עריכת הדף "העלאת מיין נוקבין"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | '''מים נוקבין''' הוא לשון ה[[קבלה]] לעליה מלמטה למעלה ב[[אתערותא דלתתא]]. אחרי העילוי בבחינת מים נוקבין ישנה המשכה של בחינת [[מים דכורין]]. | ||
==בעולמות== | ==בעולמות== | ||
שורה 11: | שורה 11: | ||
==טעם העלאת מ"ן== | ==טעם העלאת מ"ן== | ||
הטעם שנצרכת העלאת מ"ן לירידת השפע מבואר בדברי אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרוקע הארץ (תקס"ב}}, | הטעם שנצרכת העלאת מ"ן לירידת השפע מבואר בדברי אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרוקע הארץ (תקס"ב}}, | ||
אין האור למעלה כדוגמת אור הגשמי של השמש שהוא הכרחי שמאליו יאיר השמש אורו. אבל למעלה אור המאציל הוא על פי רצונו הפשוט, ואם כן צריך לזה העלאת מ"ן שעל ידי זה יומשך האור, כי מצד עצמו כמו שהאש הגשמי טבעו להסתלק תמיד לשרשו האש היסודי (היפוך טבע אור השמש המאיר ממילא ומאליו | אין האור למעלה כדוגמת אור הגשמי של השמש שהוא הכרחי שמאליו יאיר השמש אורו. אבל למעלה אור המאציל הוא על פי רצונו הפשוט, ואם כן צריך לזה העלאת מ"ן שעל ידי זה יומשך האור, כי מצד עצמו כמו שהאש הגשמי טבעו להסתלק תמיד לשרשו האש היסודי (היפוך טבע אור השמש המאיר ממילא ומאליו למט) ואינו מאיר אלא על ידי אחיזתו בכלים הן הפתילה והעצים, אבל מיד כשיכלו מסתלק למעלה ואינו מאיר למטה כלל{{הערה|כמו שכתוב כי ה' אלקיך אש אוכלה}}, כמ"כ על דרך [[משל]] האור המאיר ובא מ[[עצמותו]] ית' חפצו ותשוקתו להסתלק למעלה וליכלל במקורו הוא מהותו ו[[עצמות]]ו יתברך, על כן הדבר תלוי באתערותא דלתתא שיעוררו להיות המשכת האור והזיו מלמעלה למטה בתוך הכלים והעולמות. | ||
מקשה אדמו"ר הצמח צדק: ידוע כי כל התעוררות מלמעלה אינה מתעוררת אלא על ידי התעוררות שכמותה למטה, | מקשה אדמו"ר הצמח צדק: ידוע כי כל התעוררות מלמעלה אינה מתעוררת אלא על ידי התעוררות שכמותה למטה, ומה ביכולת אדם בעל גבול לעורר למעלה דבר שהוא בלתי גבולי? | ||
מתרץ אדמו"ר הצ"צ, כי ענין העלאת המ"ן הוא ענין "אהבה דבכל מאדך", אהבה זו ענינה הוא האהבה הגדולה והרבה שאינה נגבלת בכלי הלב, דהיינו שאין הלב יכול להכיל בתוכו אהבה זו כי רבה היא, ובחינת האמור בפסוק "צעק לבם אל ה'", דהיינו שהאדם נתפעל כל כך, והדבר נוגע ללבו ולנפשו עד שאינו יכול לסבול בתוכו אהבה והתפעלות זו ולהסתירה, ולכן הוא צועק לפתע צעקה גדולה כמי שצועק בשעה שנתוודע לו דבר הנוגע לחיי נפשו, ומכיון שאהבה זו היא אהבה שלמעלה מהכלים, למעלה מהגבול '''שלו''' על כן היא מעוררת למעלה שפע ואהבה בלתי גבולית. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:נפש]] | |||
[[קטגוריה:נפש |