עריכת הדף "השמטות"

'''השמטות''' (או '''השמטה''') הוא כינוי לקטעים שהושמטו מספרים ומדברי דפוס, מסיבות שונות ומגוונות.

==השמטות מספרי רבותינו נשיאנו==
ההשמטות בספרי [[רבותינו נשיאנו]] נבעו לרוב, מכך שהכילו ביטויים חריפים, או מפני שהדברים היו משנה ראשונה. ישנם גם השמטות שהושמטו בטעות, או בשל כך שלא היו בידי המדפיסים בשעה שהודפסו הספרים.

===השמטות מתורת שלום===
הרבי במהלך הדפסת הספר "[[תורת שלום]]" ל[[אדמו"ר הרש"ב]], השמיט מספר סיפורים במכוון. ר' [[אברהם פריז]] העתיק את ההשמטות, בכדי להראותם ליחידי סגולה{{הערה|{{היברובוקס|הרבי, '''אגרות קודש'''|ח"ב ע' קמט|15907|עמוד דיגיטלי=175}}}}. הרבי במכתב לר' [[יעקב לנדא]] כתב כי הוא מבקש שישלח לו קטעים שלא הוכנסו והושמטו מהספר בטעות{{הערה|לכאורה אין זה קשור להשמטות, כי אם זה פשוט שהרבי לא ידע [בדע"ת] שיש אצל הרי"ל שיחות של הרבי הרש"ב. לפועל לא ידוע לנו שרי"ל שלח לרבי שיחות של אדמו"ר הרש"ב.}}, והוא ידפיסם בכרך בפני עצמו{{הערה|אגרות קודש, כרך ב, אגרת רס"ב.}}.

===השמטות משיחות הרבי===
המניחים קיבלו מהרבי שלא כל מה שנאמר ברבים בשבת, הוא נועד לפרסום, והם נאמרו בכוונה בשבת{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח], עמ' 14.}}, וכן מספרים שהיה ברור להם שדיבורים חריפים, ובמיוחד לאיש פרטי יושמטו.

ב[[תורת מנחם]] ישנו ריבוי השמטות, שהושמטו מכיון שהם לא היו מתאימים מסיבה כזו או אחרת להיכנס לתוך הליקוט. בשנת [[תשס"ד]] קובצו כל ההשמטות מהשנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ח]] על ידי ישיבת [[תומכי תמימים מלבורן]] בקובץ בשם "ליקוט השמטות וקטעים חסרים".

ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשמ"ט]], נשא הרבי שיחה, בה אמר שגם ב[[ארץ ישראל]] נוהגים [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] פסוקי קרבנות של מספר ימים; לאחר שהקשו על כך, הורה הרבי להשמיט את הקטע מה[[הנחה]]. נושא זה עורר פולמוס נרחב, וההנהגה למעשה שנויה במחלוקת בין רבני חב"ד בארץ ישראל.{{ערך מורחב|קריאת התורה בסוכות}}

== השמטות בגלל טעויות ==
[[הרבי]] במכתב לרב [[שלמה יוסף זווין]] לגבי ה[[אנציקלופדיה התלמודית]] כתב, כי בכל עבודה ענקית על כתיבת ספר, מושמטים קטעים שלא הוכנסו בין בטעות ובין שלא היו בידי המדפיסים, והציע להוציא את כל ההשמטות מהאנציקלופדיה התלמודית כקובץ בפני עצמו{{הערה|אגרות קודש, כרך ט"ז, אגרת ו'יב.}}.

גם תורת מנחם לאחר הדפסת כמות מכובדת של כרכים, הדפיסו את כל הכרכים בהדפסה חוזרת, תוך תיקון כל הטעויות והוספת קטעים חדשים שהגיעו לידם, וכן הדפיסו כרך בפני עצמו, למי שקנה את ההוצאה הקודמת, שבו היו צילומים של הדפים שנוספו/תוקנו<ref>הספר קיים באוצר החכמה.</ref>.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טרימינולוגיה חב"דית]]