לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
בלעם
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''בלעם''' היה נביא מ[[אומות העולם]] שהתבקש על ידי [[בלק]] מלך מואב לקלל את עם ישראל בהיותם ב[[מדבר סיני]] לפני [[הכניסה הראשונה לארץ|כניסתם]] ל[[ארץ ישראל]], כמתואר ב[[פרשת בלק]]. בחסידות מבואר שהוא היה מקבילו ו[[לעומת זה]] של [[משה רבנו]], אך בעוד שמשה רבנו היה [[נביא]] לשל [[צד הקדושה]], בלעם היה נביא של צד הקליפה. נבואתו של בלעם הייתה ברמה גבוהה ביותר, ואף הייתה נבואה שנמשכה מעולם האצילות, אך את השגותיו ראה בעין רעה ובכך הפך את כוחותיו הרוחניים לכלי של רשעות ושנאה, במיוחד כלפי עם ישראל. == נבואת בלעם לעומת משה == חז"ל במדרש רבה אומרים כי לא קם נביא בישראל כמשה רבנו, מלבד בלעם בן בעור, שהיה נביא בקרב אומות העולם. זהו סימן לכך שבעולם השגת אלוקות יש גם צדדים של אצילות ושל קליפה, ולמרות שבלעם השיג השגות רוחניות גבוהות ועמוקות, הוא עיוות את השגתו ונהג בה באור של רשעות<ref>ראה גם פירוש ה[[אברבנאל]] עה"ת סו"פ ברכה</ref>. ההבדל בין משה לבלעם מתבטא באופי השגת האלוקות: בעוד שמשה רבנו התבטל והיה עניו למרות השגתו העליונה, בלעם התגאה והשיג את נבואתו מתוך גאווה רעה, כאשר כל גדלותו הרוחנית הפכה אותו לאדם גס רוח ומחוצף, עד שנפל בסופו של דבר לרע מוחלט. ==ההבדל בהשגות הרוחניות == העובדה שבלעם היה נביא שידע את "[[דעת עליון]]" – את השגות אלוקיות גבוהות – מעידה על עוצמת רוחניותו, אך למרות זאת השיגו את הנבואה מצד ה[[קליפה]], ככוח רוחני שמנוגד להידבקות ולביטול הקדושה. בעוד שמשה רבנו השיג את ה"[[עולם האצילות]]" בצניעות ובענווה, בלעם השתמש בכוחות רוחניים אלה כדי לקלל ולהרוס את ישראל. כמו כן, השגת האלוקות של בלעם לא גרמה לו להתבטל, אלא להפך – הגאוה והתחושת הגדולה שלו רק התרקמו בנפשו והובילו אותו למפלתו. == שנאתו של בלעם לישראל == העימות של בלעם עם עם ישראל היה הרבה יותר מאשר רק עימות פוליטי או צבאי. זו הייתה שנאה פנימית, שורש של קליפה שמקורו בשורש הרוחני של כל הקטרוגים וההרס כלפי ישראל. הוא היה שונא את קיום העם היהודי, והיה מוכן לנצל כל הזדמנות כדי לקלל את ישראל ולפגוע בהם. המניע המרכזי לשנאתו היה היותו שורש הרע, הוא לא היה מסוגל להשלים עם קדושת ישראל, וראה בהם את המכשול לקיומו של הקב"ה בעולם. אפילו כשישראל היה בדרכם אל הארץ המובטחת, עם ישראל היה שרוי במדרגה רוחנית גבוהה ביותר, עם הארון והענן המלווה אותם. אולם בלעם, בעין רעה ובחיפוש נואש אחר קטגוריה כלפי ישראל, לא חדל מלנסות למצוא פגם בכל מצב. הוא חיפש את המקום שבו אולי ישראל עתידים לחטוא, ובאמצעות מעשה קלוקל, גרם להם לחטוא ב[[בעל פעור]]. ==השם "בלעם" – בלא עם, בלע עם, ובלה == השם '''"בלעם"''' עצמו מעיד על כוונותיו השפלות: "'''בלא עם'''" – ענינו של "עם" מודגש בפסוק "ברוב עם הדרת מלך" הפסוק מבטא שכאשר העם כולו מתאסף יחד, הוא מביא לידי ביטוי את כבודו והדר מלכותו של הקב"ה. במתן תורה היו 60 ריבוא מישראל, מספר הזה הוא גם מקביל לארבעה דגלים של מחנות שכינה, זאת מדגישה את האחדות של ישראל, כשהם מציינים את הנוכחות האלוקית במרכזם. אך בלעם רצה להרוס את הגילוי הזה, וניסה לפגוע באחדותם ובגילוי מלכות שמיים שמביאה לידי ביטוי את "הדרת מלך" של הקב"ה. "'''בלע עם'''" – הוא רצה "לבלוע" את ישראל, להפר את הקדושה והברית של עם ישראל עם הקב"ה. "'''בלה'''" – השם גם מרמז על בלבול ושיבוש, כמו בלילה, מה שמעיד על הכוונה להשפיע רוע ולהרוס כל טוב שישראל מקבלים, כמו במעשה של בעל פעור שהשפיע על עם ישראל בליל הבלבול. == עין רעה וגאווה == בלעם לא רק שנא את ישראל, אלא גם שואף להחיל את הרע הגנוז בכל טוב שישראל עושים. השנאה שלו הייתה כל כך עמוקה, עד שביקש בכל כוחו למצוא מקום שבו יוכל לקלל את ישראל, גם כאשר הם היו בתהליך של התקדמות רוחנית עמוקה. הוא היה מלא בגאווה ובחיפוש מתמיד אחר רע, במטרה להכתיב את הרע בעולם במקום לראות את הברכה והקדושה שבישראל{{הערה|[[ספר הליקוטים]] לה[[צמח צדק]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58823&st=&pgnum=347 ערך בלעם].}}. ==השייכות של בלעם ועמלק, וביטולם על ידי אהבה ויראה== כפי שמתואר, בלעם ועמלק קשורים זה לזה במובנים שונים. אחד הקשרים הבולטים הוא הקשר בשם: כאשר כותבים את שמותיהם של השניים, ניתן לראות כי השם "בלעם" מתחלק לשני חלקים: החצי הראשון הוא "בל", והחצי השני הוא "עם". באופן דומה, גם השם "עמלק" מתחלק כך: החצי הראשון הוא "עמ", והחצי השני הוא "לק". למעשה, יש כאן חיבור ברור בין שני השמות, כאשר החצי הראשון מייצג את בלעם, והחצי השני את עמלק. כל זה מסמל את הקשר ההדוק בין השניים, ששניהם הם קליפה, והשפעתם הרעה על עם ישראל. ====הקשר המשפחתי של בלעם ועמלק==== עוד שייכות משמעותית בין השניים היא הקשר המשפחתי שלהם. עמלק היה מזרע [[יצחק אבינו]] ו[[אברהם אבינו]], אך למרות הייחוס המשפחתי הגבוה, הוא בחר לסטות מן הדרך ולהתקומם נגד עם ישראל. מצד שני, בלעם היה מזרע [[לוט]], שגם הוא שייך למשפחת אברהם, אך למרות זאת, השניים לא השתמשו במורשתם ובמעמדם למטרות טובות, אלא השתעשעו ברוע. זה מלמד אותנו שלמרות שיכול להיות לאדם ייחוס משפחתי מכובד, אין בכך ערך אם הוא עומד נגד התורה ויוצא נגד רצון ה'. ההוראה העמוקה בכך היא שעל אף הייחוס המשפחתי, השם או המעמד, לא ניתן להתייחס לאדם ולהקשיב לדבריו אם הם סותרים את התורה. הייחוס הוא לא ערך מספיק בפני עצמו, והדבר החשוב ביותר הוא אם האדם הולך בדרכי ה', או אם הוא בוחר להפעיל את כוחו לרעה, כפי שקרה אצל עמלק ובלעם. ====ביטולם על ידי יראה ואהבה ==== כמו שראינו בשמותיהם של בלעם ועמלק, גם בלעם וגם עמלק מייצגים צדדים של [[קליפה]] – כוח של שנאה, זדון וערעור על עם ישראל. המפתח לתיקון קליפת בלעם, ובכך גם לביטול התוצאה הרוחנית שמייצג עמלק, הוא העבודה הרוחנית של '''יראה ואהבה'''. כאשר כותבים "יראה" ו"אהבה" אחת על השניה, ניתן לראות כי השם "אהבה" מתחלק לשני חלקים: החצי הראשון הוא "אה", והחצי השני הוא "בה". באופן דומה, גם "יראה", החצי הראשון הוא "יר", והחצי השני הוא "אה". ואז אפשר המילים מצטרפים גם בחצאין מצטרף למילת אהבה ויראה. יש לתקן את קליפת בלעם על ידי [[אהבה]] ו[[יראה]] ביחד, כלפי העולם והקדושה{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב ע' 337, [https://drive.google.com/file/d/1vOtp0Wm-Yito6f7RsXa1YMP9bmO_SNdN/view מתורגם ע' 44].}}. ==מקורות לעיון== *[[ספר הליקוטים]] לה[[צמח צדק]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58823&st=&pgnum=347 ערך בלעם] ==קישורים חיצוניים== *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16425&CategoryID=2513 "ליבון סיפור אתון בלעם"], [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], גיליון 1354, בלק ה'תש"פ {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)