עריכת הדף "יהושע פישל שניאורסון"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[תמונה:פישל שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|פרופ' שניאורסון בצעירותו]] | ||
פרופסור '''יהושע פישל שניאורסון''' ([[ד' תמוז]] [[תרמ"ח]] - [[ה' סיון]] [[תשי"ח]]) היה ממשפחת אדמו"רי | פרופסור '''יהושע פישל שניאורסון''' ([[ד' תמוז]] [[תרמ"ח]]-[[ה' סיון]] [[תשי"ח]]) היה ממשפחת אדמו"רי חב"ד שהתמחה בפילוסופיה, עסק במדעים, בעיקר בתורת ה[[נפש]]. היה סופר בעל שיעור קומה, וניחן בזיכרון מיוחד ומטבע הדברים זכר [[סיפורי חסידים]] רבים שלא הגיעו לשמע אוזניים של ה[[חסידים]] והיו נחלתם של [[בית רבי]] בלבד. | ||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
====ייחוסו לאדמו"רי חב"ד ==== | ====ייחוסו לאדמו"רי חב"ד ==== | ||
נולד ב[[ד' תמוז]] [[תרמ"ח]] לאביו הרב [[שניאור זלמן מסטארדוב]] היה רבם של העיירות החסידיות [[רעפקא]], [[הומיל]] ו[[סטארדוב]] ומידידיו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. אבי אביו, היה ה[[אדמו"ר]] [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער מרצ'יצ'ה]], בן הרב [[מהרי"ל מקאפוסט]], בן [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | נולד ב[[ד' תמוז]] [[תרמ"ח]] לאביו הרב [[שניאור זלמן מסטארדוב]] היה רבם של העיירות החסידיות [[רעפקא]], [[הומיל]] ו[[סטארדוב]] ומידידיו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. אבי אביו, היה ה[[אדמו"ר]] [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער מרצ'יצ'ה]], בן הרב [[מהרי"ל מקאפוסט]], בן [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
==== עם אדמו"רי חב"ד ==== | ==== עם אדמו"רי חב"ד ==== | ||
היה בקשר עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ונפגש איתו כמה פעמים. בין חסידים מקובל שכשרופאיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] המליצו לו לספר לידיד דברים שבלבו, בחר בפישל. | |||
מאוחר יותר, כאשר התגורר ב[[תל אביב]], ישב ב[[התוועדות]] חסידית ולא פצה את פיו, החסידים שידעו שהוא אוצר בתוכו אוצר בלום של עשרות רבות שיחות עם אדמו"ר הקודם ניסו לדובבו אך ללא הצלחה, רק לאחר הרבה '[[משקה]]' והפצרות שונות הואיל לומר את מה שאמר לו הרבי ש"לפני [[קריאת שמע שעל המיטה]] הוא מעביר במחשבתו כל אחד ואחד מן החסידים, במצטרך לו ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]", סיפור שהפך לאחד מאבני היסוד ב[[התקשרות]] בין חסיד ל[[רבי]]. | מאוחר יותר, כאשר התגורר ב[[תל אביב]], ישב ב[[התוועדות]] חסידית ולא פצה את פיו, החסידים שידעו שהוא אוצר בתוכו אוצר בלום של עשרות רבות שיחות עם אדמו"ר הקודם ניסו לדובבו אך ללא הצלחה, רק לאחר הרבה '[[משקה]]' והפצרות שונות הואיל לומר את מה שאמר לו הרבי ש"לפני [[קריאת שמע שעל המיטה]] הוא מעביר במחשבתו כל אחד ואחד מן החסידים, במצטרך לו ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]", סיפור שהפך לאחד מאבני היסוד ב[[התקשרות]] בין חסיד ל[[רבי]]. | ||
יש עדות אחת לכך ש[[הרבי]] הפנה חסיד לטיפול אצלו. המכתב פורסם בספר על ר' [[אברהם פריז]] - "אחד היה אברהם", במכתב מורה הרבי לר' אברהם לשלוח את בנו (שלום בער) אשר היה במצוקה נפשית קשה, לטיפול אצל פישל שניאורסאהן ש"מבין לרוח הבחור החב"די", לצד החשש כי המטפלים הנפשיים, לא יבינו את הלך רוחו של בחור הישיבה. המכתב בלשונו: "הרב אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה... שי'... ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל [[מידות]] [[חכם]] ו[[נבון]] מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן - יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי [[ישיבה]] ואותם שקיבלו [[חינוך]] חסידותי". | |||
== ספריו == | |||
חיבר ספרים במגוון נושאים. ביניהם ספרי היסטוריה חסידית (כמו [[כוחה של סנגוריה]]), סיפורי חסידים ([[סיפורי התגלות חסידיים]]), ספרים רבים על פסיכולוגיית ילדים, פסיכולוגיה בעקבות ה[[שואה]] ועוד. התעסק בכתיבת מאמרים וחוברות על ההווי החסידי, אחד מספריו הידועים הוא הפרוזה "[[חיים גראביצער]]" בו הוא מתאר את הליכי נפשו של חסיד במעבי [[חסידות חב"ד]], קשייו ומשבריו. בסך הכל ישנם היום עשרות רבות של כותרים שכתב פרופסור שניאורסון. | |||
השתייך ל[[ציונות]], אך בספריו ניתן להבחין ברוח האוהדת את דרכו המקורית - דרך [[חב"ד]]. | |||
[[תמונה:231194.jpg|250px|thumb|left|מצבתו של ר' פישל שניאורסאהן]] | |||
== מספריו == | |||
*[[סיפורי התגלות חסידיים]] | *[[סיפורי התגלות חסידיים]] | ||
*[[ | *[[חיים גראביצר]] | ||
*[[כוחה של סנגוריה]] | *[[כוחה של סנגוריה]] | ||
==התייחסויות הרבי לספריו== | |||
כאשר שלח פישל לרבי את ספרו [[סיפורי התגלות חסידיים]], קיבל הרבי בברכה את ספרו ואף השיב לו במכתב מיוחד. במכתב כותב לו הרבי, בין היתר, על החסרון בהעברת סיפור מכלי לכלי ועל הצורך לשמור על מקוריות הסיפור כפי שסופר על ידי בעל המעשה עצמו. כשהכותב רוצה להכניס פרשנות משלו - ממשיך הרבי - יביא קודם הסיפור ככתבו וכלשונו ואחר כך יוסיף את פרשנותו והא והא איתנהו. כמו כן כאשר כתב פישל את ספרו [[כוחה של סנגוריה]], סייע{{מקור}} לו הרבי בהשגת פרטים ומידע הקשורים למאורעות עליהם מדבר הספר. | כאשר שלח פישל לרבי את ספרו [[סיפורי התגלות חסידיים]], קיבל הרבי בברכה את ספרו ואף השיב לו במכתב מיוחד. במכתב כותב לו הרבי, בין היתר, על החסרון בהעברת סיפור מכלי לכלי ועל הצורך לשמור על מקוריות הסיפור כפי שסופר על ידי בעל המעשה עצמו. כשהכותב רוצה להכניס פרשנות משלו - ממשיך הרבי - יביא קודם הסיפור ככתבו וכלשונו ואחר כך יוסיף את פרשנותו והא והא איתנהו. כמו כן כאשר כתב פישל את ספרו [[כוחה של סנגוריה]], סייע{{מקור}} לו הרבי בהשגת פרטים ומידע הקשורים למאורעות עליהם מדבר הספר. | ||
== פטירתו == | == פטירתו == | ||
נפטר בערב [[חג השבועות]] [[תשי"ח]] (1958). | נפטר בערב [[חג השבועות]] [[תשי"ח]] (1958). | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 48: | שורה 37: | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יהושע פישל]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:סופרים|שניאורסון יהושע פישל]] | ||
[[קטגוריה:סופרים | |||