עריכת הדף "
הכנסת אורחים
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''הכנסת אורחים''' היא מצווה חשובה מה[[תורה]]. ==מקור המצווה== הפעם הראשונה שקוימה המצווה, הייתה אצל [[אברהם אבינו]]. לאברהם אבינו, היה אוהל גדול, עם ארבעה פתחים - בכדי שלכל אורח שמגיע מכל כיוון יוכל להיכנס, שבו אכסן את כל המארחים. בתורה מסופר גם{{הערה|[[בראשית]], וירא}}, שכאשר שאברהם אבינו [[ברית מילה|נימול]], והיה חולה קשה, חיכה בפתח האוהל בחום כבד בכדי לקבל אורחים. בזכות מצווה זאת, נולד לו בנו, [[יצחק אבינו]]. ==בתלמוד== בגמרא{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת]], דף קכז עמוד א}} נאמר על מצוות הכנסת אורחים: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה". עוד מצינו במשנה{{הערה|[[מסכת שבת]], יח , א}} , היתר לטלטל בשבת, לצורך הכנסת אורחים. שאם הטלטול הוא לצורך מצווה, כגון שעליו לפנות את קופות התבן כדי להושיב שם את אורחיו לסעודה - מותר. בגמרא{{הערה|[[בבא מציעא]] דף פ"ו ע"ב.}}, אומר [[רב יהודה]] בשם [[רב]] על מצוות הכנסת אורחים, שכמו שאברהם אבינו, שהתנהג ב[[אהבת ישראל]] וכיבד את אורחיו אפילו שאינם מבני ישראל, כך גם הקב"ה התייחס אליו בחזרה. ==אושפיזין== {{ערך מורחב|אושפיזין}} '''אושפיזין''' (בלשון הקודש: אורחים) הוא כינוי מקובל להכנסת אורחים - הגעת נשמותיהם של שבעת הרועים המכוונים כנגד שבעת המידות העליונות בכל יום מ[[חג סוכות]] ואחד מהם יושב בראש. ===מקורו=== עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר: {{ציטוט|תוכן= בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּא, צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא, וְדָוִד מַלְכָּא, שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. שִׁבְעַת יָמִים כְּתִיב, וְלָא בְּשִׁבְעַת יָמִים.|מקור=זהר חלק ג. קג, ב}} בשיחותיו מבאר [[הרבי]] בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין. ===אושפיזין חסידי=== אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי [[אדמו"ר הריי"צ]], כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב"ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו"ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו"ר הצמח צדק]]; בנו האדמו"ר רבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]]. כמו כן מקובל שבאים גם אושפיזין ל[[שמיני עצרת]] -[[אדמו"ר הריי"צ]] רבי יוסף-יצחק; וב[[שמחת תורה]] מגיע [[הרבי]]. ==ארגון הכנסת אורחים== {{ערך מורחב|אש"ל הכנסת אורחים}} ארגון אש"ל הכנסת אורחים הוקם במטרה לספק לאורחים הרבים הפוקדים את חצר הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. הארגון נוסד לקראת חודש תשרי [[תשל"ב]] על ידי הרב [[משה ירוסלבסקי]], שאף שימש כמנהל הארגון לאורך עשרות שנים, וזכה לעידודים רבים מהרבי. מספר פעמים הרבי אף ביקר בחדר האוכל של האורחים, והביע את שביעות רצונו, תוך שהוא מברך את הרב ירוסלבסקי בברכות רבות{{הערה|1=סקירה נרחבת על פעילותו של ר' משה ב[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:MdlzjKKFdkkJ:ns2.shturem.net/images/news/45317_news_23092010_4386.pdf+%22%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%22&hl=en&gl=us&pid=bl&srcid=ADGEESi_MVM0Yet4qKIMN8KkdywHKQ5wSouUACXgycRHiHFbx18JbgcB9UIRdDTkAVwN3pGDCw2j-Qt4C1kH5-AVFzNwKe_sf8CPd2oQRDjyPyIJaISauigzjxcExZqJPQ6R0Tlh6s9L&sig=AHIEtbQitSr8Xe_3hHEC_zD2Z33efYhmNQ גליון לד] של '[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]' עמ' 24 ואילך.}}. ==ראו גם== *[[משה רובשקין]] ==לקריאה נוספת== *'''הכנסת אורחים - אש"ל''' - במדור 'סוגיות בתורת הרבי', שבועון התקשרות פרשת וירא תשפ"א עמוד 7 ==קישורים חיצוניים== *'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19795&pgnum=280 ספר הליקוטים ד"אח צמח צדק, ערך 'אורח']''', עמוד תש ואילך *'''[https://col.org.il/news/126642 כשהרבי ביקש להקים בית מלון לאורחים]''', משיחת שבת פרשת נצבים וילך תשכ"ג *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/665826/ "גדולה הכנסת אורחים, מקבלת פני שכינה"]''' {{וידפו}} *הרב [[ישעיהו הרצל]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/678295/ זקניך ויאמרו לך: הכנסת אורחים כהלכה]''', כינוס תורה [[מכון הלכה חב"ד]] חג השבועות תשפ"א {{וידפו}} *'''[https://drive.google.com/file/d/1R3jM2kaUGgXATt0a8LZJGpPbaXpL9yCm/view מצוות לווית אורחים]''', קובץ 'שלם בתלמודו' גליון כ"ב, י"א ניסן תשפ"ד עמוד 44 {{מצוות}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מצוות]]
תקציר:
עריכה תוכנית:
הגהה
ניסוח
הועבר
הרחבה
עריכה
עדכון
תקלדה
הוספת מקור
עריכה טכנית:
ויקיזציה
עיצוב
תמונה
קטגוריה
קישורים פנימיים
תיקון פרמטרים
תיקון קישור
טיפול בהשחתה:
הפרת זכויות יוצרים
שחזור
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:וידפו
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מצוות
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף