עריכת הדף "יוון"

'''יוון''' היא מדינה באירופה. בתקופת החשמונאים, הייתה מדינה של חכמים ופילוסופים שאהבו את חכמת ה[[תורה]], אך התנגדו ונלחמו בתוקף לנתק אותה מ[[קדושה|קדושתה]].

בתקופת [[בית המקדש השני]], (בשנת ג'תר"י) עלה לשלטון המלך אנטיוכוס ותחת שלטונו החלו רדיפות וגזירות כנגד התורה, ובראשן: איסור לעשות [[ברית מילה]], לשמור [[שבת]], [[קידוש החודש]], וחילול [[בית המקדש]] והפיכתו למוקד פולחן ל[[עבודה זרה]].

בחסידות מבואר{{הערה|דרושי חנוכה. דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב, ד"ה מאי חנוכה תש"א, לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך. '''ועוד.'''}}, שה[[מלחמה]] בין עם ישראל ל[[יוונים]] הייתה מלחמה רוחנית - היוונים רצו להכניס בעם היהודי את תרבותם תרבות יון וזה תוכן המלחמה שהובילו בני חשמונאי נגד תרבות זו.

בעומק יותר: הפריע ליוונים '''אופן''' קיום המצוות, כלומר, גם היוונים הפילוסופים '''התפעלו על ה[[תורה]] שהרי היא [[חכמה]] נפלאה''', גם קיום המצוות לא הפריע להם שהרי במצוות ישנם טעמים הגיוניים שכליים, אפילו המצוות שהם [[חוקים]] שאין להם טעם גם לא כל כך הפריע ליוונים בהבנה שבטח מְצַווה המצווה יודע טעם לפי שהוא משכיל וחכם נפלא.

ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|פרק א הלכה ט.}} נאמר ש{{ציטוטון|בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להתרגם כל צורכה אלא יוונית}} - שרק ביוונית התרגום יכול לצאת מדוייק. ה[[רמב"ם]] מבאר את הטעם{{הערה|בפירוש המשניות שלו תחלת פרק ב.}}, כי מכיוון שחכמים תרגמו את התורה ליוונית עבור תלמי המלך, היו בקיאים בלשון זו ודיברו אותה כ[[ארמית]]{{הערה|אליה היה תרגום מאז [[מתן תורה]] והתחדש אצל [[אונקלוס]].}}.

בשנת ג'תקט"ו, תרגם תלמי המלך את התורה ליוונית. בשביל להבטיח שהתרגום יצא מדויק, זימן 72 [[חכמים]] יהודים, ובודד כל אחד בנפרד, בשביל שלא יתייעצו ביניהם לסלף דבר. למעשה, הזקנים תיקנו 70 דברים, שיַכול היה להיות מהם סיבה לטעות ו[[כפירה]] של [[עבודה זרה]]. ה' סייע בידם, וכל אחד תיקן את אותם השבעים שתיקנו כל חביריו.

על תרגום זה אמרו [[חז"ל]]{{הערה|מסכת סופרים פרק א הלכה ז.}}: {{ציטוטון|היה היום קשה כיום שנעשה בו [[חטא העגל|העגל]]}}. וש{{ציטוטון|[[חושך]] בא לעולם}}{{הערה|[[מגילת תענית]] בסופה.}}. הרבי מבאר{{הערה|שם=דמ}}, שהתרגום לכשעצמו היה דבר מאוד חיובי, כי היא המשכת והתגלות התורה עד למטה יותר; אלא, שהבעיה הייתה בנוגע להמשך - שיכול היה להרגם בשל כך דבר שלילי. כפי אשר באמת ארע, ובסיפור חנוכה, העריכו היוונים רק את ה[[שכל]] שבתורה, ולא את האלוקות שבה - בגלל תוצאות התרגום.

היוונים הם בחינת '''[[חכמה]] ד[[קליפה]]''' - [[חכמות חיצוניות]], שהם ה[[לעומת זה]] של חכמה דקדושה. בהיותם חכמים פילוסופים ואנשי מדע, אהבו מאוד דברי שכל והגיון. ולכן, הם העריכו מאוד את התורה בהיותה שכל נפלא. אך לא האמינו באלוקות שבה, ולכן היו מנגדים אליה בכל התוקף{{הערה|[[תורה אור]] מקץ מא א, [[דרך מצוותיך]] מצוות [[נר חנוכה]] פרק א, [[דבר מלכות מקץ]] ועוד.}}.

 

 

 

 

[[שלוחי הרבי]] ביוון הם הרב מנחם מענדל הנדל הפועל בעיר הבירה אתונה, הרב [[יואל קפלן]] מסלוניקי, הרב גבריאל ווברמן מכרתים והרב אורי מדינה מרודוס.