עריכת הדף "הלל זלטופולסקי"

הרב '''הלל זלטופולסקי''' ([[י"ב תמוז]] [[תרכ"ח]] – [[כסלו]] [[תרצ"ב]]) היה איש עסקים ופילנתרופ, מנכבדי הקהילה היהודית ב[[פריז]], איש רוח והגות שתמך רבות במפעלי הציונות והתרבות העברית, ואף שימש בעצמו כסופר. עמד בקשרי ידידות עם רבותינו נשיאינו, ונמנה על מקימי אגודת חב"ד בפריז, והיה בן למשפחת חסידי חב"ד, וכן זכה ללמוד אצל הרה"ח [[הרשב"ץ]] נ"ע{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' עמוד תפ"ו.}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[יקטרינוסלב]] שב[[אוקראינה]] ב[[י"ב תמוז]] [[תרכ"ח]], לאביו החסיד ר' (חיים) [[שלמה שניאור זלמן זלטפולסקי]]{{הערה|נכתב גם זלאטאפאלסקי. ראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד תפ"ו אודות השמות שלמה זלמן ושניאור זלמן. בכתבי רבותינו נשיאינו מופיע פעמים רבות בשם הרז"ז.}} שהיה מנכבדי חסידיו של [[אדמו"ר המהר"ש]], ולאמו מרת שפרה בתו של ר' אלחנן סנדומירסקי.

בצעירותו התחנך על ברכי החסידים ב[[קרמנצ'וג]], ובין מלמדיו נמנה גם הרב [[שמואל בצלאל שפעטיל]], והצטיין בלימודיו בזכות כשרונותיו, ובמקביל עסק באופן פרטי בלימוד השפה הרוסית, מקצועות כלליים והנהלת חשבונות.

לאחר חתונתו לרעייתו מרת חיה פייגא (לבית מירקין), הצטרף לעסקני חותנו שהיה מגדולי סוחרי ה[[סוכר]] ברוסיה, והתיישב בסמיכות לחותנו ב[[קייב]]. עם חלוף השנים, התבסס מעמדו הן בעסקי מסחר הסוכר והן בבנקאות, והוא קשר קשרי ידידות עם משפחות האצולה הרוסית, קשרים אותם ניצל להשפיע על אנשי השלטון לטובת היהודים והיהדות.

כמו כן, היה מראשי התומכים במפעלי הציונות והתרבות ה[[עברית]] והפצת השפה העברית, היה מחברי אגודת חובבי ציון, ונבחר כציר לקונגרסים הציוניים, חבר ועד הפועל הציוני, וממייסדי 'קרן היסוד'.

חייו הסתיימו באופן טראגי בהיותו בגיל 61 כאשר נרצח במשרדו בפריז בתחילת חודש כסלו [[תרצ"ב]] על ידי זקן ממוצא צרפתי שניהל בית חרושת בבעלותו של ר' הלל, שירה בבטנו. המשטרה שהגיעה למקום גילתה אותו פצוע, אך הצוות הרפואי שהגיע למקום לא הצליח להציל את חייו.

עם היוודע דבר פטירתו לאדמו"ר הריי"צ, שיגר אגרת תנחומים אל קרובי משפחתו האבלים: "נדהם הנני מהידיעה המבהילה באסון הנורא אשר קרה, בפטירת אביהם ואחיו ר' הלל, לבבי יתחמץ שפתי יעצמו ודברים אין לי במה לנחמם"{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' עמוד תפו.}}.

בנוסף, הורה הרבי לסניפי ישיבות תומכי תמימים בוורשה לודז [[וילנא]] שילמדו במשך ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]] לעילוי נשמתו.

==קשריו עם רבותינו נשיאינו==
בעת ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בפריז, בשנת [[תרפ"ט]] בדרכו לארץ הקודש, נפגש עמו ר' הלל ואת רשמיו מהמפגש העלה על גבי הכתב: "ענף עץ אבות חסידים, מורם מעם בשכלו החריף ובתבונתו העמוקה, והעולה על כולנה - בעל רגש נפלא במינו, קן רוח ישראל סבא, מעין ניצוצי אור יקרות וזיקי אש חסידותי מלהיב".

בהמשך לפגישה זו, עמד הרבי עמו בהתכתבות עניפה, ואף כתב עבורו מאמר מיוחד הנודע בשם "החובה והיכולת לעשות בעד החסידות".

ב[[חודש סיון]] [[תרצ"ב]] ייסד עם חבריו{{הערה|דובער רפפורט, אחיו ר' מענדל זלטופולסקי, אליהו מרקין, נחום רבינוביץ, [[אלכסנדר סנדר ריינין]], לוי געראניק, וזלמן רוזנבלום.}} את אגודת חב"ד בפריז, שהיווה את היסוד לפעילות החב"דית בצרפת, והוא עמד בקשרי מכתבים עם [[אדמו"ר הריי"צ]] שהדריך אותו בפעילות האגודה ובארגונה.

שני קטעים ממכתבו של אדמו"ר הריי"צ אליו נקבעו על ידי הרבי בספר היום יום: בתאריך כ"ק סיון, י"א לעומר - מברכים ראש חודש אייר, וכ"ז אדר שני, מברכים ראש חודש ניסן. מכתב זה נשלח לר' הלל בחודש אייר תרצ"ב ועסק בין השאר בביאור הפסוק "בקרבתם לפני השם וימותו", כאשר היה זה המכתב האחרון ששיגר אליו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|על פי כתבתו של א. אברהם בשבועון בית משיח ז' אייר תש"פ עמוד 28.}}.

==משפחתו==
*בנו, משה זלטפולסקי
*בתו מרת שושנה, רעיית יוסף יצחק פרסיץ - ממשיכה דרכו ופעילותו בהפצת השפה העברית, ח"כ שזכתה לקבל מכתב מהרבי הריי"צ.

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת]]'''
*[[שמעיה הכט|זאב גינוסר]], '''לשלם חובתי למולדתי וגזעי''', פרק שני בסדרת 'והרוח תשוב', [[שבועון כפר חב"ד]] י' [[אלול]] תשע"ג
*[https://drive.google.com/open?id=1BEzc1kFSlQ2SRIL7xo6JM8VRLrYxERSW '''החסידים ר' זלמן ור' הלל'''] גליון החייל עמ' 11–12 - [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]] {{PDF}}
*'''[www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%9C%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA/33957652 פריצת אדמו"ר הריי"צ לצרפת]''', יהושע מונדשיין, שבועון כפר חב"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זלטופולסקי, הלל}}
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ח]]