עריכת הדף "חיים אליהו מישולובין"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:.Mishulovin.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים אליהו]] | [[קובץ:.Mishulovin.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים אליהו]] | ||
ר' '''חיים אליהו מישולובין''' ([[ב' חשוון]] [[תרצ"א]] | ר' '''חיים אליהו מישולובין''' ([[ב' חשוון]] [[תרצ"א]]-[[כ"ט סיון]] [[תשל"ב]]), בעל [[מסירות נפש]] למען החזקת והפצת ה[[יהדות]] ב[[סמרקנד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ב' חשון]] [[תרצ"א]] לאביו ר' [[אליעזר מישולובין|אליעזר]] ולאימו מרת בתיה מישולובין | נולד ב[[ב' חשון]] [[תרצ"א]] לאביו ר' [[אליעזר מישולובין|אליעזר]] ולאימו מרת [[בתיה מישולובין]], ברוסיה הסובייטית. | ||
בשנת | בשנת תש"א עם פרוץ המלחמה נמלטו בני המשפחה לסמרקנד, שם ייסדו [[חדר]] ו[[ישיבה]], בה למד אצל גדולי החסידים, ר' [[אברהם אליהו פלאטקין]], [[ניסן נמנוב]], [[משה רובינסון]], [[שמואל נוטיק]]. עם היותו בחור בעל כשרונות ברוכים נכנס ישר לכיתה הגבוהה אצל ר' [[אברהם אליהו פלאטקין]]. | ||
ר' [[אברהם אליהו פלאטקין]], [[ניסן נמנוב]], | |||
[[משה רובינסון]], [[שמואל נוטיק | |||
בשנת [[תשי"ד]] | בשנת תש"ו נפרד חיים אליהו מהוריו יחד עם אחיו [[דוד דוב|דוד דוב מישולובין]], אל עבר הגבול, מתוך כוונה לצאת מאחורי מסך הברזל בהיותם אזרחי פולין. אף בהגיעם אל הגבול התברר שהם אחרו את המועד, וחזרו כלעומת שבאו לביתם בסמרקנד. שם המשיכו ללמוד ולרוות את צמאונם בסיפורי חסידים ועוד מאת זקני החסידים ששהו שם באותה התקופה. | ||
בשנת [[תשי"ד]] נשא את רעייתו את מרת פרומה שרה זלצמן, בתו של החסיד ר' [[אברהם זלצמן]]. | |||
את רוב שנות חייו עשה ר' חיים אליהו מאחורי [[רוסיה|מסך הברזל]], ב[[מסירות נפש]] תחת רדיפות קשות, בסמרקנד. | את רוב שנות חייו עשה ר' חיים אליהו מאחורי [[רוסיה|מסך הברזל]], ב[[מסירות נפש]] תחת רדיפות קשות, בסמרקנד. | ||
| שורה 20: | שורה 18: | ||
עם בואו לארץ הקודש התיישב ב[[כפר חב"ד]], שם החל להיכנס ולעסוק בעניני הכלל, [[צעירי אגודת חב"ד]] והדומה. אך לא יכל להתעסק יותר מידי כיוון שנפל משכב, עקב דלקת פרקים קשה בה חלה מצעירותו. באותה תקופה, הוסיפו לשמו את השם '''חיים'''. עקב מצב בריאותו הרופף לא יכל ר' חיים אליהו למלא את משאלת ליבו, ולנסוע אל [[הרבי]]. | עם בואו לארץ הקודש התיישב ב[[כפר חב"ד]], שם החל להיכנס ולעסוק בעניני הכלל, [[צעירי אגודת חב"ד]] והדומה. אך לא יכל להתעסק יותר מידי כיוון שנפל משכב, עקב דלקת פרקים קשה בה חלה מצעירותו. באותה תקופה, הוסיפו לשמו את השם '''חיים'''. עקב מצב בריאותו הרופף לא יכל ר' חיים אליהו למלא את משאלת ליבו, ולנסוע אל [[הרבי]]. | ||
בשנת [[תשל"ב]] החמיר מצב בריאותו, והוא נותח בניתוח מסובך, עקב ניתוח זה נחלש ר' חיים אליהו במאוד, וליבו לא החזיק במעמד, וב[[כ"ט | בשנת [[תשל"ב]] החמיר מצב בריאותו, והוא נותח בניתוח מסובך, עקב ניתוח זה נחלש ר' חיים אליהו במאוד, וליבו לא החזיק במעמד, וב[[כ"ט]] סיון [[תשל"ב]], שבק חיים לכל חי, והוא בן ארבעים אחד שנה בלבד, ולא זכה לחזות אפילו פעם אחת בפני [[הרבי]]. נטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]]. | ||
== סיפורי חסידים == | == סיפורי חסידים == | ||
| שורה 26: | שורה 24: | ||
במשך חייו בעת שהותו בסמרקנד, החל מגיל צעיר ביותר, כתב ר' חיים אליהו, סיפורי חסידים אותם שמע מגדולי החסידים, שהסתובבו ברחבי ברית המועצות באותה התקופה. | במשך חייו בעת שהותו בסמרקנד, החל מגיל צעיר ביותר, כתב ר' חיים אליהו, סיפורי חסידים אותם שמע מגדולי החסידים, שהסתובבו ברחבי ברית המועצות באותה התקופה. | ||
את רוב סיפוריו שמע מאת החסיד [[חיים אברהם דוכמן]], אותם שמע מסבו החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]], מגדולי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ותלמידו המובהק של | את רוב סיפוריו שמע מאת החסיד [[חיים אברהם דוכמן]], אותם שמע מסבו החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]], מגדולי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ותלמידו המובהק של [[יצחק אייזיק מהומיל|אייזיק הומלער]]. | ||
מחזה רגיל, היה זה לצפות בר' [[חיים אברהם | מחזה רגיל, היה זה לצפות בר' [[חיים אברהם|חיים אברהם דוכמן]] וחיים אליהו צועדים לאיטם ברחוב, ור' חיים אליהו בולע בצמא כל מילה. עד שנת תשי"א, אז נאלץ ר' [[חיים אברהם|חיים אברהם דוכמן]], לברוח מסמרקנד, עקב רדיפות הממשלה, אל עבר [[סיביר]], שם נפטר. | ||
את שאר סיפוריו כתב ממה ששמע בעיקר מאחיו של חיים אברהם, ר' [[ברוך דוכמן]], [[דובער יפה]] מתלמידי תומכי תמימים | את שאר סיפוריו כתב ממה ששמע בעיקר מאחיו של חיים אברהם, ר' [[ברוך דוכמן]], [[דובער יפה]] מתלמידי תומכי תמימים בשנותי' הראשונות ובעל שמועה נודע. ומשאר החסידים הנמצאים ב[[סמרקנד]] באותה התקופה: מורו ורבו [[אברהם אליהו פלאטקין]], מורו ורבו [[שמואל נוטיק]]. ומשאר החסידים: [[ניסן נמנוב]], [[משה רובינסון]], [[מענדל פוטערפאס]], [[דובער איטקין]], [[ישראל נח בליניצקי]], [[שמחה גורודצקי]], [[ירחמיאל חדש]], [[בן ציון מאראז]], [[מנחם מענדל נאדל]]. | ||
את כל ה[[סיפורי חסידים|סיפורים]] ששמע | את כל ה[[סיפורי חסידים|סיפורים]] ששמע העלה ר' חיים אליהו על גבי הכתב, ובהגיעו לארץ ישראל, המשיך ולכתוב עוד ועוד, מתוך זכרונו הנפלא. | ||
בשנת תשל"א, כשהיה בידו אוסף סיפורים כתב על כך ל[[רבי]] את השורות הבאות: | בשנת תשל"א, כשהיה בידו אוסף סיפורים כתב על כך ל[[רבי]] את השורות הבאות: | ||
| שורה 38: | שורה 36: | ||
{{ציטוט|תוכן=הנני שולח לרבי צילומי הרשימות של הסיפורים ופתגמים שרשמתים על פי זכרוני בעזרת ה'. הרבה ענינים (ואולי גם רוב מהם) שמעתי בשנות תש"ז-תש"ט, ממורי החסיד ר' חיים אברהם דוכמן, שהיה נכדו של החסיד הידוע ר' מרדכי יואל זוכמן ועד גיל 18 הסתופף בצלו של סבו, ורוב הסיפורים שמע ממנו, רח"א מצטיין בכישרון הזיכרון שלו להפליא, היה דייקן בלשונו וכל דבר היה מספר כפי ששמע מסבו והדבר שהיה חוזר ומספר כעבור שנה היה ממש באותו הלשון. אותם הסיפורים חקוקים בזכרוני במיוחד, ואני חושב שהם בדיוק ממש כפי ששמעתי בדיוק. | {{ציטוט|תוכן=הנני שולח לרבי צילומי הרשימות של הסיפורים ופתגמים שרשמתים על פי זכרוני בעזרת ה'. הרבה ענינים (ואולי גם רוב מהם) שמעתי בשנות תש"ז-תש"ט, ממורי החסיד ר' חיים אברהם דוכמן, שהיה נכדו של החסיד הידוע ר' מרדכי יואל זוכמן ועד גיל 18 הסתופף בצלו של סבו, ורוב הסיפורים שמע ממנו, רח"א מצטיין בכישרון הזיכרון שלו להפליא, היה דייקן בלשונו וכל דבר היה מספר כפי ששמע מסבו והדבר שהיה חוזר ומספר כעבור שנה היה ממש באותו הלשון. אותם הסיפורים חקוקים בזכרוני במיוחד, ואני חושב שהם בדיוק ממש כפי ששמעתי בדיוק. | ||
כמו | כמו"כ סיפורים רבים ששמעתים ממספרים אחרים בתוכם החסיד ר' דובער יפה תלמיד ישיבת תומכי תמימים בשנים ראשונים של הישיבה בעל זיכרון חזק, והוא היה ב"א של החסיד ר' שלום ר' הלל'ס, והתמסר מאוד לסיפורי צדיקים וחסידים. | ||
רשמתים בלה"ק משובשת כפי יכולתי, ולפעמים באידיש כדי שלא אסלפם השתדלתי שלשון האדמו"רים יהיה כפי ששמעתי בדיוק. לאחרונה שמעתי הצעות לסדרם ולהדפיסם ויש אומרים שכדאי לתרגם אותם | רשמתים בלה"ק משובשת כפי יכולתי, ולפעמים באידיש כדי שלא אסלפם השתדלתי שלשון האדמו"רים יהיה כפי ששמעתי בדיוק. לאחרונה שמעתי הצעות לסדרם ולהדפיסם ויש אומרים שכדאי לתרגם אותם לעברית ואחר כך להדפיסם. ולכן אבקש מכ"ק להשיב חוות דעתו הק' האם להוציאם לאור ולהדפיסם ואם צריך לתרגמם.|מרכאות=כן}} | ||
'''תשובת [[הרבי]] הייתה:''' | '''תשובת [[הרבי]] הייתה:''' | ||
{{ציטוט|תוכן='''1) באם לא נדפסו עדיין 2) באם (כמובן) על פי הסברא אמיתיים הם.'''|מרכאות=כן}} | {{ציטוט|תוכן='''1) באם לא נדפסו עדיין 2) באם (כמובן) על פי הסברא אמיתיים הם.'''|מרכאות=כן}} | ||
עקב מחלתו לא היה סיפק בידו להדפיסם, אך לרגל שנת הארבעים לפטירת סבם החליטו בני משפחת גלוכובסקי, חתנו, ונכדיו, להדפיסם. לעת עתה, הודפסו שני חוברות. הראשונה לרגל שמחת | עקב מחלתו לא היה סיפק בידו להדפיסם, אך לרגל שנת הארבעים לפטירת סבם החליטו בני משפחת גלוכובסקי, חתנו, ונכדיו, להדפיסם. לעת עתה, הודפסו שני חוברות. הראשונה לרגל שמחת הנישואין של הת' שניאור זלמן גלוכובסקי, בחודש כסלו תשע"ב. והשניה, לרגל שמחת הנישואין של הת' יחיאל גלוכובסקי ב[[חודש ניסן]] [[תשע"ב]] - נכדיו. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
=== ילדיו === | |||
* | |||
* [[יוסף יצחק מישולובין|יוסף יצחק]]. | |||
* | |||
* [[שלום דובער מישולובין|שלום דובער]]. | |||
* רחל - אשת הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. | |||
=== אחיו === | |||
*ר' [[דוד דב מישלובין]] - [[לוס אנג'לס]]. | |||
*'''[ | *ר' [[מיכאל מישולובין]] - [[משפיע]] ב[[נחלת הר חב"ד]]. | ||
*' | *ר' [[יצחק מישלובין]] - [[קראון הייטס]]. | ||
{{מיון רגיל:מישולובין חיים אליהו}} | {{מיון רגיל:מישולובין חיים אליהו}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים | [[קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישים]] | ||
[[ | [[כפר חב"ד: אישים]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | ||