עריכת הדף "התעבות האורות"

'''התעבות האורות''' הוא כינוי לאופן ירידת [[אור אין סוף]] והתלבשותו ב[[עולמות]], כאשר לאחר שהאורות יורדים ל[[עולם האצילות]], מסתלק החלק המזוכך שבאור ומתעלה לשורשו ומתעלם, והבחינה האחרונה שבאור, שהם האותיות של [[עשר ספירות]] דאצילות, נותרת לבדה ו'מתעבה' והופכת ל[[כלים]].

==מקור המושג==
מקור המושג הוא דברי [[האריז"ל]] בספר '[[עץ חיים]]'{{הערה|שער העקודים שער ו' פרק ג'. נסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תשנג. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלד. וש"נ.}} שם מבואר שבירידת ה[[אור|אורות]] למטה גם החלק הגס שבאור וגם החלק העדין והמזוכך יוצאים מעורבים יחד, ולאחר ירידתם - החלק המזוכך יותר עולה ומתעלם, ואזי החלק הנמוך יותר, שמצד עצמו הוא גס ועבה ביחס לאור שהתעלה, הופך להיות עבה יותר{{הערה|"והענין הוא כי בודאי שבחינת ה[[כלים]] היה ב[[כח]] אף כי לא היה ב[[פועל]] בתוך ה[[אור]], כי היה בבחינת האור היותר עב וגס רק שהיה בו מחובר בעצם היטב, ולכן לא נגלה בחינתו. כי‏ כאשר יצא האור דרך הפה ולחוץ יצא הכל מעורב יחד, וכשחזרו לעלות ולהשתלם כנ"ל -- אז ודאי ע"י יציאת האור חוץ לפה, הנה אותו אור בחינת הכלים שהוא יותר עב קנה עתה עביות יותר ועי"כ לא יוכל לחזור גם הוא למקורו כבראשונה ונתפשט האור הזך ממנו ועלה למקורו כנ"ל ואז נתוסף באור עב כנ"ל עביות יותר על עוביו ואז נגמר ונשאר בחינת כלי.}}, וכל זאת הוא, הן לביאור {{הערה|ראה תרסו ד"ה אדם כי יקריב.}} ש[[אורות פשוטים]] והן לביאור שגם באורות עצמם יש עשר ספירות ו[[אורות מצויירים]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/34/index.htm המשך תער"ב חלק שני שביעי של פסח עמוד תתקלט].}}.

למרות העובדה שהכלים באים מה[[רשימו]], מכל מקום הכלים לא יכלו להתהוות מהרשימו לבד משום שכל התהוות הוא ענין של עשיה חיובית וצריך לכח של גילוי, וענינו של הרשימו הוא כח שלילי - כח של העלמת האור שממנו אינם יכולים להתהוות בגילוי הכלים, ולכן יש לכלים מקור נוסף והוא מ'התעבות האורות'{{הערה|ראה מאמר ד"ה כבוד מלכותך תרס"א, חסידים עת"ר, ויחן תרע"ב, ועוד.}}. וביתר דיוק, אף שהלשון הרגילה היא ש"מהתעבות האור נעשה הכלי", אין הכוונה שהאור עצמו נעשה כלי, כיון שלכלים יש שורש בפני עצמו ולאורות יש שורש בפני עצמו, אלא שאופן התהוות הכלים משורשם הוא באמצעות האור, ולכן גם התהוות הכלים הוא כפי אופן האור{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/9/60.htm המשך תער"ב שם, פרשת פנחס, ס].}}.

ב[[תורת החסידות]] מבואר, שהתעבות האורות - מכוון על בחינת האותיות של [[שם הוי'|שמות הוי']], שהם הכלים של עשר ספירות דאצילות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/129b.htm#_ftn_3008 ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכט, ב].}}.

מקור האורות עצמם הוא מה[[קו]], והפעולה של התעבות האורות נעשית על ידי ה[[רשימו]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/2/13.htm המשך תער"ב חלק ראשון, ליל ב' דחה"ש, יג].}}.

כל ענין התעבות האור שנעשה כלי, הוא באופן של לידה, בשונה מאופן של [[עיבור]], כיון שבעיבור צריך קודם להיות בנין הכלים וה[[ביטול]], והוא זה שממשיך את האור בתוכו, ואילו בלידה הסדר הוא הפוך, שקודם נמשך האור, ולאחר שמתעבה ומתגשם, נוצר גם הכלי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/43/index.htm המשך תער"ב חלק שני יום ב' דחה"ש העת"ר, א'יג].}}.

==לקריאה נוספת==
ענין זה התבאר במקומות נוספים ב[[חסידות]]{{הערה|מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תשנג ובהנסמן שם. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלד. סה"מ עת"ר ע' לג. תרפ"ט ע' 256.}}.

{{אור}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]