עריכת הדף "חיים זושא וילימובסקי"

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 9: שורה 9:
===צעירותו===
===צעירותו===
[[קובץ:הפרטיזן במלחמת השחרור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת מלחמת השחרור (במרכז התמונה - עם זקן מלא)]]
[[קובץ:הפרטיזן במלחמת השחרור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת מלחמת השחרור (במרכז התמונה - עם זקן מלא)]]
הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום [[ד' בניסן]] [[תרפ"ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שב[[רוסיה]], ובשנת [[תרפ"ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה ל[[פולין]], שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק א}}.
הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום [[ד' בניסן]] [[תרפ"ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שב[[רוסיה]], ובשנת [[תרפ"ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה לפולין, שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק א}}.


בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר [[ברית המועצות]] כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול ל[[ליטא]] שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב [[אלחנן וסרמן]]. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב"ד]]. כאשר כבשו הגרמנים את [[ליטא]], נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה ל[[עיירה]] סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים בעיירה. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה מהקהילה היהודית. כעבור זמן הגיעה ידיעה לר' זושא שהנאצים מתקרבים לעיר, ר' זושא דאג שהמידע הזה יגיע לכל יהודי העיירה ולאחר מכן ברח גם הוא, וכך הציל רבים{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ב}}.
בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר [[ברית המועצות]] כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול ל[[ליטא]] שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב [[אלחנן וסרמן]]. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב"ד]]. כאשר כבשו הגרמנים את [[ליטא]], נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה ל[[עיירה]] סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים בעיירה. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה מהקהילה היהודית. כעבור זמן הגיעה ידיעה לר' זושא שהנאצים מתקרבים לעיר, ר' זושא דאג שהמידע הזה יגיע לכל יהודי העיירה ולאחר מכן ברח גם הוא, וכך הציל רבים{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ב}}.
שורה 22: שורה 22:
לאחר מסע תלאות הגיע למחנה העקורים קרומונה שב[[איטליה]], שם התיידד עם החסיד ר' [[שניאור זלמן לוין]]. יחד הקימו במחנה בית כנסת, לטובת הפליטים הרבים, ור' זלמן הוא שקירבו לחסידות חב"ד.
לאחר מסע תלאות הגיע למחנה העקורים קרומונה שב[[איטליה]], שם התיידד עם החסיד ר' [[שניאור זלמן לוין]]. יחד הקימו במחנה בית כנסת, לטובת הפליטים הרבים, ור' זלמן הוא שקירבו לחסידות חב"ד.


לאחר שעלה ארצה{{הערה| תיעוד עלייתו ארצה באוניית מעפילים באתר בנתיבי העפלה}} ב[[כ"ג אדר ב']] [[תש"ו]], נכנס ר' זושא ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בהיותו בגיל 25 שנחשב מבוגר מאוד ביחס לשאר התלמידים בישיבה, והחל ללמוד חסידות בצורה מסודרת תחת הכוונתו של ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. באותם ימים קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ללמוד [[שחיטה]], לאחר שגולל בפני הרבי את כל התלאות שפקדו אותו בשנות המלחמה.
לאחר שעלה ארצה{{הערה| תיעוד עלייתו ארצה באוניית מעפילים באתר בנתיבי העפלה}} ב[[כ"ג אדר ב']] [[תש"ו]], נכנס ר' זושא ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בהיותו בגיל 25 שנחשב מבוגר מאוד ביחס לשאר התלמידים בישיבה, והחל ללמוד חסידות בצורה מסודרת תחת הכוונתו של ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. באותם ימים קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ ללמוד שחיטה, לאחר שגולל בפני הרבי את כל התלאות שפקדו אותו בשנות המלחמה.


בשנת [[תש"ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]] שהה ב-[[770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרבי]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו"ר הריי"צ: "נא לברר מהותו של הבחור ז. ו." ר' משה סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה הרבי אל דירת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה פרק ו}}.
בשנת [[תש"ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב שהה ב-[[770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרבי]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו"ר הריי"צ: "נא לברר מהותו של הבחור ז. ו." ר' משה סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה הרבי אל דירת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה פרק ו}}.


בעודו בחור הקים את [[תומכי תמימים לוד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], כפי שמפורט להלן.
בעודו בחור הקים את [[תומכי תמימים לוד]], [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], כפי שמפורט להלן.


הקים את ביתו עם גב' פייגא לבית פוקער, והרבי כתב שעדיף שיקבעו את מקום מגוריהם ב[[כפר חב"ד]] ואכן לאחר החתונה התיישבו בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרת י' כסלו תשי"ג]}}.
הקים את ביתו עם גב' פייגא לבית פוקער, והרבי כתב שעדיף שיקבעו את מקום מגוריהם בכפר חב"ד ואכן לאחר החתונה התיישבו בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרת י' כסלו תשי"ג]}}.


==עסקנות ציבורית==
==עסקנות ציבורית==
שורה 78: שורה 78:
פעל רבות להקמת כפר חב"ד ב' ובכללו מוסדות [[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]], על פגישות של ר' זושא עם אישי ציבור במסגרת שתדלנות להקמת כפר חב"ד ב', סיפר מנהל בית רבקה, הרב [[שמואל חפר]] בספר [[הקטר של הרבי]]{{הערה|שלומי חסקי, [[הקטר של הרבי]], עמוד 82}}
פעל רבות להקמת כפר חב"ד ב' ובכללו מוסדות [[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]], על פגישות של ר' זושא עם אישי ציבור במסגרת שתדלנות להקמת כפר חב"ד ב', סיפר מנהל בית רבקה, הרב [[שמואל חפר]] בספר [[הקטר של הרבי]]{{הערה|שלומי חסקי, [[הקטר של הרבי]], עמוד 82}}


=='מבקר'==
==='מבקר'===


החל משלהי שנת [[תשי"א]], ביקש הרבי מר' זושא הפרטיזן לכתוב על הנעשה במוסדות חב"ד בארץ הקודש עד לפרטי פרטים. במכתבים הרבים שקיבל מהרבי, מופיעה שוב ושוב דרישה ותביעה לכתוב בהרחבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרות כ"ז תמוז תשט"ו, כ' כסלו תשט"ז]}}, בייחוד שיבח אותו הרבי על כתיבה אודות היישוב כפר חב"ד. יותר מ-25 שנה היה ר' זושא [[כתיבה לרבי|מדווח לרבי]] על כל מה שראה או שמע מהנעשה ב[[ארץ הקודש]], והכל על פי הוראות הרבי כאמור לעיל. במשך שנים רבות היה ר' זושא נוסע ברחבי הארץ, לארכה ולרחבה, בגין תפקידיו הרבים, ומה שהיה רואה ושומע - היה מדווח{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק יד}}.
החל משלהי שנת תשי"א, ביקשו הרבי לכתוב על הנעשה במוסדות חב"ד בארץ הקודש עד לפרטי פרטים. במכתבים הרבים שקיבל מהרבי, מופיעה שוב ושוב דרישה ותביעה לכתוב בהרחבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרות כ"ז תמוז תשט"ו, כ' כסלו תשט"ז]}}, בייחוד שיבח אותו הרבי על כתיבה אודות כפר חב"ד. יותר מ-25 שנה היה ר' זושא [[כתיבה לרבי|מדווח לרבי]] על כל מה שראה או שמע מהנעשה ב[[ארץ הקודש]], והכל על פי הוראות הרבי כאמור לעיל. במשך שנים רבות היה ר' זושא נוסע ברחבי הארץ, לארכה ולרחבה, בגין תפקידיו הרבים, ומה שהיה רואה ושומע - היה מדווח{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק יד}}.


===מבקר רשמי===
מצב זה התחזק לאחר [[חודש שבט]] [[תשל"ז]], בעת כינוס של חסידי חב"ד שאורגן על ידי [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]], או אז התמנה ל'מבקר' רשמי, ומכיוון שכך החל במסעות מסודרים בכל רחבי הארץ, במטרה להגיע לכל מקום בו מתגוררים חסידי חב"ד, והיה מדווח לרבי על הנעשה.   
מצב זה התחזק לאחר [[חודש שבט]] [[תשל"ז]], בעת כינוס של חסידי חב"ד שאורגן על ידי [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]], או אז התמנה ל'מבקר' רשמי, ומכיוון שכך החל במסעות מסודרים בכל רחבי הארץ, במטרה להגיע לכל מקום בו מתגוררים חסידי חב"ד, והיה מדווח לרבי על הנעשה.   


בכל מקום היה ר' זושא מעודד את מי שצריך, דוחף לפעולה את מי שצריך, ובשעות הפנויות היה יושב לעצמו וכותב בכתב גדול וצפוף על גיליונות גדולים של נייר. כששאלוהו מה הוא כותב, היה משיב: "סוד צבאי!". היו אז שהתבטאו עליו כי הוא "מרגל" של הרבי-הרמטכ"ל, והדוחו"ת היו דוחו"ת צבאיים מודיעיניים לכל דבר ועניין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק כו}}.
בכל מקום היה ר' זושא מעודד את מי שצריך, דוחף לפעולה את מי שצריך, ובשעות הפנויות היה יושב לעצמו וכותב בכתב גדול וצפוף על גיליונות גדולים של נייר. כששאלוהו מה הוא כותב, היה משיב: "סוד צבאי!". היו אז שהתבטאו עליו כי הוא "מרגל" של הרבי-הרמטכ"ל, והדוחו"ת היו דוחו"ת צבאיים מודיעיניים לכל דבר ועניין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק כו}}.


===הרבי והדו"חות של ר' זושא===
===לימין השלוחים===
ר' זושא היה כותב כמעט מידי יום ביומו מכתבים ודו"חות לרבי, מה שהיה גורם נחת רוח רב לרבי, כי הרבי ביקש מכמה עסקנים חשובים שיכתבו לו על הנעשה בארץ הקודש, כך שירגיש כאילו הוא נמצא שם, והיחיד שהצליח לעשות זאת היה ר' זושא.
סיפר מזכיר הרבי הרב [[בנימין קליין]]: "כאשר עברו כמה ימים ולא הגיע מכתב מר' זושא, הרבי התעניין אצל המזכירים מה קרה שלא כתב מכתב"{{הערה|הפרטיזן פרק המבקר עמוד 253}}.


==לימין השלוחים==
"ר' זושא היה דואג לכל [[שליחות|שליח]], בכל מקום בארץ ישראל, גם אם היה מתגורר בפינה רחוקה. כאשר הצליח השליח להקים משהו, או לפעול עניין, קטן כגדול, היה מוצא לנכון לעודד אותו. העידוד לא מתבטא במילים טובות בלבד או בטפיחה על השכם, אלא בכך שר' זושא הטריח עצמו לעירו ולביתו של השליח, גם אם היה בקצה הארץ, והיה מעודדו וממריצו בהמשך עבודתו{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה,פרק כז}}. ר' זושא היה באופן טבעי וכמעט אוטומטי לחבר הנהלות רוב או כל מוסדות ומפעלי חב"ד והתאמץ תמיד ליצור קשר עם כל פעיל חב"די, עם כל בית חב"ד עם כל מוסד חב"די עם כל סניף של צא"ח לעודד לחזק לדרבן ולסייע ולעזור לכל מקום הגיע והביא אתו את הניחוח החסירי של חיוניות והתלהבות{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.  
 
"ר' זושא היה דואג לכל [[שליחות|שליח]], בכל מקום בארץ ישראל, גם אם היה מתגורר בפינה רחוקה. כאשר הצליח השליח להקים משהו, או לפעול עניין, קטן כגדול, היה מוצא לנכון לעודד אותו. העידוד לא מתבטא במילים טובות בלבד או בטפיחה על השכם, אלא בכך שר' זושא הטריח עצמו לעירו ולביתו של השליח, גם אם היה בקצה הארץ, והיה מעודדו וממריצו בהמשך עבודתו{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה,פרק כז}}. ר' זושא היה באופן טבעי וכמעט אוטומטי לחבר הנהלות רוב או כל מוסדות ומפעלי חב"ד והתאמץ תמיד ליצור קשר עם כל פעיל חב"די, עם כל בית חב"ד עם כל מוסד חב"די עם כל סניף של צא"ח לעודד לחזק לדרבן ולסייע ולעזור לכל מקום הגיע והביא אתו את הניחוח החסידי של חיוניות והתלהבות{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.  


מידי שנה בערב פסח, היה נוסע לחלק את המצות ששלח הרבי לארץ הקודש בין השלוחים. גם בשנותיו האחרונות נמנע מלמסור לשלוחים את המצות בסמיכות לרכב, ואמר שהוא עצמו חפץ להכניס את הברכה לבית{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק ח' עמוד 76 - הרב [[אפרים וולף]] מדווח לרבי על חלוקת המצות בשנת תשמ"א, על ידי ר' זושא וילימובסקי: "המצות מכ"ק אד"ש לאנ"ש באה"ק נתקבלו ביום א' יחלק רח"ז שי וילימובסקי המצות בכל ריכוזי אנ"ש. ביום ג' בערב או ביום ד' יקיימו התוועדויות בבתי הכנסת ויחלקו המצות לכאו"א"}}.
מידי שנה בערב פסח, היה נוסע לחלק את המצות ששלח הרבי לארץ הקודש בין השלוחים. גם בשנותיו האחרונות נמנע מלמסור לשלוחים את המצות בסמיכות לרכב, ואמר שהוא עצמו חפץ להכניס את הברכה לבית{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק ח' עמוד 76 - הרב [[אפרים וולף]] מדווח לרבי על חלוקת המצות בשנת תשמ"א, על ידי ר' זושא וילימובסקי: "המצות מכ"ק אד"ש לאנ"ש באה"ק נתקבלו ביום א' יחלק רח"ז שי וילימובסקי המצות בכל ריכוזי אנ"ש. ביום ג' בערב או ביום ד' יקיימו התוועדויות בבתי הכנסת ויחלקו המצות לכאו"א"}}.
שורה 246: שורה 241:
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד ב']]
[[קטגוריה:יו"רי נשי חב"ד]]
[[קטגוריה:יו"רי נשי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)