עריכת הדף "טומאת עבודה זרה"

בהלכה, '''טומאת עבודה זרה''' היא טומאה מדברי חכמים החלה על חפץ ששימש כפולחן לעבודה זרה.
==המקור במשנה==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר רבי עקיבא, מנין לעבודה זרה שמטמאה במשא כנדה. שנאמר{{הערה|ישעיהו ל כב.}} תִּזְרֵם כְּמוֹ '''[[נדה|דָוָה]]''' צֵא תֹּאמַר לוֹ. מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא|מקור=שבת ט א}}

במשנה אחרת, מופיעה מחלוקת בין חכמים ל[[רבי עקיבא]] בעניין{{הערה|עבודה זרה מז ב.}} 

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מי שהיה ביתו סמוך לעבודת כוכבים ונפל, אסור לבנותו. כיצד יעשה? כונס בתוך שלו ארבע אמות ובונה. שלו ושל עבודת כוכבים נידון מחצה על מחצה. אבניו עציו ועפרו מטמאין כ[[שרץ]], שנאמר{{הערה|דברים ז, כו: וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ <u>שַׁקֵּץ</u> תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא}}: שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ. [[רבי עקיבא]] אומר כנדה שנאמר{{הערה|ישעיהו ל כב וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ}} תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ, מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמאה במשא}}

לפי המפורש ב[[מסכת שבת]], למחלוקת בין חכמים לרבי עקיבא יש שני פרשנויות:
===שיטת רבה===
[[רבה]] מפרש שגם חכמים וגם רבי עקיבא מודים שעבודה זרה מטמאה ב[[טומאת משא]] כמו [[נדה]], אלא שנחלקו כאשר העבודה זרה אינה נושאה את האדם למרות שהיא מתחתיו, למשל כאשר הניחו [[אבן (גשמית)|אבן]] על יתידות ומתחתיהן ישנם כלים, שלמרות שהאדם יושב על האבן הכלים אינם נושאים את משקל גופו ומדין טומאת משא לא היו הכלים נטמאים והמחלוקת היא האם גם לעניין זה שקולה עבודה זרה כנדה וכמו שנדה מטמאה גם באופו כזה כך גם עבודה זרה, שחכמים סוברים בניגוד לרבי עקיבא, שעל כך יש את הפסוק המדמה את העבודה זרה לשרץ כדי לומר שכמו ששרץ אינו באופן כזה (הנקרא "אבן מסמא") כך גם העבודה זרה.

בנוסף, סוברים חכמים, שעבודה זרה אינה מטמאה כאשר היא רצוצה ושבורה לחלקים, שחכמים סוברים שכשם שנדה אינה שייך טומאתה בנדה המחולקת לאיברים, שאינה חיה ואין דמה נחשב לדם נדה וממילא אין מטמאה ב"אבן מסמא" (אבן המונחת על יתידות ומתחתיה כלים כך שהנדה אינה יושבת על הכלים למרות שהם מתחתיה) (למרות שהיא מטמאה ב[[טומאת מת]]), כך גם עבודה זרה אם נחתכה לחתיכות דקות או גדולות אין חלקיה מטמאים במגע או במשא. הראיה לכך היא בכך שהעבודה זרה לא השוותה ל[[נבילה]], שגם היא מטמאה בטומאת משא ולא באבן מטמא, כדי לומר שאינה מטמאה באבן מסמא.

===שיטת רבי אלעזר===
[[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] מפרש את המחלוקת בצורה אחרת, שהם נחלקו האם העבודה זרה מטמאת את נושאיה ב[[טומאת משא]] כנדה או שאינה מטמאת את נושאיה כשרץ. לפי רבי עקיבא ההקשה לשרץ היא רק לעניין שרק היא עצמה מטמאת את נושאיה ולא משמשיה - הכלים המשמשים לעבודה זרה ולמרות המשמעות מהמילים "כי חרם הוא" שמכך משמע לכאורה, שכל דבר שדינו כ[[חרם]] שאסור בהנאה כלול בדין העבודה זרה שמטמא במשא, אך העבודה זרה עצמה<u> כן</u> מטמאת במשא. לפי החכמים שהעבודה זרה אינה מטמאה במשא, ההקשה לנדה הוא רק לעניין זה שאינה מטמאה לאיברים (כמוסבר).
==בתורת חב"ד==
אודות טומאת עבודה זרה, שטומאתה מדרבנן, חוקר הרבי האם מדובר בטומאה שמחמת החפצא, והיא כנספח לאיסור העבודה זרה שבצירוף לזה הוסיפה התורה ואסרה גם את [[גוף]] העבודה זרה והחילה עליה דין טומאה כנדה, או שמא מדובר בטומאה מצד הגברא עמה, וכהמשך לדיני ההרחקה שעל האדם להתרחק מהעבודה זרות ואביזרייהו.

מכך שהרמב"ם מביא את הפסוק {{ציטוטון|הסירו את אלוקי הנכר בתוככם}} כאסמכתא לאיסור, מובן שהגדר שנתנו חז"ל לטומאה זו, אינו החלת טומאה על העבודה זרה, אלא כהוספה לדיני הריחוק מהעבודה זרה. הרבי מוסיף ומבאר, כי לא יתכן שחז"ל יחילו טומאה וממשות על [[גוף]] העבודה זרה, כשכל החטא של העבודה זרה הוא הטעות שב[[מחשבה]] שיש לעבודה זרה ממשות כל שהוא, בעוד שעניינה הוא אפס ואין ואין לה שום כוח. ממילא גם גדר האיסור לא יכול להיות בהענקת כוח כל שהוא, לעבודה זרה{{הערה|1= [[לקוטי שיחות]] חלק ל' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=915f1139-1ba2-481f-ac18-a75ab33049d4&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=168 עמ' 155].}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:עבודה זרה]]