עריכת הדף "יוחנן טברסקי"

[[קובץ:יוחנן טברסקי.jpg|ממוזער|הילולת המאור עינים בישיבת מאור עינים בירושלים, עומד במרכז.]]
רבי '''יוחנן טברסקי''' ([[מנחם אב]] [[תר"ס]] - [[כ' בכסלו]] [[תשמ"ב]]) היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]] ומייסדה של ישיבת מאור עיניים.

==תולדות חיים==
נולד ברוטמיסטריווקה (אז [[האימפריה הרוסית]], כיום [[אוקראינה]]), לרבי [[דוד טברסקי]] ולרבנית שפרה (בת הרב אברהם יהושע השיל טברסקי). למד אצל אביו. בתחילת [[המהפכה הקומוניסטית]], בשנת [[תר"פ]], נתפס במהלך הפוגרומים ונתלה על עץ, וברגע האחרון עבר שם נער צעיר שצעק לעבר הפורעים: ה"אדומים" (הבולשביקים) מגיעים, והפורעים נסו על נפשם. [[רוקח]] שהתגורר בסמיכות מקום הוריד את הנער המעולף מחבל התליה וטיפל בו, עד ששבה אליו הכרתו{{הערה|[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=611637&width=-17&scroll=0&udid=15469730539129112&pagenum=49 בחצרות בית ה' (עמ' 49-53)].}}.

בשנת [[תרפ"ו]] עלתה משפחתו, בראשות הסב [[מנחם נחום טברסקי|רבי מנחם נחום]], ל[[ארץ ישראל]]. למד בישיבת שפת אמת של [[חסידות גור]]. למד גם בחברותא עם רבי שלום מלמד (הרב מאומן){{הערה|{{צ-ספר|מחבר=פנחס בן אהרן|שם=דורות|מו"ל=[[עיתון העדה]]|שנת הוצאה=תשפ"ג|עמ=17|כרך=638}}}} שהתגורר בסמוך לביתו. ב[[חמשה עשר באב]] [[תרפ"ח]] נשא את אסתר רבקה, בתו של גבאי הצדקה רבי נחמן יוסף וילהלם, שחמיו היה ממשפחת אזולאי המתייחסת ל[[רבי חיים יוסף דוד אזולאי|חיד"א]].

לאחר פטירת אביו, בשנת [[תש"י]], מונה לממלא מקומו. בתקופתו, החלה חסידות רחמסטריווקא בארץ ישראל להתמסד כחצר, לאחר שבשני הדורות הקודמים של האדמו"רים בירושלים לא התפתחה חצר סביב האדמו"רים. הוא הקים את ישיבת מאור עיניים, לזכרו של אבי השושלת רבי [[מנחם נחום מטשרנוביל]], בעל ספר "[[מאור עיניים]]". 

הוא נהג בפשטות ובמאור פנים עם תלמידיו. נודע כמתמיד. היה פוקד רבות את [[הכותל המערבי]] מאז שחרורו בשנת [[תשכ"ז]].

נקבר ב[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] אדמו"רי רחמסטריווקא ב[[הר הזיתים]].

==קשריו עם הרבי==
מדי יום, בעת שפרש למנוחת צהריים נהג לקרוא בספר [[לוח היום יום]]{{הערה|סופר על ידי נכדו הרב [[נחמן יוסף טברסקי]] בהתוועדות י"ט כסלו תשפ"ה בירושלים, הובא בתוך: הרב [[טוביה בלוי]], '''לקט ופרט חלק עשרים ושמונה''' אות א', תשפ"ה.}}.

האדמו"ר היה תמיד מהראשונים שהצטרפו למבצעי המצוות וביטא פעמים רבות את הערצתו אל הרבי ופעולותיו הנשגבות. בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}} חתם על מכתב הברכה של גדולי התורה ב[[י"א ניסן]] של שנת השבעים.

מספר נכדו הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], בנו של [[ישראל מרדכי טברסקי|האדמו"ר הקודם מרחמסטריווקה]]: 

{{ציטוטון|א. זכורני, שכמה פעמים ענה סבי לאנשים ששאלוהו עצות בענינים מסויימים, שישאלו אצל כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש. ב. לפני כ-‏25 שנים, שאלתי את סבי זצוק"ל: "את מי הסבא מעריך יותר את כ"ק האדמו"ר מ... (כאן נקבתי בשם אחד האדמו"רים המפורסמים) או את כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש". וענה לי בלשון של תמיהה: וואס איז די שאלה?! דער... רב איז זייער גרויס פאר זיין עולם, אבער דער ליובאוויטשער רבי איז דאך א וועלט'ס רבי!{{הערה|1= מה השאלה?! הרבי מ... הוא גדול מאוד עבור הקהילה שלו, אבל הרבי מליובאוויטש הוא הרי רבי 'עולמי'!.}}.}}

===חשיבות לימוד החסידות===
כשהיה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ביום ו' ב[[טבת]] [[תשכ"ז]] הרבי דיבר עמו אודות החוב ללמוד בישיבות לפני ה[[תפילה]] את [[תורת החסידות]] ("לאו דווקא [[תניא]] ו[[ליקוטי תורה]] אלא גם 'מאור עינים'"), בכדי לסייע לקיום ההלכה, שאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ומתוך [[התבוננות]] בגדלות ה' ובשפלות האדם. וכן הביא לו הרבי מפירוש [[הגר"א]] לספר [[משלי]]{{הערה|1=ה, יח. ד, כב. ז, יב.}} שמי שלא למד [[פנימיות התורה]] לא ייתכן שידע דין לאמיתו. 

באותה הזדמנות אמר לו הרבי: "[[ישראל מאיר מראדין|החפץ חיים]] היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה". 

בהמשך לאותה יחידות החל לומר דברי תורה וחסידות בשולחנו בשבת, בשונה ממנהגו מקדם כדרך אבותיו שלא נהגו לומר דברי תורה בשולחנם בשבת. נכדו הרב טברסקי מציין שזהו בעקבות מה שהרבי דיבר עימו על [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]].

===בא לארצות הברית בכדי להחזיר יהודי בתשובה===
באגרת ז'תתפח, מיום כ"ה ב[[מנחם אב]] [[תשי"א]], עונה לו הרבי על ההודעה מחתונת בנו בכורו הגה"צ רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]], ומבאר לו שם את ענין שלשת המקיפים הנמשכים בעת החופה. באגרת א'רי מכ"ג [[אלול]] [[תשי"א]] כותב מעניני חודש אלול, וגם בשנים שלאחרי זה קיבל עוד הרבה מכתבי ברכה מהרבי לשמחות שהיו במשפחתו. 

בשנת [[תשי"ד]] בא רבי יוחנן לניו יורק, לחתונת בנו [[חי יצחק טברסקי|האדמו"ר מרחמסטריבקא ארצות הברית]], והוא נכנס ל[[יחידות]] לקבל ברכה לחתונה. כמה ימים אחר כך, החזיר לו הרבי ביקור באכסנייתו (יודעי דבר מציינים, שזהו הביקור היחידי שהחזיר הרבי לגדולי תורה שביקרוהו). 

כשהיה ב[[יחידות]] דיבר עמו הרבי אודות יהודי שהיה מוכר לשניהם עוד מניקולייב, ואשר בבואו ל[[ארצות הברית]] עזב את יהדותו, והפסיק לקיים תורה ומצוות. הרבי ביקש ממנו שיפגש עמו וישתדל להחזיר אותו בתשובה. בספר [[ראש בני ישראל]]{{הערה|1=עמ' 273.}} ואילך מסופר באריכות כיצד הצליח רבי יוחנן להחזיר יהודי זה בתשובה, עד שהרבי עצמו טילפן אליו כעבור שלושה שבועות ואמר לו: "בוודאי כת"ר חושב שבא לארצות הברית בכדי להשיא את בנו, אך האמת היא שבא לכאן בכדי להחזיר יהודי זה בתשובה שלימה"...

==לקריאה נוספת==
[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 465.

==קישורים חיצוניים==
*הרב נחמן יוסף טווערסקי, [https://sinun770.org/מה-אמר-הרבי-מליבאוויטש-להאדמור-ר-יוחנן/ מה אמר הרבי מליבאוויטש להאדמו"ר ר' יוחנן מרחמסטריווקא, – הרב נחמן יוסף טווערסקי שנת תשפ"ג], בתוך ערוץ היוטיוב 'חסידות Chassidus' באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}} (יידיש)
*הרב נחמן יוסף טווערסקי, [https://sinun770.org/השליחות-מהרבי-מליובאוויטש-לאדמור-ר-יו/ השליחות מהרבי מליובאוויטש לאדמו"ר ר' יוחנן מרחמסטריווקא , הרב נחמן יוסף טווערסקי תשפ"ה], בתוך ערוץ היוטיוב 'חסידות Chassidus' באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}} (עברית)

{{סדרה|הקודם=רבי [[דוד טברסקי (הראשון)|דוד טברסקי]]|רשימה=אדמו"רי [[רחמסטריבקא]]|שנה=[[תש"י]]-[[כ' כסלו]] [[תשמ"ב]]|הבא=רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] - [[ארה"ק]]{{ש}}רבי [[חי יצחק טברסקי]] - [[בורו פארק]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|טברסקי יוחנן]]
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]
[[en:Yochanan Twersky]]