עריכת הדף "חקל תפוחין קדישין"

מסיבה זאת, מובא בכתבי האר"י הק' שיש להביט בכוס קודם הקידוש, מכיון שבעלית השכינה לחב"ד היא מקבלת כביכול בחינת "עינים" שהיא ראיית החכמה. בחסידות מבואר שחכמה זו היא בהירות האמונה המוחלטת המאירה בבני ישראל בשעה זאת עד סוף השבת. בספר [[תולדות יעקב יוסף]] מובא בשם הבעל שם טוב ביאורים על ענין זה, המבארים את החילוק בין ההארה של השכינה במשך ימות השבוע שהיא מ[[בינה]], להארה שבשבת שהיא בחינת [[חכמה]].

מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" ד[[אריך]] (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמ[[י"ג מידות הרחמים]] הנקרא "ואמת"), הארת פנים ד[[אריך אנפין]] הנקרא שעשועים ש"ע נהורין. כי כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו [[רבי אבהו]] שהאירו פניו מחמת שראה [[ברייתא|תוספתא]] חדשה, ואדמומית ניכרה בלחייו ממש, והארה זו אינה רק הארה גשמית, אלא שורשה במקור גבוה ומורה על בחינת עצמיות התענוג שב[[יחידה]] שבנפש, שהיא נמשכת בכח ה[[שכל]] וגורמת לו לרדת מההעלם אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן בשעה שהאדם ממציא שכל חדש ניכר עליו תענוג והתענוג חודר גם בצבע לחייו.