עריכת הדף "הקלויז בברוד"

[[קובץ:Броди. Синагога.jpg|ממוזער|הקליוז בברודי]]
'''הקלוז ב[[ברודי|ברוד]]''' היה בית מדרש של גאונים צדיקים המשוייכים ל"[[חסידי אשכנז]]" בעיר ברוד (ברודי) עוד בתקופה שקודם [[הבעש"ט]] והמשיך לפעול גם בתקופת תלמידי הבעש"ט{{הערה| לא ברור מאיזה שנה עד איזה שנה פעם הקלויז ועד איזו שנה בדיוק פעל הקלויז (בשנת תקפ"ט עדיין מוזכרים חכמי הקלויז כבעלי משקל תורני במסגרת מחלוקתם של רבי אלעזר לנדא ורבי שלמה קלוגר [ספר "שבעה עינים" דף מז.]), אך ככל הנראה הוא לא נסגר רשמית מעולם, אלא הלך ודעך עד שהסתיים.}}.

==מעמד הקלויז==
המלחמות{{הערה|ראה במאמרו של הרב בנימין פנטלאט "לשאלת השפעת של רבנים בדימוס על התהוותו הקלויז בבראדי", במכון "עד הנה".}} בפולין ורוסיה הביאו קבוצה גדולה של רבנים ודיינים שונים לעיר ברוד, ויתכן שהם היו אבן היסוד שממנו נבנה הקלויז החשוב.

"בקלויז" ישבו בו דרך קבע למדני ברודי והאזור ולמדו תורה. חברי הקלויז קיבלו תמיכה כלכלית דאגה בשונה מבתי המדרש אחרים של אותה תקופה, שהם מומנו על ידי הקהילה, ואילו ה"קלויז" בברודי היה מוסד פרטי שנוסד ונוהל על ידי משפחה עשירה, בקלויז זה ישבו באופן קבוע מספר מצומצם של תלמידי חכמים ולמדנים מופלגים, שהקדישו עצמם ללימוד תורה{{הערה|ראה הרב י. ל. מימון: "ערים ואמהות בישראל" חלק ו' (ירושלים תשט"ו ) עמ' 81-48.}}.

===מנהגי הקלויז===
חלק מחכמי הקלויז עסקו בקבלה, והיו מתפללים במנין מקובלים מיוחד שהכניסה אליו הייתה עם הגבלות.

בעיני הבעש"ט היו חשובים אנשי הקלויז, והורה לתמוך בהם ואמר "שראה שכינה שורה על הקלויז"{{הערה|שבחי הבעש"ט (מהדורת מעיינתך) אות קנד.}}. 

יושבי הקלויז התפרסמו בלימוד קבלה ובאימוץ מנהגי המקובלים, וזכה לשבח גם אצל ה"מתנגדים"{{הערה|מרדכי וילנסקי: "חסידים ומתנגדים", ירושלים תש"ל, ח"א עמ' 47.}}.

יש שאומרים{{הערה|ראה httפps://wפww.rabbinicalcollege.edu.au/media/pdf/539/KUNM5391271.pdf}} שהונהג לומר "כגונא" במקום משנת "במה מדלקין" הגיע מחכמי הקלויז{{הערה|משה חלמיש: "מאימתי קוראין את "כגונא" בערבית", סיני קיד, סוף עמ' פ}}

בדברי ימי הבעש"ט היו כמה דין ודברים בינו לבין חכמי הקלוז, שבתחילה התנגדו לו ולאחר מכן חלקם נעשו לידידיו.

===תלמידים חכמים מפורסמים מהקלויז===
מראשי בית מדרש:
*הרב [[הנודע ביהודה|יחזקאל לנדא בעל מחבר ספר הנודע ביהודה]].
*הרב [[גרשון מקיטוב]] גיסו של הבעש"ט היה מחכמי הקלוז. שהוזכר קודם כמי שניסה להכניס אווירה חסידית לקהילת ברודי. 
*הרב [[חיים צאנז מברוד]]. בעל מחבר ספרים "נדר בר קדש" על פרקי אבות ו"הוד תהילה" על ענייני חנוכה, "טהרת מים?", על הלכות מקוואות.
*הרב משה אוסטרר, בעל מחבר ספר "ערוגת הבושם".
*הרב [[אפרים זלמן מרגליות]] מחבר הספרים "מטה אפרים" ו"שערי אפרים". 
*הרב נתן ב"ר לוי,
*הרב נפתלי ב"ר לוי את בעל מחבר ספרים "בית לוי" "עטרת שלמה".
*הרב [[מאיר מרגליות]] בעל מחבר ספר "מאור נתיבים".
*הרב פרץ ב"ר משה מחבר ספר "בית פרץ"
*הרב זאב הלוי סג"ל – אולסקר
*הרב זאב אולסקר במשך כעשרים שנה, בעל מחבר ספר "חידושי הרז"ה"{{הערה|– כנראה מתוך רמיזה לר' זרחיה הלוי 'בעל המאור', אותו ראה ר' זאב כמודל לתלמיד חכם ביקורתי וחדשן}}
*הרב [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]].

===המחלוקת על זמנים ושיעורים===
בבית המדרש היו דין ודברים בניהם מהדברים שנדונים עד היום.
*המחלוקת על תחילת וסוף היום, ר' זאב אולסקר הנהיג הזמנים כמו שהנהיג לאחר מכן אדמו"ר הזקן. שמחשבים את היום מנץ החמה.
*ר' זאב אולסקר זמן השקיעה כמנהג הגאונים נגד שיטת [[שקיעה דרבינו תם]].
*מחלוקת על השיעורים, הרב נודע ביהודה הנהיג בספרו צל"ח את המידות הגדולות (המקובלת בשם מידות [[חזון איש]]).

מהסיפורים הידועים היא הדין ודברים על דבר כשרות [[סוכתו של הבעש"ט]].

==מלחמתה של תורה==
חכמי הקלויז היו נחשבים לבר סמכא גדולים בקרב קהל התורני ברחבי אירופה, והסמכתם או מלחמה נגד קבוצה או אדם הייתה בעל משמעות גדולה.

ממלחמתיהם הידועות:
*נגד כת [[המלחמה בפרנקסטים|הפרנקיסטים]]
*מחכמי הקלויז יצאו נגד הקמעות של רבי [[יהונתן אייבשיץ]]. אף שחלק מהם היו מדידיו. "הנודע ביהודה", ניסה לעכב את הכרזת החרם ולפשר בין הצדדים כדי למנוע חילול ה', ובכל זאת, לאחר פרסום ספרו של ר' יהונתן אייבשיץ "ואבא היום אל העין" יצא בחריפות נגדו.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים]]