עריכת הדף "זכות אבות"

{{שכתוב}}
הזכרת '''זכות אבות''' היא פעולה המסייעת לאדם לשאת חן וחסד אף כאשר מצד עצמו הוא אינו ראוי לכך.

ה'זכות אבות' העיקרית של עם ישראל, היא ה[[אבות]] הקדושים{{הערה|כמאמר חז"ל 'אין קורים אבות אלא לשלושה'.}} [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. כאשר אנו פונים אל הקב"ה ומבקשים שגם אם אנחנו מצד עצמנו איננו זכאים לחסד ולרחמים, אנו מבקשים שינהג איתנו לפנים משורת הדין בזכות הייחוס שלנו – שאנחנו הצאצאים של האבות שמסרו את נפשם על קידוש השם.

==במקורות==
עוד קודם [[יציאת מצרים]], כאשר הקב"ה מתגלה ל[[משה רבינו]] בסנה, הוא מבטיח לו שבכל זמן שבני ישראל יזכירו זכות אבות יענה להם{{הערה|רמב"ן על הפסוק (שמות ג, טו): 'וזה זכרי לדור דור' - יחזור אל אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כי לא לעולם ישכח ברית אבות וכל הדורות כאשר יזכירו אלהי אברהם יצחק ויעקב ישמע אל ויענם.}}.

ואכן, כבר בזמן [[קריעת ים סוף]] עמדה לבני ישראל זכות אבות{{הערה|זוהר פרשת בשלח דף סט.}}, וכן בעת [[חטא העגל]] משה רבינו הזכיר זכות אבות, ובכך ביטל את הקטרוג על בני ישראל{{הערה|שמות לב, יג: "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ".}}, וכך גם במקומות נוספים במקרא מבטיח הקב"ה הבטחות דומות, דוגמת: "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור"{{הערה| ויקרא כו.}}.

(חז"ל מעירים כי הביטוי 'זכות אבות' כולל גם את זכותן של [[ארבעת האמהות]]{{הערה|ספרא בחוקותי פרק ח', שדורשים זאת מהמילים 'וזכרתי '''את''' בריתי יעקב' וכן ביצחק ואברהם, שתיבת 'את' היא ייתור לשון המרבה גם את האמהות.}}).

הדבר היה כל כך משמעותי אצל חז"ל, עד שכאשר העבירו את רבן גמליאל מנשיאותו, לא רצו למנות את רבי עקיבא כיון שהיה בן גרים ואין לו זכות אבות{{הערה|ברכות כז, ב.}}.

אף שחז"ל הביאו דעות שונות{{הערה|שבת נה, א.}} שזכות אבות תמה, רבי אחא סובר שהיא קיימת לעולם{{הערה|ויקרא רבה לו, ו: מר ר' אחא: לעולם זכות אבות קיימת, לעולם מזכירים ואומרים: "כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך. וראה ברש"י שמות לג, יט (ממסכת ראש השנה דף יז) שהקב"ה העניק למשה רבינו את [[י"ג מידות הרחמים]] כדי שגם לאחר שתכלה זכות אבות – יהיה כיצד לעורר את רחמיו של הקב"ה.}}.

חז"ל מספרים לנו במשנה כי סדר עבודת היום ב[[בית המקדש]] התחיל בכך שהכהנים היו שואלים האם 'האיר פני כל המזרח עד שבחברון'{{הערה|יומא ג, א. תמיד ג, ב.}}, הם לא סתם הסתפקו בבדיקה טכנית האם כבר השמש האירה והיום החל, אלא דאגו להזכיר תוך כדי את [[חברון]], שם טמונים האבות הקדושים ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|ראה בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא שם: "וכדי להזכיר זכות אבות מזכירין חברון:".}}.

כך גם בסדר [[תענית ציבור]] שהיו גוזרין על הציבור בעקבות בצורת, היו נותנים אפר מקלה על גבי התיבה כדי להזכיר זכותו של אברהם שאמר 'ואנכי עפר ואפר' וזכותו של יצחק שאפרו צבור על גבי המזבח{{הערה|מדרש רבה בראשית מט, כג.}}.

בדומה לכך גם אנו נוהגים להזכיר דוקא בתחילת התפילה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/4/273.htm שיחת אדמו"ר הריי"צ ליל ב' דראש השנה תש"ט], שזכות אבות היא ההקדמה והתחלת העבודה.}}, החל מסדר הקרבנות הנפתחות בסיפור אודות מסירות נפשו של אברהם בפרשת העקידה אותה אומרים מייד אחרי ברכות השחר{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]], אורח חיים ח"א, הלכות השכמת הבוקר, סעיף א'. ובמהדו"ק סי"א נכתב טעם נוסף. וראה אג"ק ח"ג ע' רסג. ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/154/156.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשכ"ג] בה מבאר החילוקים בין הלשונות במהדורה קמא ובמהדורה בתרא.}}, והן בתחילת עיקר התפילה עצמה, תפילת שמונה עשרה, בה אנו פותחים בברכה הראשונה בהזכרת האבות הקדושים{{הערה|"וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה".}}.

ב[[ספר הזוהר]] מובא ששלושת הסוגים ב[[תקיעת שופר]] בראש השנה הם כדי להזכיר זכות שלושת האבות, אברהם יצחק ויעקב{{הערה|1=זוהר חלק ג צט, ב. הובאר והתבאר ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/26/284.htm שיחת שבת פרשת ניצבים תשי"ח].}}.

[[חז"ל]] מונים 5 ענינים שהביאו לגאולת מצרים, שיהיו גם אלו שיביאו לגאולה העתידה, בהם גם הענין של 'זכות אבות'{{הערה|ירושלמי תענית פרק א' הלכה א. מדרש רבה דברים פרשה ב, יד (כג). הוזכר גם בספר המאמרים אידיש בלה"ק, עמוד 212 (חשון תש"ד).}}.

==שלילת זכות אבות==
המשנה במסכת עדויות{{הערה|פרק ה', משנה ז'.}} מספרת על בנו של התנא עקביא בן מהללאל שביקש מאביו קודם פטירתו 'פקוד עלי לחבריך', אך הוא סירב באומרו 'מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך'.

עם זאת, בקשתנו מהקב"ה אינה שיתן לנו בחסד חינם מבלי שנעשה מאומה, אלא רק כצירוף, שהזכות של אבותינו הקדושים תצטרף להשתדלות האדם מעשיו ועבודתו, ובזכות כל אלו יחד יזכה לרחמים.

==בתורת החסידות==
[[הרבי]] מבאר שהסיבה לכך שמזכירים את כל שלושת האבות, כיון שלאברהם ויצחק יש צאצאים נוספים מלבד בני ישראל, וכדי שהזכות תעמוד לבני ישראל דווקא, זהו על ידי שמזכירים ומצרפים את שלושת האבות יחד, כולל יעקב שהיתה מיטתו שלימה וכל צאצאיו הם יהודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/14/1/index.htm לקוטי שיחות חלק לב שיחה א' לפרשת בחוקותי].}}.

בטעם מחלוקת האמוראים האם זכות אבות תמה או לא, מבואר שאכן כפי שהאבות הם בעולם ה[[אצילות]], זכות אבות תמה, כיון שזהו אור הנמשך בכלי, והוא מוגבל לפי ערך הכלים, אך זכות אבות כפי שהם בשורשם ב[[חג"ת]] ד[[עתיק יומין]], האור שלמעלה מהתלבשות ב[[כלים]], אין הוא מוגבל ולכן מצד בחינה זו זכות אבות לא תמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/2/151c.htm תורת חיים אדמו"ר האמצעי בראשית חלק ב' תולדות קנא, ג].}}.

הרבי קישר מספר פעמים{{הערה|1= ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/142.htm שיחת שבת בראשית תשכ"א].}} את הזכרת זכות אבות, עם מנהג חסידים להזכיר את [[רבותינו נשיאינו]] כדי לעורר על עצמם זכות, ובפרט ב[[מוצאי שבת]] שנוהגים להזכיר את [[הבעל שם טוב]].

הרבי הזכיר וביאר את הטעם לכך שבשער [[ספר התניא]] מופיע הפסוק 'בקדוש ישראל יגילו' כציון למספר השנה, ואף כשעשו דפוסים נוספים השתדלו להשתמש בפסוק זה דווקא, כי יש בו זכרון זכות אבות, במילה 'ישראל' הרומזת ל[[בעל שם טוב]], ובאותיות ב' ד' שבתיבות 'בקדוש' הרומזות ל[[מגיד ממעזריטש]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/27/251.htm שיחת י"ט כסלו תשי"ד].}}.

בגליון [[הקריאה והקדושה]] הופיע המדור 'זכרון זכות אבות', בו הופיעו תאריכים הקשורים עם מאורעות חייהם של רבותינו נשיאינו וצאצאיהם.

הרבי ציין מספר פעמים ל[[של"ה]]{{הערה|של"ה בהקדמתו בית אחרון (יג א) בהג"ה. ועייג"כ ספר שפתי ישנים להר"ר שבתי משורר בס בהקדמה.}}. שכתב שיש תועלת בהזכרת רבותינו הקדושים באמירת שמותיהם בפה דווקא, ועל יסוד זה – נוהגים חסידים להזכיר את שמות רבותינו נשיאינו כדי לעורר זכות אבות{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/32/224.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ג].}}.

==ראו גם==
*[[ייחוס]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]