עריכת הדף "גיהנום"

'''גיהנום''' הוא מקום רוחני בו נידונת נפש הרשעים לאחר מיתתם. תכלית הגהינום אינה חס ושלום לנקום בחוטאים, אלא ('''ככל''' עונשי התורה) '''לטובת''' הנשמה – לנקותה, לזככה ולטהרה - כדי לאפשר את כניסתה לגן העדן.

==יסוד דנוקבא דקליפה==
כתב ה[[מאורי אור]]{{הערה|במערכת אות ג', אות י"ג}} "גיא נקרא יסוד דנוקבא. דקדושה - ירושלים גיא חזיון. ויסוד נוקבא דקליפה - גיהנם גיא צלמות גיא ההריגה. גיא גימטריה י"ד – סוד הידות שביסוד."

ומסביר [[אדמו"ר מהר"ש]]{{הערה|ספר המאמרים תרכ"ו, פרשת שמיני, עמ' עא-עב.}} ש"גיא" בכלל הוא עניין הביטול והשפלות, ועניין זה קיים הן בקדושה והן (כנגדו) בקליפה. בקדושה עניינו, "שעושה עצמו חלל שוקע לקבל אור הגילוי" – שמבטל את עצמו וע"י כך מתעורר בהשתוקקות והתקשרות לאלוקות.

ובקליפה הוא "כוס התרעלה, שמקבלת ה[[גבורות ממותקות - המתקת הגבורות|גבורות הקשות]]"{{הערה|גבורות שאינן ממותקות, שאין תכליתן חסד אלא גם פנימיותן גבורה.}}. היינו, שהגהינום אינו עונש אלא '''תוצאה''' של מעשי האדם. שע"י התקשרות בתאוות רעות עושה עצמו כלי קיבול לגבורות הקשות, וממשיך אותן על עצמו.

==שני מיני גהינום==
ב[[ליקוטי אמרים - פרק ח'|פרק ח' בתניא]] מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שישנם עונשים שונים על סוגי עבירות שונים. לנקות את הנפש מתאוות '''היתר''' (כגון דברים בטלים) מספיק [[כף הקלע]], אבל כדי לנקותה '''מעבירות''' ממש - צריכה היא לירד לגהינום.

ומאחר שבאופן פרטי ישנם '''שני''' סוגים כלליים של עבירות, לכן (מידה כנגד מדה) ישנם גם שני סוגים של גהינום{{הערה|לקוטי תורה להאריז"ל, ר"פ שמות, צויין בהערות על התניא.}} (שכל אחד מהם מתאים לנקות סוג אחר של עבירות). היינו, כשם שבגשמיות יש דבר שכיבוסו ע"י אש (ששורף גם לכלוך גס שנכנס עמוק) ויש דבר שמנקים ע"י מים – כך הוא בנקיון הנפש{{הערה|מאמרים קונטרסים ח"ב, תמ"ב א'.}}.

;גיהנום של אש
כנגד העובר על לא תעשה, שהוא '''מתחמם''' לעבור עבירה.

;גיהנום של שלג
כנגד '''המתקרר''' ועובר על מצות עשה – שהוא בעצלות{{הערה|הבאה מקרירות.}}, שיושב בשב ואל תעשה".

==לעתיד לבוא יתבטל הגהינום==
אמרו חז"ל{{הערה|פ"ק דנדרים ד"ח סע"ב.}} שלעתיד לבוא יוציא ה' חמה מנרתקה, צדיקים מתרפאין בה{{הערה|ומעיר הצ"צ שבאותה השמש דלע"ל דווקא יתרפאו הצדיקים. אבל בהאי שמש דהיום לית ביה רפואה, וכנאמר וזרחה לכם '''יראי שמי''' שמש צדקה ומרפא כו'.}} והרשעים נידונין בה שנאמר{{הערה|מלאכי ג' י"ט.}} "כי הנה היום בא בוער כתנור... וליהט אותם היום הבא{{הערה|שמש של אותו יום.}}, ומובא עניין זה במקומות רבים{{הערה|פ"ק דעכומ"ז ד"ג סע"ב ודף ד' ע"א, סנהדרין דף ק"י ע"ב. ובמדרש רבה: ח"ג כה"א, כט"ג, נג"א, פז"ב, צב"ד, קלג"ב, קלה"ב, תט"ב, שה"ש לד"ד, קהלת פג"ד.}}.

ומסביר זאת הרבי הצ"צ{{הערה|אוה"ת נ"ך ט"ו.}}, שה"נרתק" המכסה את השמש הוא שם אלקים המסתיר{{הערה|ביאור עניין זה בפרטות ראה בתניא שעהיוה"א פרק ד, ובביאורי הרי"כ שם.}}. סך הכל יש בשם אלוקים ק"ך צירופים{{הערה|זהו חשבון עצרת, חמש אותיות אפשר לסדר ב120 אופנים שונים.}}, והקליפות יונקות מארבעים ושמונה הצירופים האחרונים.

והנה, היום יונקת חמימות התאוות{{הערה|שהם הגבורות הקשות הממשיכות את עונש הגהינום - ראה לעייל בפסקה יסוד דנוקבא דקליפה.}} שהיא הגבורות הקשות מבחינת "'''חם'''{{הערה|ח"ם בגימטריה ארבעים ושמונה, ורומז למ"ח הצירופים האחרונים דשם אלוקים.}} הוא אבי כנען". אבל לעתיד לבוא לא יהיה לחמימות התאוות מאין לינוק, שהרי הקב"ה ימול את לבבנו ליחוד שמו, ובגלוי יחודא עילאה מתבטלות הקליפות. 

והיינו, לעתיד לבוא יתגלה היחוד העליון, ודבר זה עצמו יגרום לשני הדברים: יתבטל שורש הקליפות ולא יהיה עוד צורך בגהינום{{הערה|כמו שהתבאר בחסידות, שהרגשת הישות וה"לגרמיה" היא ה"מחלה" שהיא שורש החמימות, ולעתיד לבוא יהיה "והסירותי מחלה"{{הערה|תו"א סד"ה לא תהי' משכלה.}}.}}, ומצד שני הצדיקים (הבטלים ליחודא עילאה) "מתרפאין בה" – יהנו ויתענגו מגילוי האלוקות.
==אין דין גהינום שולט בשבת{{הערה|סנהדרין ס"ה ע"ב וברש"י שם, זהר יתרו פ"ח ע"ב.}}==
ביטול הגהינום לגמרי (כאמור בפסקה הקודמת) יהיה רק לעתיד לבוא, אך בפרטות ובעבודת ה' הוא קיים גם היום – וזהו עניין השבת{{הערה| מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קיח.}}.

וביאור העניין הוא, שבשבת היא [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]], ספירת המלכות (שבמשך כל השבוע יורדת להחיות את העולמות) עולה בבחינת פנימיות המוחין{{הערה|שבז"א.}}. והיינו, ע"י בירור המאכל והמשתה וכל עונג גשמי{{הערה|שחיותם מניצוצות התוהו שנפלו בתענוגים גשמיים דנוגה דעשיה.}} (שנעשה במשך השבוע), עולה בשבת בחינת המלכות למעלה (לקבל השפע מפנימיות המוחין דאו"א שבז"א) – וממילא מתבטלים הדינים "ואין גהינום שולט"{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי, נר מצווה ותורה אור, שער האמונה דף ע"ח ע"א.}}.

==שבעת מדורי גהינום==
הגמרא בעירובין{{הערה|עירובין יט ע"א.}} אומרת שלגהינום שבעה שמות: "שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ התחתית" (ומביאה פסוק על כל אחד מהשמות. בכמה מקומות בזוהר הקדוש"{{הערה|זוהר תוספתא, נח ס"ב ע"ב, זוהר ויחי, ל"ז ע"ב, זוהר חדש, לך לך, כ''ה ע"א}} נאמר שלא מדובר בשמות שונים לאותה המציאות אלא בשבעה מדורים שונים.

בתורת החסידות מוזכר עניין זה במקומות בודדים ממש, וגם בהם רק בדרך אגב וללא כל הסבר.

== [[יסורים]] כתחליף ליסורי הגיהנום ==
על האדם [[שמחה|לשמוח]] מאוד בקבלת היסורים, שכן [[אין ערוך]] והשוואה כלל בין היסורים כאן ב[[עולם הזה]], ליסורים ב[[עולם הבא]]. [[הרמב"ן]] כותב{{הערה|בהקדמה לפירוש איוב.}} שמוטב לאדם לסבול שבעים שנה של יסורי איוב בעולם הזה, משעה אחת של [[יסורים]] בגיהנום.

הסיבה לכך שאכן [[יסורים]] מכפרים על עונשי הגיהנום למרות שאינם קשים כמותם, היא כמשל אור ה[[שמש]] הזורח בארץ, שכל תנועה קלה באור השמש למטה כרוכה בהעתקת השמש למעלה במרחק עצום עקב ריחוקה, כך גם הנעשה ב[[עולם הזה]] פועל ב[[עולם הבא]] לאין ערוך מעצם היסורים עצמם.{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[אגרת התשובה]] פי"ב.}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בקבלה]]
[[קטגוריה:עונש]]