עריכת הדף "בית המטבחיים"

'''בית המטבחיים''' הוא מקום ב[[בית המקדש]] בצפון [[העזרה]], אשר בו שחטו את ה[[קרבנות]] והכינו אותם להקרבה על [[מזבח העולה]].

בית המטבחיים היה ממוקם בין מזבח העולה לקיר הצפוני של העזרה{{הערה|ליד [[לשכת הגזית]].}}.

ובו היו 24 טבעות, 8 שולחנות ו8 עמודים לתלייה.

== הטבעות ==
מסופר בגמרא{{הערה|סוטה מח.}} כי לפני שחיטת קרבן היו חובטים בראשו במקל עד שיוחנן כהן גדול ביטל זאת מחשש להיטרפות הבהמה, או משום שמדובר במנהג של עבודה זרה, ובמקום זאת התקין טבעות ברצפה אשר נועדו להחזיק את ראשה של הבהמה בזמן השחיטה.

הטבעות היו במבנה של עשרים וארבע טבעות בארבע שורות, שש טבעות בכל שורה (ממזרח למערב). טבעת לכל משמר, ל-24 משמרות הכהונה.

המשנה מזכירה מחלוקת בקשר לסידור הטבעות:{{ציטוט|וטבעות היו לצפונו של מזבח, שישה סדרים של ארבע ארבע, ויש אומרין, ארבעה של שש שש--שעליהן שוחטין את הקודשים.}}.

במשנה{{הערה|סוכה ה ח.}} מוזכר שהטבעת של משמרת בילגה הייתה סתומה כעונש על זלזולם בעבודת המקדש, ושני טעמים בדבר{{הערה|על פי תורת מנחם, תשכ"ח [https://chabadlibrary.org/books/11200009877 עמ' 58]:}}

טעם אחד – לפי שהיתה "משמרתו (של בילגה) שוהה לבוא, ונכנס ישבב אחיו עמו ושימש תחתיו", והיינו, שהכהנים של משמרת בילגה לא היו זריזים, ונתעצלו בעבודת המקדש, ולכן קנסו משמרת זו.

וטעם שני – "מעשה במרים בת בילגה (ממשמר בילגה היתה, וכן שמה) שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים. כשנכנסו יוונים להיכל (בימי מתתיהו בן יוחנן), היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה, לוקוס לוקוס (זאב בלשון יווני, שהרי המזבח נמשל לזאב), עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל (ע"י הקרבנות שמקריבין עליו), ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק [והיינו, שישנה מציאותו של המזבח בשלימותו, שהרי "היתה מבעטת .. ע"ג המזבח", ואעפ"כ, בשעה שישראל זקוקים להגנה מפני היוונים, "בעת צרתם", אין המזבח מסייע להם, אלא היוונים מושלים על ישראל ועל ביהמ"ק]. וכששמעו חכמים בדבר (לאחר שגברה יד בית חשמונאי), קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה".

== העמודים ==
שתי שורות של ארבעה עמודים ננסיים, ועליהם "רבעים" של ארז שבהם קבועים ווים ("אונקליות") של ברזל. ושלושה סדרים של ווים היו על העמודים בווים אלו היו תולים את הבהמה ומפשיטים את עורה מעליה. שלושת הסדרים נועדו לשלושת סוגי הבהמות שהקריבו במקדש - הנמוך לכבש, האמצעי לאיל והגבוה לפר.

== השולחנות ==
בסמוך לכל עמוד היה שולחן עשוי שיש, ועליו היו מנתחים את הבהמה לנתחיה ושוטפים את הקרביים שלה.

== גודלו של בית המטבחיים ==
הדעות לגבי שטחו של בית המטבחיים חלוקות - 46.5, 44.5, 45 או 51.5 אמות.

בית המטבחיים מתואר במשנה:{{ציטוט|וטבעות היו לצפונו של מזבח, שישה סדרים של ארבע ארבע - ויש אומרין: ארבעה של שש שש - שעליהן שוחטין את הקודשים. ובית המטבחיים היה לצפונו של מזבח, ועליו שמונה עמודין ננסין, ורביעין של ארז על גביהן, ואונקליות של ברזל היו קבועין בהן, ושלושה סדרים על כל אחד ואחד, שבהן תולין ומפשיטין, ושולחנות של שיש שבין העמודים.}}.

ובהמשך כתוב:{{הערה|מידות ד ח.}}{{ציטוט|מקום הטבעות עשרים וארבע, מן הטבעות לשולחנות ארבע, מן השולחנות לננסין ארבע...והמותר בין כבש לכותל ומקום הננסין...}}.

==בחסידות==
{{להשלים}}

==קישורים חיצוניים==
* לוי אוירכמן ומנדי קמינקר, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/541998 בית המטבחיים] {{בית חבד}}

{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]