עריכת הדף "וילנה"
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
בזמן התפשטותה של [[תורת החסידות]] בזמנו של [[המגיד ממעזריטש]] הייתה הקהילה בוילנה אחת מהקהילות החשובות ביותר, והיא נחשבה כמרכז התורני העיקרי בסביבות [[רוסיה]] ופולין{{הערה|כאשר [[אדמו"ר הזקן]] הגיע לגיל 19 ורצה לגלות למקום תורה התלבט בין וילנא שהייתה אז מרכז הלימוד החשוב ביותר, לבין מעזריטש שהייתה מרכז תורת החסידות.}}, וכמבצרם של ה[[מתנגדים]] לתורת החסידות. | בזמן התפשטותה של [[תורת החסידות]] בזמנו של [[המגיד ממעזריטש]] הייתה הקהילה בוילנה אחת מהקהילות החשובות ביותר, והיא נחשבה כמרכז התורני העיקרי בסביבות [[רוסיה]] ופולין{{הערה|כאשר [[אדמו"ר הזקן]] הגיע לגיל 19 ורצה לגלות למקום תורה התלבט בין וילנא שהייתה אז מרכז הלימוד החשוב ביותר, לבין מעזריטש שהייתה מרכז תורת החסידות.}}, וכמבצרם של ה[[מתנגדים]] לתורת החסידות. | ||
| − | הראשון שהצליח | + | הראשון שהצליח להקביע את חומות ההתנגדות ולרכוש חסידים מקרב תושבי וילנא, היה רבי [[אהרון הגדול מקרלין]], שביקר בעיר בחשאי והצליח לפעול על כמה מנינים של אברכים להתקרב לתורת החסידות. אותם אברכים פתחו בעיר מנין חסידי, ודבר זה הגדיש את הסאה, ופרנסי וילנא שחששו שתנועת החסידות תתבסס ותתפשט בעירם, היו הראשונים להוציא חרם, בו נידו את החסידים ואסרו לשהות במחיצתם ולסייע להם בכל אופן שהוא. |
החל מחרם זה שהתפרסם לראשונה בשנת [[תקל"ב]], הנהיגה הקהילה בוילנה את ההתנגדות הכללית לתורת החסידות, וסחפה אחריה גם מרכזים מתנגדיים נוספים כגון ברודי ושקלוב להצטרף אף הם להתנגדות החריפה{{הערה|יש לציין שקהילת וילנא הייתה הקהילה היחידה בכל רחבי [[ליטא]] שהתנגדה לתורת החסידות, ושאר קהילות ה[[מתנגדים]] ב[[ליטא]] לא הצטרפו אליהם. החוקר ד"ר אריה מורגנשטרן מנסה לתלות זו בעובדה שבאותה תקופה פרצה בוילנא מגפת דבר והפילה חללים רבים מבני העיר. תושבי העיר חיפשו סיבות רוחניות שבשלהם קיבלו עונש קשה שכזה, ופרנסי הקהילה שחששו שיאשימו אותם בכך (בגלל שניהלו באותה תקופה מלחמה נגד רב העיר), הטילו את האשמה על החסידים, שכיבכול בגללם פרצה המגיפה.}}. ה[[מתנגדים]] החריפים שבעיר עשו שימוש רב בכוחו ובהשפעתו של הגאון מוילנא, ודאגו למסור לו עדויות כוזבות כביכול החסידים מחללים את קדושת הצומות{{הערה|כך לדוגמה העידו בפניו שתי עדים מהימנים בשבועה, שהם ראו חסידים שאוכלים ב[[תשעה באב]], אלא שהם העלימו ממנו את העובדה שדבר זה אירע בשנה בה הקביעות של [[תשעה באב]] חלה בשבת, כך שלא היה כל פסול הלכתי במעשיהם.}}, לא מתנהגים בצניעות{{הערה|העדים העידו שראו את החסידים רוקדים עם בנות בבית הכנסת בשמחת תורה, אך העלימו את העובדה שהם מתכוונים לילדות קטנות של החסידים, שרכבו על כתפי אבותיהם בשעת הריקודים.}}, וכדומה. | החל מחרם זה שהתפרסם לראשונה בשנת [[תקל"ב]], הנהיגה הקהילה בוילנה את ההתנגדות הכללית לתורת החסידות, וסחפה אחריה גם מרכזים מתנגדיים נוספים כגון ברודי ושקלוב להצטרף אף הם להתנגדות החריפה{{הערה|יש לציין שקהילת וילנא הייתה הקהילה היחידה בכל רחבי [[ליטא]] שהתנגדה לתורת החסידות, ושאר קהילות ה[[מתנגדים]] ב[[ליטא]] לא הצטרפו אליהם. החוקר ד"ר אריה מורגנשטרן מנסה לתלות זו בעובדה שבאותה תקופה פרצה בוילנא מגפת דבר והפילה חללים רבים מבני העיר. תושבי העיר חיפשו סיבות רוחניות שבשלהם קיבלו עונש קשה שכזה, ופרנסי הקהילה שחששו שיאשימו אותם בכך (בגלל שניהלו באותה תקופה מלחמה נגד רב העיר), הטילו את האשמה על החסידים, שכיבכול בגללם פרצה המגיפה.}}. ה[[מתנגדים]] החריפים שבעיר עשו שימוש רב בכוחו ובהשפעתו של הגאון מוילנא, ודאגו למסור לו עדויות כוזבות כביכול החסידים מחללים את קדושת הצומות{{הערה|כך לדוגמה העידו בפניו שתי עדים מהימנים בשבועה, שהם ראו חסידים שאוכלים ב[[תשעה באב]], אלא שהם העלימו ממנו את העובדה שדבר זה אירע בשנה בה הקביעות של [[תשעה באב]] חלה בשבת, כך שלא היה כל פסול הלכתי במעשיהם.}}, לא מתנהגים בצניעות{{הערה|העדים העידו שראו את החסידים רוקדים עם בנות בבית הכנסת בשמחת תורה, אך העלימו את העובדה שהם מתכוונים לילדות קטנות של החסידים, שרכבו על כתפי אבותיהם בשעת הריקודים.}}, וכדומה. | ||