| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | '''היתר''' הינו כל דבר שאינו אסור על פי ה[[תורה]]; [[מעשה|מעשים]] שאינם אסורים, [[דיבור]]ים שאינם אסורים, ואף [[סעודת חול|מאכלות היתר]]. גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, עליו לנהוג בהם [[קדושה]] ולהגביל את עצמו. מקור הדברים הוא מ[[פרשת קדושים]], שם אומרת התורה: "והתקדִשתם והייתם קדושים{{הערה|[[ויקרא]] כ', ז.}}". המפרשים מסבירים, שכוונת הציווי היא: "קדש עצמך במותר לך{{הערה|[[מסכת יבמות]] דף כ.}}". כלומר, גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, מחובתו של האדם לשים סייגים משלו גם על הדברים המותרים. | + | '''היתר''', הוא כל דבר שאינו אסור על ידי ה[[תורה]]. |
| | | | |
| − | == ה'היתר' בתורת החסידות ==
| + | בקטגוריה זו כלולים, מעשים שאינם אסורים, דיבורים שאינם אסורים, ואף מאכלות היתר. |
| − | על פי [[תורת החסידות]], הסיבה לקריאת שם "היתר", הוא מפני שעל אף שכל מה שהוא [[גשמיות|גשמי]] - ובכללן כל המאכלות וכדומה, הם מ[[קליפת נוגה]], ולפעמים יורדת החיות שבמאכלים אף ל[[שלוש קליפות הטמאות]] - דבר הקורה אצל מי שהוא בזוללי [[בשר]] וסובאי [[יין]] למלאת תאות גופו ו[[נפש בהמית|נפשו הבהמית]] שהוא בחינת [[יסוד המים]] מארבע יסודות הרעים שבה שממנו מדת ה[[תאוה]], ועל ידי זה יורד חיות ה[[בשר]] והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שב[[שלוש קליפות הטמאות]] וגופו נעשה להן [[לבוש]] ו[[מרכבה]] לפי שעה, - אף על פי כן חוזר הדבר למקור ה[[קדושה]], וזאת - כאשר ישוב האדם ויחזור ל[[עבודת ה']] ולתורתו.
| |
| | | | |
| − | הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'. | + | על פי [[תורת החסידות]], הסיבה לקריאת שם זה הוא מפני שעל אף שכל מה שהוא גשמי כל המאכלות וכו' הם מקליפת נוגה, ולפעמים יורדים אף לשלוש קליפות הטמאות - למשל מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין למלאת תאות גופו ו[[נפשו הבהמית]], שהוא בחי' [[יסוד המים]] מארבע יסודות הרעים שבה שממנו מדת ה[[תאוה]], ועל ידי זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שב[[שלוש קליפות הטמאות]], וגופו נעשה להן [[לבוש]] ו[[מרכבה]] לפי שעה, - עף על םפי כן חוזר הדבר למקור הקדושה כאשר ישוב האדם ויחזור לעבודת ה' ולתורתו. |
| | | | |
| − | אם כי יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף [[רשימו]] מהאיסור, ועל כן צריך ה[[גוף]] לחיבוט הקבר{{הערה|פסקה זו ע"פ [[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ז']].}}.
| + | הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה בשר היתר ויין כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'. |
| | | | |
| − | אצל [[חסידים]] מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט"){{הערה|1=מקור הפתגם הינו מ[[היום יום]] כ"ה אדר ב': החסיד ר' [[מרדכי האראדאקער]] סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו ל[[ליאזנא]] היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ל[[יחידות]] לשאול דרך ב[[עבודה]]..}}
| + | אף על פי כן יש לדעת כי גם אחרי התשובה, שהרשימו ממנו נשאר בגוף ועל כן צריך הגוף לחיבוט הקבר. |
| | | | |
| − | == ראו גם == | + | == מקורות == |
| | + | |
| | + | תניא פרק ז. |
| | + | == ראה עוד == |
| | *[[איסור]] | | *[[איסור]] |
| − | | + | [[קטגוריה:ערכים בתורת החסידות]] |
| − | == קישורים חיצוניים ==
| |
| − | | |
| − | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45967 ומה שמותר - מיותר!] {{אינפו}}
| |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | |