עריכת הדף "גזירת הלבוש"

'''גזירת הלבוש''' הוא כינוי לגזירת שינוי הלבוש שגזר הצאר ניקולאי בשנת [[תרנ"ד]] על ה[[יהודים]]. באותה גזירה צווה הצאר על היהודים לקצר ולשנות את מלבושיהם שיראו כמלבושי שאר האומות. הגזירה הגיע עד ל[[פולין]] ואף הביאה למעצרו של האדמו"ר מ[[גור]] בעל חידושי הרי"מ. בעקבות שורת הפגנות מחאה ברוסיה ובפולין נתבטלה לבסוף הגזירה. גזירה זו השאירה חותם על [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בכך שגרמה להם להחליף את ה{{מונחון|קפוטה|זק'ט ארוך יותר שכיום הולכים אתו שאר החסידויות}} ב[[סירטוק]] ואת המגבעת (אם הייתה) ל[[קסקט]].  

מהיום בו עלה הצאר ניקולאי לשלטונו, ביום [[כ"א בכסלו]] [[תקפ"ו]] בקש הצאר ניקולאי לכבות את גחלת היהדות ב[[רוסיה]] ולגרום להתבוללות המונית של ה[[יהודים]], וזאת ע"י שורת גזירות שגזר על כלל ה[[יהודים]] שגרו בתחום שלטונו. הגזירה הראשונה הייתה [[גזירת הקנטוניסטים]] - גיוס ילדי היהודים לצבא הצאר כדי "לחנך מחדש" את ילדי היהודים, לבולל את הדור הצעיר ולהשכיח מהם את יהדותם. הגזירה הבאה הייתה הגבלת תחום התיישבות של היהודים ברחבי רוסיה. הצאר הקצה לכל היהודים מספר מקומות שרק בהם הם יוכלו להתיישב, גזירה זו כונתה בשם [[תחום המושב]].  

הגזירה הבאה היתה "גזירת הלבוש" מטרתה הייתה בדומה ל[[גזירת הקנטוניסטים]] - לבולל את הדור הצעיר, וגזירת שינוי הלבוש - לבולל את הדור המבוגר יותר, על ידי האיסור של לבישת מלבושים יהודיים מיוחדים.

לגזירה היו מאפיינים רבים, ביניהם נתן למנות את שתי הדברים שהיו עיקר גזירת הלבוש:

גזירות אלה נכפו ע"י השוטרים הרוסים והפולנים באכזריות רבה, וכל פעם שראו השוטרים [[יהודי]] מהלך עם [[פיאות]] גלויות ו[[זקן]], או לחלופין מהלך כשלגופו קפוטה ארוכה ורחבה היו מכים בו וגזרים לו את פאותיו וזקנו, או שוגזרים את שולי הקפוטה שלו וכל זאת לעיני כולם. אכיפות אלה גרמו לגל מחאות אדיר בכל רחבי [[רוסיה]], ועשרות אלפי [[יהודים]] מכל שכבות האוכלוסייה יצאו להפגין ברחובות נגד האכיפה הבררנית והמפלה של השלטונות כלפי היהודים.

בעקבות ההפגנות ההמוניות לאחר שנים מועטות הוסרה הגזירה מ[[רוסיה]]. אך היא עדיין המשיכה ברחבי [[פולין]] והסביבה, המתנגד החזק ביותר שעמד בתוקף כנגד הגזירה היה האדמו"ר ומייסד [[חסידות גור]] רבי יצחק מאיר אלתר בעל חידושי הרי"מ. בעקבות התנגדותו הגדולה לגזירה הוא נאסר ע"י השלטונות, לאחר שנאסר נאספו המוני [[יהודים]] והחלו להפגין ב[[ורשה]], כשההפגנה החלה לצאת מכלל שליטה שחררו ה[[פולין|פולנים]] את האדמו"ר מגור, והציעו ליהודים פשרה. הפשרה הייתה או שהם יקצצו את הזקן וילכו במלבושים קצרים כדרכיהם של ה[[משכילים]], או שהם ילכו במלבושים ארוכים, אך יוסיפו מכנסיים קצרים התקועים בתוך הגרב כמנהג הרוסים. היהודים בחרו באפשרות השנייה, ומנהג זה השתמר עד ימינו.

ההשפעה של גזירת הלבוש על ה[[יהדות]] היא רבה, לאחר ששלטונות [[פולין]] שחררו את האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, וה[[יהודים]] קבלו את הפשרה של השלטונות, נהגו חסידי גור להכניס את פאותיהם מתחת לכיפתם{{הערה|חוץ מאלה שגרים ב[[ירושלים]], שהם מהלכים עם [[פיאות]] גלויות}}, וככל שאר חסידויות פולין החלו ללכת כשמכנסיהם מוכנסים בתוך גרביהם, דברים אלה נשתמרו עד ימינו וניתן לראות הרבה חסידיות שמהלכים כפי שגזר הצאר ניקולאי בשנת [[תר"ד]]. הסיבה לכך שהם אינם שינו מלבושם הוא שכך היה מנהגם.

כמו כן הסיבה לכך שחסידי פולין הולכים עם ספודיק ולא עם [[שטריימל]] היא מפני שכחלק מהפשרה שהתגבשה בין שלטונות [[פולין]] ל[[יהודים]] הוסכם שהיהודים יחבשו ל[[ראש|ראשם]] את הכובע ששמש את ה[[קוזאקים|קוזאקים]], הכובע היה כובע פרווה גדול ושמו היה ספודיק. מאז ועד היום נשתמר המנהג בחצרות חסידויות פולין וחסידיהם מהלכים עם ספודיק על ראשם.

ההשפעה על [[חב"ד]] הייתה אף גדולה יותר, עד לזמן בו ציווה הצאר ניקולאי על ה[[יהודים]] לקצר את מלבושיהם נהגו [[חסידי חב"ד]] להלך עם קפוטה גדולה כשאר החסידיות, אך לאחר שבשנת [[תר"ד]] גזר הצאת ניקלואי את גזירת הלבוש, וציווה על היהודים ללכת עם בגדים של העם הרוסי, שינו חסידי חב"ד את מלבושיהם מקפוטה, ובחרו בפראק הרוסי, הנקרא ברוסית [[סירטוק]]. הסירטוק היה קצר יותר מהקפוטה אותה נהגו החסידים ללבוש. הסירטוק שימש בימים ההם סוחרים מכובדים וזאת הייתה הסיבה העיקרית שבשלה נבחר הסירטוק להחליף את הקפוטה.

אך רבותינו נשיאנו המשיכו ללכת עם הקפוטה ולא החליפו אותה ל[[סירטוק]], עד שבשנת [[תרכ"ו]] קבל את נשיאות חב"ד [[אדמו"ר המהר"ש]], אדמו"ר המהר"ש שלו הייתה בריאות לקויה היה צריך להלך ולנדוד בין העיירות השונות כדי לפגוש ברופאים, והוא לא רצה שידעו בכל המקומות שאליהם מגיע שהוא הרבי, ולכן החליף את בגדי האדמו"ריות שלו בסירטוק, ואת כובעו ב[[מגבעת קנייטש]]. וכך הגיע גם הקנייטש לחב"ד.

* ספר מביא הגנזים עמוד רפ"ח

[[קטגוריה:אירועים בהיסטוריה]]

[[קטגוריה:היסטוריה ואירועים ביהדות]]