עריכת הדף "חיים ליברמן"

[[קובץ:חיים ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים ליברמן]]
'''חיים ליברמן''' ([[כ"ו בתמוז]] [[תרנ"ב]] (1892) - [[כ"ו סיוון]] [[תנש"א]] (1991)) היה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], וממנהלי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תרנ"ב]] ב[[עיירה]] [[פלשניץ]] (הסמוכה לבוריסוב), [[רוסיה]] לאביו הרב [[ראובן ליברמן]], שהיה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]]. 

למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של [[הרבי הריי"צ]], וכאיש סודו לשליחיות מסוכנות למען הפצת היהדות והחזקת הישיבות המחתרתיות.

במאסרו של הרבי הריי"צ בשנת [[תרפ"ז]], נעצר עמו ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב [[יחזקאל פייגין]] להיות עוזרו). ליברמן עזב את [[רוסיה]] יחד עם הרבי הריי"צ ושימש אותו בנסיעתו ל[[פולין]], שם החל ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] מיום הקמתה.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] נלכד בוורשה הבוערת, הבין ליברמן כי מוכרחים להפעיל לחצים דיפלומטיים, ולהודיע לחסידים ב[[ארצות הברית]] על מצבו של הרבי. היות ומתוך ורשה הנצורה הדבר היה בלתי אפשרי, ליברמן החליט לקחת על עצמו את המשימה וניחם את עצמו שגם אם ייפגע - לא יאמלל אף אחד היות והוא איש ערירי. הוא יצא לדרך בלא להודיע לאדמו"ר הריי"צ, ולאחר תלאות שונות הצליח לצאת את גבולות הכיבוש הנאצי ויצר קשר עם החסידים בארצות החופש, מה שהוביל להצלתו של הרבי{{הערה|ראו בהרחבה [[תשורה]] מנישואי הר' מנחם מענדל חנין, [[שושן פורים]] תשס"ה.}}.

ב[[ט' אדר]] [[ת"ש]] הגיע עם [[הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של הרבי הריי"צ ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]]. בסוף ימיו בשנת [[תש"מ]] צירף אליו את הרב [[יצחק וילהלם]] לעזרה לניהול הספריה{{הערה|הרב שלום דובער לוין, משפט הספרים-דידן נצח, עמוד ה.}}. את הספריה ניהל ר' חיים ליברמן עד לפרישתו בתקופה הסמוכה ל[[משפט הספרים]], מאז - מנהל הספריה הוא הרב [[שלום דובער לוין]].

ר' חיים ליברמן מעולם לא התחתן. הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנפטרה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] לפני שהספיקו להתחתן. מייחסים את רווקותו לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולתחזוק הספרייה.

בשנים האחרונות לחיי אדמו"ר הריי"צ ביקש אדמו"ר הריי"צ את בנותיו הרבנית חיה מושקא ואחותה חנה, שמכיון שר' חיים גלמוד - שידאגו לו, ההוראה התקיימה במלואה עד יומו האחרון של ר' חיים; {{הערה|1=גם לאחר משפט הספרים הרבי והסתלקות הרבנית, הרבי דאג לו על ידי באי כוחו על פי הוראת חמיו הרבי מהוריי"צ.}} הן דאגו לו לכל מחסורו והוא היה סועד סעודות חג ומועד בבית [[הרש"ג]].

ר' חיים נודע בעולם הספרות היהודית בתור אחד מגדולי הביביליוגרפים. יודעי תולדות הספרות היהודית, וגדולי הספרנים העבריים בעולם התכתבו איתו והשתדלו לדלות ממנו מידע והבנה על תולדות ימי הדפוס העברי ומהדורות ספרים שונות.

בשהותו ארצות הברית התגורר ב-[[770]]. הייתה תקופה בה ר' חיים ליברמן נכנס לחדר של [[הרבי]] מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וספרות (עד למשפט הספרים).

בשנים מאוחרות יותר, הרבי הורה לרב [[שניאור זלמן חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]] לסייע לר' חיים בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיידע שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הכרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו ר' חיים ליברמן לר' זלמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם ב[[פריז]]{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חנין ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"ג]].}}.

==משפט הספרים==
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
[[קובץ:ליברמן עם הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים ליברמן לצד [[הרבי הריי"צ]] ב[[פולין]] ([[תרצ"ד]])]]
בחורף [[תשמ"ה]] נגנבו 400 ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] השוכנת ב-[[770]] דירתו של [[הרבי הריי"צ]], על ידי נכדו של הרבי הריי"צ, [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]]. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. הייתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, ו[[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[משפט הספרים|משפט]]. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.

במשפט היה ר' חיים ליברמן לצִדו של [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. [[הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו".

בהמשך המשפט, לאחר גילוי מסמכים וחקירות העו"ד, התערערה נאמנותו של ליברמן לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנה של [[חנה גוראריה]].

דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכ[[מזכיר]] של הרבי, שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של [[הרבי הריי"צ]] שעליו נסובה אחת הראיות של הצד של הרבי - מכתב לד"ר מרקס משנת [[תש"ו]], בו כתב לו הרבי  הריי"צ בפירוש שהספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]], הרי לפי עדותו של ליברמן, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את הדברים מחוסר ברירה. הוא העיד זאת כמי שכתב את כל מכתבי הרבי הריי"צ.

אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו"ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר, הרב [[משה לייב רודשטיין]]. לליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב. כמו כן כשנשאל, אחר שהתבקש לצייר לעצמו את פניו של [[הרבי הריי"צ]], האם הוא חושב שייתכן שהרבי הריי"צ שיקר ח"ו במכתב - ענה: הרבי לא משקר. בכך סייע לצד של הרבי. (יש לציין שהרבי הוא זה שאמר לעורכי דין שיאמרו לליברמן לצייר את פניו של הרבי ואח"כ לשאול אותו כנ"ל)

אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו הודה ששרף והשמיד כמה וכמה מסמכים המראים בבירור על שייכות אגו"ח לספריה{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=245}}.

מאז ניתק ר' חיים ליברמן לתקופה את קשריו עם חסידות חב"ד. יש אומרים, כי ברבות הימים חזר בו ר' חיים ליברמן{{מקור}}.

==שנותיו האחרונות==
בשנים האחרונות לחייו ר' חיים ליברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' ב[[ויליאמסבורג]], וכמה אברכי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] דאגו לו. 

ב[[כ"ז ניסן]] [[תש"נ]] עברה במעמד ה[[חלוקת דולרים]] אישה שביקשה ברכה בעבורו, הרבי בירר לזהותו ולקשריה של האישה עימו והעניק ברכת אריכות ימים בעבור מר ליברמן{{הערה|תיאור המאורע: למשמע בקשת הברכה שאל הרבי: "וועלכע חיים ליברמן"? ["איזה חיים ליברמן"?] האישה השיבה: "מאשל אברהם". הרבי שאלה: "וואס האסטו צוטאן מיט עם?" ["מה העסק שלך איתו"?] האישה השיבה שהיא ביקרה אצלו ובביקורה ליברמן ביקש ממנה שבעברה לפני הרבי בחלוקת דולרים תבקש ברכה בעבורו, הרבי הגיב:"זאל ער האבן אריכות ימים ושנים טובות. ער האט א ברכה פון דעם שווער אז ער זאל מאריך ימים ושנים זיין, וועט דאס מקויים וערן." ["שתהיה לו אריכות ימים ושנים טובות. יש לו ברכה מחותני שהוא יאריך ימים ושנים, זה בודאי יתקיים"] הרבי נתן לה דולר נוסף והמשיך: "דאס וועט איר אפגעבן אויף צדקה פאר עם". ["זה תתני לצדקה בשבילו"]. [[דברי משיח]] תש"נ חלק ג' עמ' 320.}}.

הרבי שלח באופן תדיר את ר' [[שלום דובער לוין]] ועוד לבקרו. וכאשר שבר ליברמן את רגלו, שלח הרבי בליל שבת את המשב"ק ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדל גאנזבורג]]{{הערה|1=מפי ר' מענדול גנזבורג}} ללכת בליל שבת לבקרו, ולחזור ולעדכן את הרבי במצבו.

נפטר ב[[כ"ו בסיוון]] [[תנש"א]] ונטמן בהר-הזיתים ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*אביו, הרב [[ראובן ליברמן]] - היה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]] פלשניץ.
*אחיו, הרב [[צבי ליברמן]] - [[כפר חב"ד]].
*גיסו הרב [[שמואל גלפרין]].

==חיבוריו==
[[קובץ:ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ליברמן (משמאל) עם הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[בנימין קליין]] מעיינים בספרים עתיקים]]

ר' חיים ליברמן כתב מאמרים רבים ב[[לשון הקודש]] וב[[יידיש]]. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים.

מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. הביבליוגרף ד"ר ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן [[שז"ר]]. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.{{הערה|ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפי, בתוך: גרשם שלום, '''השלב האחרון''', מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, ירושלים, תשס"ט-2008 (להלן: "שלום, השלב האחרון"), עמ' 89 - 90.}}

===אוהל רח"ל===
לימים כינס ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים '''[[אהל רח"ל]]''' (ראשי תיבות של שמו, ושמה של כלתו שנרצחה){{הערה|חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר' בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [8], 568 ע'. ‬ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג.,XIII 749 ע'. ניו יורק, 1984.}} הכרך הראשון כלל את מאמריו ב[[עברית]] והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום ל[[עברית]] מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על ר' חיים ליברמן ודרכו במחקר.

הוצאת הספר הייתה בהוראתו של [[הרבי]], שהורה לר' [[זלמן חאנין]] לשלם לחיים ליברמן כדי שיעבוד על הספר ואף על הוצאות הדפוס, והרבי בעצמו שילם אחר כך לזלמן חאנין את ההוצאות.

פעמים רבות בטרם נסיעתו של הרבי לאוהל, ביקש מ[[זלמן חאנין]] דו"ח, בנוגע להתקדמות בעריכת הספר.

==ראו גם==
* [[פרשת הספרים]]
* [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]
* [[שלום דובער גוראריה]]

==לקריאה נוספת==
*[[יהושע ד. לבנון]], '''תולדות אדם: ר' חיים ליברמן, האיש ומחקריו''', בתוך כתב-העת לביבליוגרפיה היוצא מטעם אוניברסיטת בר-אילן שהוקדש לכבודו לרגל יום הולדתו ה-85.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/24647 ספר אוהל רח"ל חלק א' באתר 'היברו בוקס']
;מכתבי הרבניות לליברמן
* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=29470&ord_tguva=invert דאגת הרבי והרבנית, מכתבים בפרסום ראשון], כ"ז [[סיוון]] ה'תשס"ז (13.06.2007) {{אינפו}}
* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=32055 פרסום ראשון: מכתבי הרבניות], י"ג [[תשרי]] ה'תשס"ח (25.09.2007) {{אינפו}}


{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ליברמן, חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים בפלשצניץ]]