עריכת הדף "וורה בורושנסקי"

מרת '''פייגא דבורה (וֶורַה) בורושנסקי''' (ילידת שנת [[תרח"צ]]) היא מוותיקות נשות חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]], בעברה רופאה נוירולוגית, במסגרת עבודתה ברוסיה הצילה חסידי חב"ד רבים מגיוס לצבא הרוסי, כיום היא משפיעה בקרב נשי חב"ד בנחלת הר חב"ד.

==תולדות חייה{{הערה|הפסקאות הבאות מיוסדות בחלקם על ראיון שנתנה ל[http://www.ravdori.co.il/stories/משפחת-חסידי-חבד-מדורי-דורות הקשר הרב דורי]}}==
נולדה בשנת [[תרח"צ]] (1938) לאביה הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] שהיה חסיד חב"ד מראשי המחתרת החסידית ברוסיה, ולאימה מרת ציפה{{הערה|ביתו של הרב [[חיים אלעזר גורליק]]}} ב[[רוגצ'וב]] שב[[רוסיה]].

כשהייתה בת 5 משפחתה עברה מאימת המלחמה כמו חסידי חב"ד רבים ל[[סמרקנד]].

בסיום המלחמה, כמו עוד חסידים רבים, המשפחה נסעה אל העיר [[לבוב]] במטרה לנסות להבריח את הגבול ב"[[עשאלונים]]" באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. אביה, אימה וכמה מקרובי המשפחה עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה בבריחה המונית שנקראה לימים "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".

בצהרי יום שישי כ"ח במר-חשוון [[תש"ז]] נעצרה אימה מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה לעשר שנות מאסר. אביה הספיק לברוח ל[[צ'רנוביץ']], ושלושת הילדים נשארו לבדם.

בהמשך, אחותה הגדולה דריישקע עברה להיות על יד מתקן הכליאה של אימה, אחיה [[מוט'ל קוזלינר|מוט'ל]] שהספיק להיאבק ולהשתחרר באותה תקופה העביר אותה גם לצ'רנוביץ והיא נדדה בין משפחות יהודיות.

כשהודיעו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שאימה נתפסה, עשה בידו הק' תנועת ביטול, ואמר שהיא לא תשב הרבה זמן והיא תצא נקיה. ואכן היא השתחררה לאחר 3 שנים בטרם עת בשנת [[תש"ט]]. כאשר יצאה לא נכתב בתעודת הזהות שלה, שהיא הייתה אסירה פוליטית, כפי שהיה מקובל באותם ימים. עובדה זו אפשרה לה בהמשך להסתדר בקלות יותר.

השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו השלטונות להניח ידם על אביה ר' חיים זלמן והוא נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות במסירות נפש עילאית.

בינתיים הוציאו את וורה מהמשפחות שהייתה מתגוררת אצלם, והיא עברה לגור עם אימה.
"כשהייתי אצל המשפחות לימדו אותי והכינו אותי לכיתה ד', כשיצאתי מהם, יכולתי ללכת לבית הספר ולא היה לי פער לימודי. אמא לקחה אותי לבית ספר ואמרה להם שאנחנו פליטות מלחמה, אמרו לי שמקבלים אותי לניסיון כמה חודשים, ובסוף נשארתי ללמוד 5–6 שנים בבית ספר", סיפרה.

בשנת [[תשי"ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר.

לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו בצ'רנוביץ והתפרנס משחיטה כשרה שהיה עורך בביתו בחשאי. בביתם התגורר במשך זמן המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].

==נישואה==
וורה התקדמה במסלול לימודיה והמשיכה לאוניברסיטה בצ'רנוביץ. בשנה הרביעית או החמישית ללימודיה באוניברסיטה, מריישא וילנקין – אחות אימה (ציפה) גרה עם משפחת בורושנסקי באותה חצר, והיא הפגישה בינה לבעלה משה.

החתונה נקבעה לאחר סיום לימודיה באוניברסיטה. לחתונה הגיעו דריישקע, אחותה, שגרה כבר במוסקבה, ומוטל, אחיה, הגיע מטשקנט. החתונה הייתה בסמרקנד, היא הייתה מיוחדת – עד שש בבוקר.

הזוג הטרי התגורר בסמרקנד, סמוך להורי החתן. ר' מענדל פוטרפס שיכנע את אביה ר' חז"ק לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה.

==העלייה לארץ==
המשפחה עלתה לארץ בשנת [[תשל"א]] (1971). אביה ואימה הגיעו ל[[נחלת הר חב"ד]], והזוג הצעיר נסע למעון עולים ב[[כפר חב"ד]], ובהמשך עברו להתגורר גם הם בנחלת הר חב"ד.

באותה תקופה התקבלה וורה לעבוד כרופאה במחלקה הנוירולוגית בבית הרפואה בילינסון שב[[פתח תקווה]]. היא הייתה מתגוררת במשך השבוע אצל בני משפחה במרכז, ורואה את הילדים בקריית מלאכי פעמיים בשבוע – באמצע השבוע ובשבת.

בעלה ר' משה היה מורה למתמטיקה בישיבה תיכונית ביד בנימין, הוא השלים תעודת הוראה בירושלים והיה ממייסדי [[בית הספר למלאכה (קריית מלאכי)|בית הספר למלאכה]] בקריית מלאכי.

==ביחידות אצל הרבי==
ב[[יחידות]] הראשונה אצל הרבי, פרשה לפני הרבי את התלבטויותיה. מצד אחד הרצון לעבוד בבילינסון כרופאה שבזה ראתה שליחות, ומצד שני הרצון לגדל בית עם ערכים חסידיים. "הרבי התייחס מאוד למה שאמרתי. ואמר לי להמשיך לגור בסביבה חב"דית ולגדל עם בעלי את ילדיי עם הרוח שאני גדלתי בה" סיפרה. הרבי רמז לה להישאר לגור בנחל'ה נתן לה דולר ובירך אותה.

ואכן בצאתה מהיחידות החליטה לצמצם את העבודה בבלינסון להמשיך להתגורר בנחלה ולגדל את ילדיה בקהילת חב"ד.

"אחרי שיצאתי מהיחידות קיבלתי מכתב. המכתב לא הגיע אלי בזמנו מסיבות שלא ידועות לי, חוץ מהשגחה פרטית. לפני כמה שנים הנכד שלי ראה באגרות קודש מכתב שממוען לאישה וכתוב ב[[רוסית]]. לאחר בירור קצר עם הספרן ר' [[שלום בער לוין]], התברר שרוב הסיכויים שהמכתב ממוען אלי. (בגלל שנכתב ברוסית, התאריך שלו סמוך לתאריך השהות שלי שם וכו') המכתב, שנכתב בי"א ניסן מדבר אל אישה שראתה הרבה מאוד קשיים בחיים שלה. ואף על פי כן בכוח האמונה והראיה החיובית תצליח להתקדם בעתיד, כפי שעשתה זאת בעבר ברוסיה הסובייטית. במכתב כתב הרבי שהוא הרגיש את סערת רוחי והוא הבהיר לי, שהדרך שלי נכונה. והוא מציע לי להעביר לסביבתי את פילוסופיית חיי, ואכן, פילוסופיית חיי – אחדות ואהבת ישראל! בזה הלכתי ועם זה הצלחתי, כל החיים וגם היום. זה הכח שמנצח, זה הנשק הכי חזק!".

==משפיעה בקהילה==

כאשר הרבי ביקש שבכל קהילה יקום [[ועד המוסיפין]], פנתה אליה הרבנית ירוסלבסקי וביקשה שתהיה בוועד מוסיפין ובוועד המשפיעות של נחלת הר חב"ד. מאז היא נושאת בתפקיד זה. במסגרתו שנים רבות מתקיים שיעור נשים מדי שבוע בשבת על פרשת השבוע או ענייני דיומא. כמו כן נוהגת להתקשר לנשים שעורכות שמחה משפחתית, ולעורר אותן לקבלת החלטה טובה חדשה, כסגולה להצלחה של המשפחה ושל הילד באירוע משמעותי שכזה.

בהתוועדויות ובכינוסים לנשים, היא מעוררת על הבקשה הנפשית של הרבי "[[עשה לך רב]]" ומדגישה את החשיבות הגדולה של המשפיע – שהוא מהדברים היחידים שהרבי התבטא עליהם "בקשה נפשית".

==משפחתה==
*חתנה, הרב [[יוסף יצחק פרידמן|יוסק'ה פרידמן]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]
*בנה, הרב ברוך בורושנסקי - נחלת הר חב"ד

==ראו גם==
*אחיה הרב [[מרדכי קוזלינר]]
*אביה הרב [[חיים זלמן קוזלינר]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בורושנסקי, וורה}}
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת בורושנסקי]]