכפרים שמסביב חסלאוויטש, והנה עתה יצאו מדאגות החול והגיעו לשבת ומנוחה לחיי העולמים, הם היו אצלי הדוגמה ל"חסידים ואנשי מעשה" ששאבו [[רוח הקודש]]. | ||
=== מעולם לא היה מנהיג כזה === | === מעולם לא היה מנהיג כזה === | ||
שורה 79: | שורה 55: | ||
ב[[התוועדות]] אצל הרבי{{הערה|1בי' שבט ה'[[תש"מ]].}} אמר על הרבי: | ב[[התוועדות]] אצל הרבי{{הערה|1בי' שבט ה'[[תש"מ]].}} אמר על הרבי: | ||
בנוסף לגאונותו הפלאית של [[הרבי]], הרי מימי בעל ה"[[תניא]]" ועד היום לא היה מנהיג תנועה | בנוסף לגאונותו הפלאית של [[הרבי]], הרי מימי בעל ה"[[תניא]]" ועד היום לא היה מנהיג תנועה שהיתה לו השפעה בהיקף כה גדול על כלל ישראל... הרבי אינו רק למדן הוא גם [[נשיא]]{{הערה|התפרסם בשבועון "בית משיח" גליון 121}}. | ||
== הרבי הוא האמת בעצמה == | |||
בשנת [[תשכ"ה]] בא הגרי"ד לנחם את הרבי על פטירת אמו [[הרבנית חנה]], והתפתחה ביניהם שיחה בהלכה בענייני אבלות, שנמשכה שעה ארוכה. שניהם סיני ועוקרי הרים, מתפלפלים ביניהם, וסגנון הדברים היה הפרחת מראי מקומות לחלל האויר כמעט מבלי לציין את הדברים עצמם. | בשנת [[תשכ"ה]] בא הגרי"ד לנחם את הרבי על פטירת אמו [[הרבנית חנה]], והתפתחה ביניהם שיחה בהלכה בענייני אבלות, שנמשכה שעה ארוכה. שניהם סיני ועוקרי הרים, מתפלפלים ביניהם, וסגנון הדברים היה הפרחת מראי מקומות לחלל האויר כמעט מבלי לציין את הדברים עצמם. | ||
בין היתר דובר אודות הדעה שהאנינות מסתיימת בקבורה ולא במוצאי יום המיתה. בתוך הדברים הזכיר הרבי שגם ה[[רמב"ם]] כותב כך. כאשר שמע זאת הגרי"ד אמר בתמיהה רבה: "ליובאוויטשער רבי, ליובאוויטשער רבי, נדמה לי שאין [[רמב"ם]] כזה!" (נדמה לי שהדבר הזה לא מופיע בספר הרמב"ם). [[הרבי]] ענה: "נכון, אין זה מופיע בספר '[[יד החזקה]]' של ה[[רמב"ם]], כוונתי היא לספרו של ה[[רמב"ם]] בפירוש ה[[משניות]]". | בין היתר דובר אודות הדעה שהאנינות מסתיימת בקבורה ולא במוצאי יום המיתה. בתוך הדברים הזכיר הרבי שגם ה[[רמב"ם]] כותב כך. כאשר שמע זאת הגרי"ד אמר בתמיהה רבה: "ליובאוויטשער רבי, ליובאוויטשער רבי, נדמה לי שאין [[רמב"ם]] כזה!" (נדמה לי שהדבר הזה לא מופיע בספר הרמב"ם). [[הרבי]] ענה: "נכון, אין זה מופיע בספר'[[יד החזקה]]' של ה[[רמב"ם]], כוונתי היא לספרו של ה[[רמב"ם]] בפירוש ה[[משניות]]". | ||
בסיום ה'שבעה' כתב הרבי מכתב אל הגרי"ד, ובשולי הגיליון מציין ש"בהמשך להמדובר", הנה [[הרמב"ם]] הוא "בפירוש ה[[משניות]] לדמאי{{ | בסיום ה'שבעה' כתב הרבי מכתב אל הגרי"ד, ובשולי הגיליון מציין ש"בהמשך להמדובר", הנה [[הרמב"ם]] הוא "בפירוש ה[[משניות]] לדמאי{{הערת שוליים|פ"א מ"ב.}} דלא אכלתי באוני היינו קודם קבורה". עם זאת, מציין הרבי, שאכן בפירוש ה[[משניות]] שהוציא הרב קאפח, כתב שהרמב"ם חזר בו מפירוש זה, ובכתב ידו מחק את המילים "כל זמן שלא נקבר". | ||
כאשר קיבל הגרי"ד את המכתב, קרא בהתלהבות: "ער איז [[אמת]] אליין!" (הוא האמת עצמה!). ומיד הסביר שהתפעל מכך שמצד אחד הרבי אמנם צדק, שכן כך מפורש בפירוש ה[[משניות]] הנדפס לפנינו, ומצד שני טרח להודיעו שלפי גרסת הרב קאפח הצדק עימו, כלומר עם הגרי"ד. | כאשר קיבל הגרי"ד את המכתב, קרא בהתלהבות: "ער איז [[אמת]] אליין!" (הוא האמת עצמה!). ומיד הסביר שהתפעל מכך שמצד אחד הרבי אמנם צדק, שכן כך מפורש בפירוש ה[[משניות]] הנדפס לפנינו, ומצד שני טרח להודיעו שלפי גרסת הרב קאפח הצדק עימו, כלומר עם הגרי"ד. | ||
{{ | {{הערת שוליים|1=הרב שלום-דב קובלסקי תלמיד הגרי"ד סולובייצ'יק, שנכח בפגישה המתוארת להלן, סיפר להרב ישראל אלפנביין.[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}} | ||
==מגיע אל הרבי== | |||
לקראת ה[[ | לקראת ה[[התוועדות]] הגדולה שנערכה ב[[יו"ד שבט]] [[תש"מ]], יובל השלושים לנשיאותו של [[הרבי]], הופעלו לחצים כבדים על הגרי"ד שיכבד את האירוע בנוכחותו. מכיון ומהצד שכנגד הופעלו עליו לחצים בכיוון ההפוך, החליט הרב סולובייצ'יק להגיע לביקור קצר ב[[התוועדות]] שיימשך רבע שעה בלבד. | ||
בפועל, כאשר הגיע הגרי"ד | בפועל, כאשר הגיע הגרי"ד ל[[התוועדות]], נעמד הרבי לכבודו, ולא התיישב עד שהגרי"ד מצא את מקומו. [[הרבי]] פתח באמירת הדרן עמוק ומופלא על מסכתות בני"ך{{הערה|מסכתות ברכות, נדרים, יומא, כריתות. ארבעת מסכתות אלו מסתימים עם אותו מאמחז"ל, ו[[הרבי]] ביאר את החילוקים והשינויים בכל א' מהמסכתות וההוראה שלהם בעבודת ה'. ההדרן הוגה ונדפס בספר [[הדרנים על הש"ס]] (ולא נדפס ב[[לקוטי שיחות]]).}}, ושהותו של הגרי"ד ב[[התוועדות]] נמשכה יותר משעתיים (!). | ||
ב[[שבת]] שלאחר מכן המשיך הרבי לבאר ענינים נוספים בקשר להדרן שנאמר בעת ההתוועדות. ביום ראשון נקרא הרב [[אברהם שמטוב]] לחדר [[המזכירות]], וקיבל הוראה לגשת אל הגרי"ד ולחזור בפניו את ההמשך של ההדרן. כאשר סיים הרב שמטוב את חזרת ההדרן, יצא הגרי"ד מגדרו בהתפעלות עצומה, והרעיף שבחים נפלאים על הרבי. | ב[[שבת]] שלאחר מכן המשיך הרבי לבאר ענינים נוספים בקשר להדרן שנאמר בעת ההתוועדות. ביום ראשון נקרא הרב [[אברהם שמטוב]] לחדר [[המזכירות]], וקיבל הוראה לגשת אל הגרי"ד ולחזור בפניו את ההמשך של ההדרן. כאשר סיים הרב שמטוב את חזרת ההדרן, יצא הגרי"ד מגדרו בהתפעלות עצומה, והרעיף שבחים נפלאים על הרבי. | ||
== קישורים חיצונים == | |||
== קישורים | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59239 הגאון הליטאי ב[[התוועדות]] י' שבט] {{וידאו}} {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59239 הגאון הליטאי ב[[התוועדות]] י' שבט] {{וידאו}} {{אינפו}} | ||
* שמן ששון מחבריך | *[http://www.hageula.com/study/books/3047.html שמן ששון מחבריך] | ||
*[[אגרות קודש]] הריי"צ חלק י"ב (165) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=31696&st=%u05E1%u05D5%u05DC%u05D5%u05D1%u05D9%u05D9%u05E6'%u05D9%u05E7 מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] אל הרב סולובייצ'יק] | *[[אגרות קודש]] הריי"צ חלק י"ב (165) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=31696&st=%u05E1%u05D5%u05DC%u05D5%u05D1%u05D9%u05D9%u05E6'%u05D9%u05E7 מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] אל הרב סולובייצ'יק] | ||
* | *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68853 הרבי הוא רבי חנינא בן דוסא של דורנו!] - נאומו של הרבי סולובייצ'יק בחגיגת הארבעים וחמש שנה לישיבת "תומכי תמימים", ערב ראש-[[חודש תמוז]] תש"ב - באתר שטורעם. נט | ||
*[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/Gilion30_Light.pdf ושאבתם [[מים]] בששון - תמצית המשנה החסידית] - מתוך נאום הספד שנשא לאחר פטירת ידידו הרב [[משה דובער ריבקין]], בתוך רבעון [[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]] [[תשרי]] [[תשע"ב]] עמוד 21 | *[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/Gilion30_Light.pdf ושאבתם [[מים]] בששון - תמצית המשנה החסידית] - מתוך נאום הספד שנשא לאחר פטירת ידידו הרב [[משה דובער ריבקין]], בתוך רבעון [[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]] [[תשרי]] [[תשע"ב]] עמוד 21 | ||
*'''[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%98-%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93 | *'''[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%98-%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93 הרבי י"ט כסלו היום וצריך להתוועד]''', תמליל נאומו בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ט בבוסטון, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]] | [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:בעלי תואר אקדמאי]] | ||