| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{קשר חב"די}}
| + | רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (או אלאשׂבילי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; 1250 - 1330) היה מגדולי רבני ספרד הראשונים, ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד. למד תורה בברצלונה אצל הרא"ה (ר' אהרון הלוי), רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, וכן אצל הרשב"א (ר' שלמה בן אדרת). עוד בחיי רבותיו נודע כתלמיד חכם מובהק ומורה הוראה. ב-1280 שימש כדיין בקהילת סרגוסה. כשנתיים לפני היוולדו כבשו הנוצרים את העיר סיביליה מידי המוסלמים ובכל תקופת חייו הייתה ליהודים תקופה שקטה. בחיי רבותיו הרשב"א והרא"ה פנו אליו בני דורו בשאלותיהם הרבות, שכן מספר פעמים הוא מזכיר את הרשב"א והרא"ה. חלק מתשובותיו ענה לאחר פטירתם. |
| − | רבי יום טוב בן אברהם אשבילי המכונה ריטב"א (או אלאשׂבילי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; ה' אלפים י' - צ') היה מגדולי חכמי [[ישראל]] בכל הדורות ורבני [[ספרד]] ה[[ראשונים]]. היה תלמידם של ה[[רא"ה]] וה[[רשב"א]]. | |
| | | | |
| − | == תולדות חיים ==
| + | מלבד אנשים פרטיים פנו אליו בשאלות גם בתי הדין של המחוזות והערים השונות. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה" (שו"ת הריטב"א , מ"ג). הריטב"א הקדיש מזמנו ללמודי פילוספיה בפרט "מורה נבוכים" לרמב"ם והשווה את תרגומיו למקורו הערבי. נוסף למורה נבוכים עסק גם בספרי הגות של חכמי פרובנס- רבי שמואל אבן תבון, רבי גרשום בן שלמה, ורבי יעקב אנטולי. |
| | | | |
| − | רבי יום טוב נולד בשנת ה'י בעיר סביליה לאביו רבי אברהם אשבילי.
| + | בחידושיו על התלמוד ניכרת השפעתם של הרמב"ן והרי"ף מחד, ומאידך גיסא דברי בעלי התוספות (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום) כאשר הוא כותב תוספות סתם כוונתו בדרך כלל לתוספות רבינו פרץ. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה ושיטות ראשונים תלמידי הרמב"ן כדוגמת הרשב"א. הריטב"א העריץ במידה שווה את הרמב"ם והרמב"ן, אך השתדל לא לטשטש את הגבולין בין "דרך האמת" שבה הלך הרמב"ן לבין דרך "חכמת ההיגיון" של הרמב"ם. הוא מביע דעתו, שדרך רמב"ם "נכונה היא מאוד לפי דרכו" ודרך הרמב"ן "היא נכונה יותר לפי דרכו" כאשר את הרמב"ן הוא מכנה לעתים רבינו הגדול. הרבה פעמים ניתן לקרוא אותם החידושים גם ברמב"ן, רשב"א, נימוקי יוסף, ר"ן ובריטב"א. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד בישיבות והוא נחשב בעל סמכות הלכתית בדברי הבית יוסף. כמו כן מפורסם השו"ת שלו שיצא לאור על ידי מוסד הרב קוק בעריכת הרב יוסף קאפח. |
| | | | |
| − | === רבותיו, גדלותו, דרך לימודו והנהגתו ===
| + | הריטב"א השתמש בעיקר בשפה העברית, אך לעתים גם בערבית ובספרדית. |
| − |
| |
| − | למד [[תורה]] ב[[ברצלונה]] אצל הרא"ה (ר' אהרון הלוי), רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, וכן אצל [[הרשב"א]] (ר' שלמה בן אדרת), למד גם אצל רבינו [[מאיר הלוי אבולעפיה|מאיר הלוי אבולעפיא]] מ[[טולידו]] שב[[ספרד]] המכונה בספרי הראשונים ה[[יד רמ"ה]] וכן '''נשיא נשיאי הלוי'''{{הערה|פארלעס בתולדות הרשב"א עמ' 59 ברעסלוי 1868}}. עוד בחיי רבותיו נודע כ[[תלמיד חכם]] מובהק ומורה הוראה. ב-1280 שימש כ[[דיין]] בקהילת סרגוסה. כשנתיים לפני היוולדו כבשו הנוצרים את העיר סיביליה מידי המוסלמים ובכל תקופת חייו הייתה ל[[יהודים]] תקופה שקטה. בחיי רבותיו [[הרשב"א]] והרא"ה פנו אליו בני דורו בשאלותיהם הרבות, שכן מספר פעמים הוא מזכיר את [[הרשב"א]] והרא"ה. חלק מתשובותיו ענה לאחר פטירתם.
| |
| | | | |
| − | מלבד אנשים פרטיים פנו אליו בשאלות גם [[בית דין|בתי הדין]] של המחוזות והערים השונות. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה"{{הערה|שו"ת הריטב"א מ"ג.}}. הריטב"א הקדיש מזמנו ללמודי פילוספיה בפרט "[[מורה נבוכים]]" ל[[רמב"ם]] והשווה את תרגומיו למקורו הערבי. נוסף למורה נבוכים עסק גם בספרי הגות של חכמי פרובנס- רבי שמואל אבן תבון, רבי גרשום בן שלמה, ורבי יעקב אנטולי.
| + | יחד עם גדולתו והערצתו בפי הכל, יהודים ולא יהודים, נהג בענווה יתירה ובכל תשובה לשואליו כותב הוא בכבוד גדול. |
| | | | |
| − | ידוע ומפורסם כ[[ראשונים|ראשון]] חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד, בחידושיו על ה[[תלמוד]] ניכרת השפעתם של ה[[רמב"ן]] וה[[רי"ף]] מחד, ומאידך גיסא דברי [[בעלי התוספות]] (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום) כאשר הוא כותב תוספות סתם כוונתו בדרך כלל ל[[תוספות רבינו פרץ]]. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה ושיטות ראשונים תלמידי [[הרמב"ן]] כדוגמת הרשב"א.
| |
| | | | |
| − | הריטב"א העריץ במידה שווה את [[הרמב"ם]] והרמב"ן, אך השתדל לא לטשטש את הגבולין בין "דרך האמת" שבה הלך [[הרמב"ן]] לבין דרך "חכמת ההיגיון" של הרמב"ם. הוא מביע דעתו, שדרך רמב"ם "נכונה היא מאוד לפי דרכו" ודרך [[הרמב"ן]] "היא נכונה יותר לפי דרכו" כאשר את [[הרמב"ן]] הוא מכנה לעיתים רבינו הגדול.
| |
| | | | |
| − | הרבה פעמים ניתן לקרוא אותם החידושים גם ברמב"ן, רשב"א, [[נימוקי יוסף]], ר"ן ובריטב"א. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד ב[[ישיבה|ישיבות]] והוא נחשב בעל סמכות הלכתית בדברי ה[[בית יוסף]]. כמו כן מפורסם ה[[שו"ת]] שלו שיצא לאור על ידי [[מוסד הרב קוק]] בעריכת הרב [[יוסף קאפח]].
| + | ספריו |
| | + | חידושי הריטב"א - הריטב"א חיבר פירוש על רוב מסכתות התלמוד, פורסמו בדפוס חידושיו לכ-20 מסכתות. רוב חיבוריו עוסקים בהלכות הנוגעות |
| | | | |
| − | הריטב"א השתמש בעיקר בשפה העברית, אך לעיתים גם בערבית ובספרדית.
| + | למעשה ולא על מסכתות מסדר זרעים, קדשים וטהרות. |
| | | | |
| − | יחד עם גדולתו והערצתו בפי הכל, [[יהודים]] ולא יהודים, נהג ב[[ענווה]] יתירה ובכל תשובה לשואליו כותב הוא בכבוד גדול.
| + | פירוש על הלכות נדרים לרמב"ן |
| − | ====התייחסותו ל[[ברייתא דפרק שירה]]====
| |
| − | מעניינת התייחסותו המחודשת של הריטב"א ליצירת ברייתא ד[[פרק שירה]] אשר בו כל בריאה משבחת לאל באמירת פסוק השייך לה בטענתו שאין הכוונה שמשוררים ממש אלא הסברא נותנת שאילו היו יכולים לדבר היו משוררים כן. וכפי שכותב בשמו חידושי [[עין יעקב (ספר)|עין יעקב]] להרב [[יעקב אבן חביב]] ל[[מסכת עבודה זרה]] שמביא בשם [[הריטב"א]] וזו לשונו; ששירה זו ההיגיון נותן שאילו הייתה לחיה יכולת דיבור הייתה אומרת כך:{{הערה|הועתק במהדורות מאוחרות של חידושי הריטב"א למסכת עבודה זרה דף יז, א.}}: {{ציטוטון|פרק שירה שהעופות והחיות מקלסין, לאו שהם אומרים כלום, אלא סברא היא שאם היה להם פה לדבר יש להם לומר כך וכך}}.
| |
| | | | |
| − | ==ספריו==
| + | הלכות ברכות |
| − | *חידושי הריטב"א - הריטב"א חיבר פירוש על רוב מסכתות התלמוד, פורסמו בדפוס חידושיו לכ-20 מסכתות, רוב חיבוריו עוסקים בהלכות הנוגעות למעשה ולא על מסכתות מסדר זרעים, קדשים וטהרות.
| |
| − | *פירוש על הלכות נדרים לרמב"ן.
| |
| − | *הלכות ברכות.
| |
| − | *שאלות ותשובות (ירושלים תשי"ט).
| |
| − | *ספר הזיכרון - להגנת מורה נבוכים מפני השגות הרמב"ן.
| |
| − | *פירוש על [[הגדה של פסח]].
| |
| − | *פירוש על הלכות הרי"ף בכתב יד.
| |
| − | *ספר הדרשות- אבד.
| |
| | | | |
| − | {{ראשונים}}
| + | שאלות ותשובות (ירושלים תשי"ט) |
| − | {{הערות שוליים}}
| + | |
| − | [[קטגוריה:ראשונים]]
| + | ספר הזיכרון - להגנת מורה נבוכים מפני השגות הרמב"ן |
| | + | |
| | + | פירוש הגדה של פסח |
| | + | |
| | + | פירוש על הלכות הרי"ף בכתב יד |
| | + | |
| | + | ספר הדרשות- אבד |