עריכת הדף "זמירות שבת"

'''זמירות שבת''' הם פיוטים שונים, שנתחברו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות{{הערה|בעיקר על ידי ר' [[ישראל נאג'רה]], [[דונש בן לברט]] ויניי.}}, לכבוד [[שבת]]. נוהגים{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 29}} לשיר אותם ב[[שולחן שבת]]. ב[[חב"ד]] נוהגים לשיר רק שלושה זמירות, שחוברו על ידי [[האריז"ל]], אותם הכניס [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור הרב|סידורו]] (ראה להלן) - [[אזמר בשבחין]] ב[[ליל שבת]], [[אסדר לסעודתא]] (בניגון שלימד [[הרבי]]) ב[[יום השבת]] ו[[בני היכלא]] ב[[סעודה שלישית]] - [[רעווא דרעווין]].

==מקור המנהג==
רבי [[יהודה החסיד]] כתב{{הערה|ספר חסידים סימן רעא, תט}}: "שיש לו [לאדם מישראל] בשבת... לרנן שבחו של מקום, שנאמר (תהלים צב): 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון'". כמאמר חז"ל{{הערה|[[מסכת מגילה]] יב, ב}}: "[כ]שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות". כך גם מופיע ב[[זוהר]]{{הערה|זוהר חלק ג' דף ערב, ב}}, שבשולחן שבת צריכים לעורר [[שירה]] ו[[זמרה]].

[[אדמו"ר הזקן]] הסביר כי הציווי לשיר נובע מדרגתה הרוחנית של השבת, השירה ממשיכה ביטול ו[[כלות הנפש]], הביטול הנשך על ידי השירה נעלה יותר מהביטול הנמשך על ידי ה[[תורה]] בכך שהוא נמשך שלא דרך צירופי אותיות{{הערה|[[ליקוטי תורה]] [https://chabadlibrary.org/books/3901370504 הוספות לפרשת כי תשא] דף קיג, ב.}}.

==הזמירות==
זמירות רבות נתקבלו ב[[עם ישראל]] במשך הדורות, שחוברו על ידי גדולי ישראל, ב[[לשון הקודש]] וכן בארמית. הותאמו להם לחנים שונים. כיום בכל חוג, ישיבה או [[חסידות]] נוהגים לשיר כמה מן הזמירות הללו. הזמירות העיקריות: "דרור יקרא", "יום זה מכובד", "ברוך ה' יום יום" ועוד.

==מעלת הזמירות==
עונג שבת נעשה במיוחד על ידי זה שכל המשפחה אוכלת סעודת שבת ביחד ליד אותו שולחן, ועונים אמן על הברכות, איש לרעהו, וכן מנגנים יחד ניגוני שבת, ומסייעים זה לזה בניגון, כדי שהנגינה תהיה נעימה יותר ומתוקה יותר{{הערה|מדברי [[הרבי]], [[התוועדויות]] [[תשנ"ב]] ([[וועד הנחות בלה"ק]]) חלק א' עמ' 45}}.

==מנהג חב"ד==
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר{{הערה|סידור (עם דא"ח) שכא, א. סידור [[תורה אור]] (קה"ת תשמ"ז) רמה, א.}} ש"אמר [[רבינו הגדול]] זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה.. שידברו חסידות בתוך הסעודה".

אבל, את הזמירות שכן הכניס, מאת [[האריז"ל]]. - אזמר בשבחין, אסדר לסעודתא ובני היכלא - נוהגים אנו לומר{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק י"ז עמ' 96}}.

הניגונים שחוברו עליהם: הניגון על [[בני היכלא]], הוא הניגון אותו היה מנגן [[אדמו"ר הזקן]]. הניגון על אזמר בשבחין הוא מר' [[הלל מפאריטש]], ועל אסדר לסעודתא ישנם שני ניגונים: א) הוא מארש פולני. ב) אותו לימד [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]] [[תשט"ז]].

בנוסף לכך נוהגים [[חסיד]]ים לנגן בשולחן שבת גם [[ניגוני חב"ד]] אחרים, ללא מילים, בעיקר [[ניגוני דביקות]] ו[[ניגוני שמחה]]{{הערה|ראה [[שיחת השבוע]], [[פרשת חוקת]] [[ה'פרצת]].}}

אף שאין אומרים את הזמירות קיימים מספר ניגונים חב"דיים על הזמירות:
*ניגון רי"ט [[ניגון מנוחה ושמחה]]
*[[ניגון י-ה ריבון עולם]]
*[[ניגון דרור יקרא]]. הניגון דומה וייתכן שהשתלשל מ[[נטילת לולב#ניגון לנטילת לולב|ניגונו של רבי לוי יצחק מברדישטוב לנטילת לולב וניגונו של רבי ישראל מרוז'ין לפני תקיעת שופר]]{{הערה|חוברת ניגונים חסידיים של ר' [[אליהו ריבקין]] ניגון ו'. קובץ '''[://derechaim.info/wp-content/uploads/2025/07/חוברת-ניגוני-הכנה-לתפלה_חדש-תמוז_2-1.pdf ניגוני הכנה לתפילה]''', (קובץ היוצא במסגרת פרוייקט 'הרב שלח לך ניגון הכנה לתפילה' של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]]) חודש תמוז תשפ"ה עמ' כ"ו.}}. 

כמו כן ישנה עדות מהרבי הריי"צ שפעמים שרו בני אדמו"ר הצמח צדק זמירות שבת הנהוגות בעם ישראל עם מילים, כגון "דרור יקרא" ו"צור משלו".{{מקור}}. 


הרבי המהר"ש רצה שהרבי הרש"ב והרז"א וכו' יידעו הזמירות שבסידור, גם על הפוילישע זמירות אמר "געשמאקע ווערטער" [=ווארטים ערֵבים]. בהיותו במאנטרע (=מונטריי, עיר בשווייץ, שם שהה הרבי מהר"ש למנוחה) אמר את הפוילישע זמירות, וכאילו אזוי אן עבירה די צייט {{הערה| ברשימת היומן בהערה 3 שם, תרגמו כך: וכאילו .. - בכלל (בשאר הזמנים) חבל על הזמן לבזבזו באמירת זמירות. - ועיינו שם שציינו מראי מקומות בעניין הזמירות.}}, אבל בעת המנוחה ודאצ'ע (=ובנאות דשא) אמר אותם. {{הערה|תורת מנחם - רשימת היומן ע' שכד. הביאורים בסוגריים אינם במקור.}}

==לקריאה נוספת==
* לליקוט מקיף בנושא, ראו: לקט הליכות ומנהגי שבת קודש, מאת הרב מיכאל אהרן זליגסון, קה"ת תשע"ו, עמ' נ-נב.
*הרב [[יוסף קרסיק]], '''[[השבת בקבלה ובחסידות]]''', הוצאת [[נחלי דב"ש]] ו[[אש"ל כפר חב"ד]], חלק ב' עמ' 475.

{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
[[קטגוריה:שבת]] 
[[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]