עריכת הדף "דירת עכו"ם כדירת בהמה"

[[קובץ: קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס מקום המעורב ביהודים וגוים. כל חדר מדריגות של בנין נחשב כחצר, ודירה של גוי אוסרת על הדיירים האחרים הנאלצים לשכור ממנו את דירתו]]
'''דירת עכו"ם כדירת בהמה''' היא הלכה הנוגעת לדין [[עירוב חצרות]].
==במשנה==
מובא במשנה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַדָּר עִם הַנָּכְרִי בֶחָצֵר, אוֹ עִם מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בָעֵרוּב, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר עָלָיו (דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, לְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹסֵר עַד שֶׁיְהוּ שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים אוֹסְרִין זֶה עַל זֶה|מקור=עירובין פ"ו מ"א}}

בגמרא (עירובין סב, א) מובא:
וסבר רבי מאיר דירת עובד כוכבים שמה דירה? והתניא חצירו של עובד כוכבים הרי הוא כדיר של בהמה! אלא דכולי עלמא דירת עובד כוכבים לא שמה דירה, והכא בגזירה שמא ילמד ממעשיו קא מיפלגי, [[רבי אליעזר בן יעקב]] סבר כיון ד[[עובד כוכבים]] חשוד א[[שפיכות דמים]], תרי דשכיחי דדיירי גזרו בהו חד לא שכיח לא גזרו ביה רבנן ורבי מאיר סבר זמנין דמקרי ודייר. 

כלומר: למרות ששנים המתגוררים באותה חצר, גזרו חז"ל שעליהם לערב [[עירוב חצרות]], משום שהדבר דומה ל[[רשות הרבים]], אין זה אלא בדירת ישראל. לעומת זאת דירת עכו"ם נחשבת כדירת בהמה, ואין היא נחשבת דירה כלל לגבי הישראל. אלא שגזרו חז"ל שלא ילמוד ממעשיו, וכדי שיתרחק מלהתגורר בשכנות עם גוי, תיקנו שיוכרח היהודי לשכור את דירת הגוי כדי שלא יאסור עליו את העירוב בכך שהוא מתגורר באותה חצר, ומכיון שהגוי לא יסכים להשכיר כי הוא יחשוש מ[[כישוף]], יאלץ היהודי לעקור דירתו משם. וכל זה תיקנו רק כשיש שני דירות יהודיות, אבל כשיש דירה אחת, לא גזרו חז"ל מכיון שהדבר אינו מצוי שיהודי מתגורר ביחידות עם גוי בחצר, מכיון שהוא חושש שהגוי עלול להרגו.

==חקירת הצמח צדק==
[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|בחידושיו על ערובין פ"ו.}} אומר כי מדברי המשנה משמע, שגם אם יהודים רבים מתגוררים בדירה אחת, אין בכך בעיה ואין הם מחוייבים בעירוב חצירות, מכיון שהדבר נחשב כאילו יהודי אחד מתגורר עם גוי אחד{{הערה|וכמו שפוסק הגהות מיימוני בשם ר"י.}}. ומקשה הצמח צדק והלא הטעם שאין מצוי שמתגורר יהודי אחד עם גוי אחד הוא מפני סכנה אבל כאן שיש יהודים רבים אין סכנה ממילא מצוי הדבר כן, ולמה לא תיקנו חז"ל עירוב חצרות?

על כרחך - אומר הצמח צדק - יש לבאר כי תקנת חז"ל בעירוב חצרות הייתה שהגוי לא יוכל לחייב עירוב חצרות, ורק במקרה שיש שני דירות, כך שיש בלאו הכי תקנת עירוב חצרות מצד שני היהודים, אזי תיקנו חז"ל שגם הגוי יאסור על שני היהודים בדירתו. אבל במקרה שיהודים רבים מתגוררים בדירה אחת, ומצד עצמם הם נחשבים כאחד לא תיקנו חז"ל תקנת עירוב חצרות. הלחם משנה מבאר כי דין זה נלמד מדברי המשנה "עד שיהיו... אוסרים זה על זה".

השלטי הגבורים רוצה לחדש שאפילו כבחצר אחת ישנם דירות רבות, אם חצר זו היא החצר היחידה בעיר שיש בה יהודים אין צריך בעירוב בעיר, כמו שאין צורך בעירוב כשיש יהודים רבים בדירה אחת בחצר. הצמח צדק אינו מקבל פסק זה ומשאיר אותו ב"צריך עיון".

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אורח חיים]]