לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
הפטרה לפרשת שמיני
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
ה'''[[הפטרה]] ל[[פרשת שמיני]]''' מופיעה בספר שמואל א' פרק ו'. עוסקת באירוע של החזרת [[ארון הברית]] ל[[ארץ ישראל|ישראל]] והעלאתו ל[[ירושלים]], וקורה בה סיפור של פרץ בעוזה. ==תוכן ההפטרה== {{ערך מורחב|החזרת ארון הברית לישראל והעלאתו לירושלים}}הסיפור בהפטרה מתחיל כאשר [[דוד המלך]] רוצה להביא את הארון לביתו, ומחליט לשאת אותו על [[עגלה]], דבר שלא היה לפי ההלכה. ה' [[מצווה|ציווה]] שהארון יישא על ידי הכוהנים, על [[כתפיים|כתפיהם]], ולא על ידי בהמה. כאשר הארון הוסע על העגלה, נשמט הבקר שנשא אותו ועלה החשש שהארון יפול, ועוזה שלח את ידו לתמוך בו. ומפני זאת ה' העניש אותו ומיהר להכות אותו, והוא מת במקום. הגמרא{{הערה|שם=סוטה|סוטה לה, א.}} מסבירה שהארון בשעברו בני ישראל את הירדן, נשא את נושאיו, וכאן עוזה נענש על כך שחשב שהוא צריך לישא את הארון שלא יפול. לאחר המקרה, דוד המלך, שנשבר מאוד ממה שקרה, לא רצה להביא את הארון לביתו אלא החזיר אותו לבית עובד אדום, שם נשמר הארון במשך שלושה חודשים. במהלך הזמן הזה, בית עובד אדום זכה לברכה רבה. בעקבות זאת, דוד המלך הבין שה' אכן מברך את מי שנוהג עם הארון בצורה נכונה, והחליט להחזיר אותו לביתו בירושלים. כאשר הארון הוחזר, דוד המלך יצא לקראתו בשמחה ובחגיגה רבה, רוקד ומפזז לפני ה', ומביא עמו קורבנות רבים. מיכל בת [[שאול המלך|שאול]], אשתו, לא שמחה בצעד הזה וחשבה שזה מעשה בלתי ראוי מצד דוד, אך דוד המשיך בשמחתו הבלתי מסויגת. והוא לא התבייש בשמחתו עבור ה'. ==הקשר לפרשת השבוע== הפטורה זו קשורה לפרשת שמיני, כי פטירתו של עוזה דומה לפטירתם של [[נדב ואביהוא]]. בפרשת שמיני, נדב ואביהוא, בני אהרון, הקריבו אש זרה לפני ה', והתקרבו יותר מדאי לה', ולכן מתו. בהפטרה, גם עוזה נענש כאשר התקרב יותר מדאי לארון הברית. ==בחסידות== ===נשיאת הארון על העגלה=== {{ערך מורחב|משא הארון בכתף}} בסיפור של ההפטורה מוצאים דבר מעניין, שנשאו את ארון ברית ה' על עגלה, שלא כפי הציווי של התורה שיש לנשוא את הארון על הכתפיים "בכתף ישאו"{{הערה|במדבר ז, ט.}}. מוסבר על כך בגמרא{{הערה|שם=סוטה|}} שזה בא לדוד המלך כעונש על שקרא לתורת ה' בשם זמירות "זמירות היו לי חוקיך"{{הערה|[[תהלים קי"ט|תהלים קיט]], נד.}}, שבזמן של כל צרותיו הוא השתשע בתורה. ועל כך הקב"ה אמר לו שהתורה שעליה נאמר{{הערה|משלי כג.}} "התעיף עיניך בו ואיננו", היתכן לקרוא "זמירות", ועל זה קיבל העונש ששכח את ההלכה שאפילו [[תשב"ר]] יודעים, שיש לנשוא את הארון על הכתפיים. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר{{הערה|[[קונטרס אחרון - פרק ו']].}} ביאורו הפנימי על מה קיבל דוד המלך עונש, הוא על כך שבזה שדוד המלך מציין את שמחתו מהתורה בשיר וזמרה - "זמירות", כיצד דקדוק קטן במצוות משפיע על כל העולמות. הוא מתייחס להיבט החיצוני של התורה, של פעולתה בעולם "כמו אחוריים" של התורה, ולא כמוה לפנימיותה – מעלתה האמיתית של התורה, שהיא לא רק בהשפעתה על העולמות, אלא זה שהיא מיוחדת ישירות לאור אין סוף ברוך הוא, ולגבי זה כל העולמות הם כאין ואפס. ועל כן העונש שהוקבע לדוד על שיבחו את התורה על חיצוניות של התורה "האחוריים" - הוא "[[שכחה]]", היינו שהידע או ההבנה שלו אודות התורה לא יוכל להיות שלם. השכחה, לפי הסבר זה, היא עונש [[מדה כנגד מדה|מידה כנגד מידה]] – דוד המלך, ששיבח את התורה בצורה חיצונית בלבד, נענש בשכחה שמתפשטת מתוך הנפש וקשורה לתחום ה"אחוריים". ודווקא בקשר ל"נשיאת הארון, מצוות "נשיאת הארון בכתף" יש בה גם את הרעיון של החיבור בין הפנימיות (הארון ולוחות הברית) לבין החיצוניות (הכתף). הארון, שמכיל את לוחות הברית – היה בו רק פנים, כי הכתב היה כתוב בו משני הצדדים (בדרך נס), והמצווה היא לנשאו על הכתף, שהיא המייצגת שיש חובה לשלב את הפנימיות והחיצוניות יחדיו. ובענין זה נענש, כי תפס את התורה בחיצוניותה{{הערה|ראה גם [[דרך מצוותיך]] [https://chabadlibrary.org/books/2900630178 מצות משא הארון בכתף].}}. הטעם שדוד המלך שיבח את התורה בכך, הרבי מסביר{{הערה|ד"ה ויקרא אל משה תשל"ב, סה"מ מלוקט (הישן) חלק ד'.}}, שלמרות שכל העולמות בטלים לגבי מעלה של התורה, היא רק לגבי מעלת התורה מצד עצמה, אך לגבי התורה איך שהיא מושרשת ב[[עצמות ומהות|עצמותו התברך]], שהוא יתברך נתאוה להיות לו [[דירה בתחתונים]] ושהדירה בתחתונים תהיה על ידי התורה, הרי מעלת התורה היא דווקא בפעולתה למטה בעולמות התחתונים, ובזה שיבח דוד המלך את התורה, לגבי שורשה בעצמות. ואף על פי כן נענש, כי שבחים הם שייכים לגילויים (ולא שייך לעצמות), ולגבי גילויים הרי כל העולמות בטלים לגבי התורה. === דוד חגור אפוד בד ושמחתו בהבאת הארון === בההפטרה מתואר מעמד הבאת ארון ה' לעיר דוד על ידי דוד המלך. טרם כניסתו לעיר, מתואר דוד כ"חָגוּר אֵפוֹד בָּד" – לבוש בעל משמעות רוחנית, המסמל את הכנתו למעמד של השראת שכינה ונבואה. לפי המסורת, משמעות לבישת האפוד היא הכנה לנבואה, וכפי שנאמר "וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה'" – מפני שאין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה. מכאן שהשמחה שגילה דוד הייתה ביטוי לגילוי רוחני עמוק ולהתגלות שכינה. כאשר נכנס דוד לעיר דוד, נאמר "וְדָוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר" – לשון כפולה המדגישה את עומק השמחה שהגיעה עד רגליו, עד כדי תנועה גופנית חיצונית. שמחה זו הייתה חסרת גבולות, למעלה מטעם ודעת, ושיקפה [[ביטול]] עצמי מוחלט מתוך [[דביקות]] בה'. שמחתו זו של דוד עוררה את מורת רוחה של מיכל בת שאול, אשר ראתה בכך פחיתות כבוד מלכות. בתגובה ענה לה דוד: "לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ", והדגיש כי בחירת ה' בו למלוכה נבעה דווקא מעבודתו הרוחנית ב[[קבלת עול]] ובביטול עצמי – שלא כעבודת שאול שהייתה על פי טעם ודעת. כי שלמות העבודה היא כאשר היא נובעת מ[[מסירות נפש]] למעלה מהשכל, ומשום כך זכה דוד למלכות נצחית{{הערה|לקוטי שיחות חלק א' סוף שיחת פ' שמיני.}}. {{ערך מורחב|שמחה}} ה[[רמב"ם]] מביא{{הערה|סוף הלכות לולב.}} "השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שצוה בהן. עבודה גדולה היא . . וכל המשפיל עצמו ומקל גופו במקומות אלו הוא הגדול המכובד העובד מאהבה. וכן דוד מלך ישראל אמר ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני. ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה' שנאמר והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה' וגו'". הרבי עורר ודיבר על כך רבות. {{ערך מורחב|שריקה}} וכמו כן ביאר את הנהגתו שבעת ההתוועדות וניגוני שמחה לשרוק, ולהורות לאחרים לשרוק{{הערה|ראה שיחת פורים תשל"ו.}}. ==המנהגים בההפטורה== קריאת ההפטרה לפרשת שמיני מתחילה ב[[ספר שמואל|שמואל ב']] תחילת פרק ו' "ויוסף דוד". ומסיימים את ההפטרה לפי מנהג הספרדים, וכן הוא [[מנהג חב"ד]] עד סוף פסוק י"ט "וילך כל העם איש לביתו". האיטלנים ממשיכים עד פרק ז' סוף פסוק ג'. האשכנזים ממשיכים עד פרק ז' סוף פסוק י"ז. *כשפרשת שמיני חל ב[[ערב ראש חודש]] מפטירין ה[[הפטרה לערב ראש חודש]] *כשפרשת שמיני חל ב[[פרשת פרה]] מפטירין ה[[הפטרה לפרשת פרה]] *כשפרשת שמיני חל ב[[פרשת החודש]] מפטירין ה[[הפטרה לפרשת החודש]] ==ראו גם== *[[נשיאת הארון בכתף]] ==קישורים חיצונים== *[https://he.chabad.org/parshah/torahreading_cdo/aid/856710/p/haftarah/jewish/page.htm טקסט של ההפטרה – למנהג חב"ד]{{בית חב"ד}} *[https://www.torahrecordings.com/torah-reading/003_vayikra_tk/003_shemini_tk/008 שמיעת ההפטרה עם טעמי המקרא לפי נוסח חב"ד בהברה אשכנזית]{{צליל}} {{הערות שוליים}} {{הפטרה}} [[קטגוריה:הפטרה]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:בית חב"ד
(
עריכה
)
תבנית:בית חבד
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפטרה
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:צליל
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)