עריכת הדף "בית העלמין העתיק בחברון"

[[קובץ:מנוחה_רחל.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציון [[הרבנית מנוחה רחל]], בחלקת חב"ד בבית העלמין]]
'''בית העלמין חברון''', הוא בית עלמין יהודי מהעתיקים ביותר בארץ ישראל, בו מצויים קברים כבר מתקופתו של [[דוד המלך]]. בבית העלמין טמונים חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר, וכן דמויות בולטות נוספותץ

בית העלמין מצוי בשכונת תל רומיידה, במורדות הגבעה הצופה על פני מערת המכפלה, ומחולק למספר חלקות במפלסים שונים. לאורך השנים חולל בית העלמין פעמים רבות על ידי תושבי המקום הערבים, ובשל העובדה שבבית העלמין היה נהוג שלא לציין את שמות הנפטרים על ה[[מצבה]], נוצר קושי לזהות באופן מדוייק את מקומות הקבורה של הנפטרים.

==תולדות בית העלמין==
השטח של בית העלמין שימש כמקום קבורה כבר מראשית ההתיישבות היהודית בחברון. במבנה העומד בראש התל, קבורים על פי המסורת רות המואביה, ונכדה ישי, אביו של [[דוד המלך]], והוא כולל גם בית כנסת קטן. המקור הראשון בו מוזכר המקום הוא כתביו של תלמיד הרמב"ן שביקר בארץ ישראל בשנת ה'ן' (1290): "בחברון שם מערת המכפלה.. וחברון החדשה הנה היא סמוך למערה. וחברון הקדומה הייתה למעלה בהר, שם בית הקברות לישראל, ושם מצד אחד מערה שם קברו של ישי".

על פי המנהג המקובל שהיה אז, המצבות בבית עלמין זה התייחדו בכך שהיו פשוטות ולא צויין עליהם בדרך כלל כל כיתוב עם פרטים מזהים אודות האישים הקבורים תחתיהם, כאשר יש הטוענים שהסיבה לכך נעוצה בקברת בית העלמין למערת המכפלה שגם בה לא צויינו שמות האבות על הקברים.

כפועל יוצא מכך, אין בידינו מידע מדוייק אודות האישים שנטמנו בבית העלמין לאורך ההיסטוריה, אם כי ידוע לנו על כך שבחלקה המזרחית ביותר בבית העלמין נטמנו בני הקהילה הקראית שפעלה בחברון בימי הביניים.

החל מתקופת [[הרמ"ק]] ותלמידיו, חזרה ההתיישבות היהודית בעיר ועמה גם חודשה הקבורה בבית העלמין, כאשר אחת הדמויות הבולטות שידוע שנטמנו בו היה רבי [[אליהו די וידאש]] מחבר הספר '[[ראשית חכמה]]'.

סדר החלקות בבית העלמין כיום הוא בצד המערבי ביותר ממוקמת חלקת הספרדים המאוחרת, מזרחית לה חלקת קדושי [[מאורעות תרפ"ט]] ובמזרחה טמונים 8 ספרי התורה שחוללו על ידי הערבים בערב יום הכיפורים תשל"ו, ולאחריהם חלקת הרבנים הספרדים הישנה.

חלקת חב"ד ממוקמת בגובה ההר, מעט מתחת לקברי ישי ורות, בצידו הימני של הכביש, ובה נטמנו מרבית חסידי חב"ד בני הקהילה החב"דית שפעלה במקום, מלבד נרצחי [[מאורעות תרפ"ט]] שנקברו יחד בקבר אחים בחלקת הספרדים הממוקמת נמוך יותר, כאשר מפאת הסכנה והזמן הקצר שעמד לרשות הקוברים, נאלצו לקבור את כולם יחד, ואף זאת גבוה יותר מהעומק המקובל.

לאחר מאורעות תרפ"ט נמלטו הניצולים מהמקום והתושבים הערבים השתלטו על בתי הקהילה היהודית והחלו לחלל את בתי העלמין והחלו להשתמש בהם למטרות חקלאיות, גרסו את אבני המצבות והשתמשו בהם לבניה, ואת האזור של חלקת חב"ד הפכו לכרם ענבים.

במשך קרוב לשלושים שנה חולל בית העלמין עד לחזרת השטח לשליטה יהודית לאחר [[מלחמת ששת הימים]], כאשר לאורך השנים נעשו נסיונות שונים לשקם את המקום, ובראש הפעולות עמד הפרופסור ר' בן ציון טבגר, שהצליח בעיקר באיתור ושחזור המצבה ומקום הקבורה של קדושי מאורעות תרפ"Y.

לקראת חתימת [[הסכם אוסלו]] בסוף שנת תשנ"ה, הוחלט למסור לידי הערבים את כל שטח [[בית עלמין|בית העלמין]] כאשר הגנרלים והפוליטקאים שהיו מעורבים בניסוח ההסכמים כלל לא היו מודעים לגודל קדושת המקום והחשיבות העליונה שאנשי חסידות חב"ד מייחסים למקום, כשאחת הסיבות לכך היתה העובדה שהמקום היה מוזנח מאד.

בפעילות דיפלומטית חובקת עולם בפיקודו של ר' [[ברוך מרזל]] והגברת [[ברוך נחשון|שרה נחשון]], ובסיועם של הרב [[יהודה לייב גרונר]], ו[[רבני חב"ד]] בארץ הקודש ובראשם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], במשך כל הלילה נוצרו קשרים טלפוניים במטרה להפעיל לחץ של למסור את השטח לידי הערבים, ולאחר לחצים קשים הוסכם לשנות את את תוואי החלוקה במפות ולהותיר את רוב השטח של בית העלמין בשליטה יהודית, בתוכו גם מקום קבורתה של [[הרבנית מנוחה רחל]], בעוד חלק מבית העלמין נשאר בידיים פלשתיניות, וגדר חוצצת בין שני החצאים.

בחלק שנמסר לידיים ערביות בו קבור הרב [[שמעון מנשה חייקין]] ועוד גדולי חסידי חב"ד - הקימו הערבים מגרש [[כדור רגל]].

בעקבות הסכמי וואי שנחתמו בידי מר [[בנימין נתניהו]] ובמסגרתו נמסרו חלקים נוספים מחברון לידי הערבים, הפך מקום קבורתה של הרבנית מנוחה רחל למובלעת יהודית, והצבא כמעט ולא איפשר להגיע למקום, דבר שאיפשר לפורעים ערבים להיכנס שוב ושוב ולהמשיך לחלל את בית העלמין.

בעקבות כך החלו אנשי הקהילה היהודית בחברון במאבק עיקש לאפשר כניסה יהודית לחלקת חב"ד, ולאורך השנים הועלה באש שלוש פעמים מבנה הטהרה הסמוך לחלקה, וציון הרבנית מנוחה רחל חולל 17 פעמים.

רק ב[[חודש אלול]] [[תשס"ב]], בשלהי כהונתו של שר הביטחון בנימין בן אליעזר, החליט לפתע לאשר את המבנה לצורך פתיחת הכולל.

==אישים הטמונים בבית העלמין==
בבית העלמין טמונים [[חסידים]] רבים, שנטמנו במקום בעיקר בין השנים [[תרצ"ד]]-[[תרפ"ט]].

להלן רשימה חלקית:
{{טורים|תוכן=
*הרב אברהם יעקב אורלנסקי - רבה הראשון של [[זכרון יעקב]], מנרצחי [[מאורעות תרפ"ט]]
*רבי אברהם אזולאי - רב מקובל, סבו של [[החיד"א]]
*הרב אליעזר בן ארחא - דיין בעזה ובחברון וראש הקהילה היהודית בחברון
*הרב יהודה ביבאס - רבה של קהילת קורפו, פוסק ומקובל
*הרב [[הלל משה מעשל גלבשטיין]]
*הרב משה גרודזינסקי - משגיח ישיבת תורת חיים בוורשה, מנרצחי מאורעות תרפ"ט
*רבי [[אליהו די וידאש]] - רב ומקובל, מחבר הספר [[ראשית חכמה]]
*מר אליקים העצני - חבר כנסת, חבר מועצת יש"ע, עורך דין והוגה דעות
*הרב אליעזר ולדמן - מחשובי הרבנים ב{{ה|ציונות הדתית}}
*הרב אברהם ישראל זאבי - מרבני חברון
*הרב חנוך חסון - רב עדת הספרדים בחברון
*מר בן ציון טבגר - מהפעילים הבולטים לביסוס ההתיישבות היהודית בחברון
*מרים ומשה לוינגר - ממחדשי היישוב היהודי בחברון
*הרב [[חיים חזקיהו מדיני]] - בעל ה[[שדי חמד]]
*הרב שלמה מטולוצין - מגדולי תלמידי הגאון מוילנא
*הרב יעקב מלוצין - מראשי העסקנים של עדת הפרושים בירושלים
*הרב [[אליהו מני]] - מחשובי רבני חברון
*ר' [[ברוך נחשון]] - צייר חסידי ומראשוני מחדשי היישוב היהודי בחברון
*ר' [[אליעזר דן סלונים]] - מראשי הישוב היהודי בחברון, מנרצחי מאורעות תרפ"ט
*הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] - בתו של [[אדמו"ר האמצעי]]
*הרב שלמה עדני - ממפרשי המשנה
*התינוקת שלהבת פס
*הרב חיים רחמים יוסף פרנקו - רבה הספרדי של חברון ומייסד בית הרפואה חסד לאברהם
*הרב אברהם בן לוי קונקי - ממקובלי חברון
*ר' [[אליעזר קלונסקי]] (קלאנסקי) - סוחר ואיש ציבור בולט, מראשי קהילת חב"ד בחברון
*הרב מאיר שמואל קסטל - ראש העדה הספרדים בחברון, מנרצחי מאורעות תרפ"ט}}

==לקריאה נוספת==
*'''בית החיים העתיק בעיר הקודש חברון''', המבשר קהילות, פרשת חיי שרה כ"א חשון תשפ"ג, עמוד 18

==קישורים חיצוניים==
*'''[tourhebron.com/%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93/ ציון הרבנית מנוחה רחל]''' באתר 'תיירות חברון'

[[קטגוריה:חברון]]
[[קטגוריה:בתי עלמין|חברון]]