עריכת הדף "בוצינא דקרדוניתא"

'''בוצינא דקרדינותא''' - ביטוי מספר ה[[זוהר]] המובא רבות בספרי [[חסידות]] ופרושו '''קו המידה'''{{הערה|ירמיהו לא, לח}} - היינו שתפקידו למדוד ולצמצם את ה[[אור אין סוף]], ועל ידו מתאפשר ל[[אור]] לרדת ולהתלבש ב[[עולמות]] (ובלשון החסידות נקרא '''חביון עוזו'''{{הערה|ביאורי הר"ש גרונם לתניא [[תניא - פרק כ"ו|פרק כ"ו.]]}}).

==פירוש מילולי==
פירוש המילה '''בוצינא''' הוא נר. למילה '''קורדוניתא''' ישנם כמה פירושים:
* מלשון "חיטי קרדנייתא{{הערה|פסחים ז, א. כא, ב.}}" דהיינו (חיטים) קשים וחזקים, ופירושו נר חזק.
* מלשון "קדרות ושחרות"{{הערה|תורה אור מקץ, לט, שם מובא בחדא מחתא גם הפירוש הקודם.}} דהיינו חושך, ופרושו נר של חושך.
* מלשון "מקדרים בהרים{{הערה|עירובין נח, א.}}" דהיינו מלשון מדידה{{הערה|פירוש דרך האמת על הוזהר בתחילתו. אך פירוש זה לא מובא בחסידות למרות היותו הכי קרוב לפרוש ענינו: קו המידה.}}. 

ברוב הפעמים בהם מובא ב[[מאמרי חסידות]] ענין "בוצינא דקרדוניתא" לא מוסבר תרגומו המילולי אלא ענינו, שהוא "קו המידה" ללא הסבר איך מתקשר לפירוש הפשוט של המילים.

==ענינו==
במאמר הפותח את ספר הזוהר כתוב: "[[בריש הורמנותא דמלכא|בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה בוצינא דקרדוניתא]]" [= בתחילת (לפני) רצונו של המלך, חקק חקיקה באור העליון, (ועשהו) קו המידה].

כלומר, כש[[הקב"ה]] ברא את העולם, על ידי השפעת האור שלו להחיות את העולמות העליונים והתחתונים, הוצרך (כביכול) לצמצם את אורו הגדול המכונה [[אור אין סוף]], על מנת שיוכל להתצמצם ולרדת להיות דרגה פחותה, ולאחר מכן להתצמצם ולרדת עוד להיות דרגה עוד יותר פחותה, וכן הלאה כל [[סדר השתלשלות]] עד שאחרי ירידות וצמצומים רבים נברא העולם הזה הגשמי.

הכח הזה המצמצם את האור נקרא "בוצינא דקרדוניתא", שכנ"ל פירושו המילולי (העיקרי) הוא נר החושך. היינו שמטרתו לקבוע היכן מסתיים האור ומתחיל החושך.

קו המידה מודד ומגביל את התפשטות אור אין סוף כדי שיוכלו להיות נאצלות ממנו עשר ספירות מוגבלות. כלומר, מכיוון ש"אור-אין-סוף" כשמו כן הוא "אין-סוף", הרי גם האור הנמשך ממנו הוא אין סוף, בלי גבול ותכלית כלל. ולכן אי אפשר שיאצלו ממנו עשר ספירות מחולקות ושונות זו מזו אלא אם כן "משהו" יגביל את התפשטותו. כי בלא קו המדה אזי כשהייתה נאצלת מדת החכמה הייתה נמשכת בבחינת אין סוף ממש, ולא היה אפשרי שיאצל מידה אחרת למטה ממנה כי לא הייתה פוסקת כלל, ועל דרך זה הוא בכל המידות.

קו המידה מודד ונותן גבול לא רק לספירות, אלא לכל סדר ההשתלשלות הן בכלל והן בפרט – החל מכללות הרצון (במה יהיה התלבשות והמשכת הרצון ובמה לא), ועד לפרטים ולפרטי פרטים של התלבשות האורות בכלים - איך וכמה יהיה האור, וכמה יהיה הכלי שיתלבש בו האור. וכן שייך עניין זה לבירורים כמה אורות החוזרים מהבירורים יתעלו למעלה בשרשם ב[[מוחא סתימאה]] וכמה יצא לחוץ בבחינת[[שערות]]{{הערה|אוה"ת שלח תצג-ה, ביאורי זהר א}}.

==מקומו בספירות==
על אף שבמקורו נאמר הביטוי "בוצינא דקרדוניתא" על הצמצום וקו המידה שב[[אור אין סוף]], בחסידות מובא בדרך כלל כ"[[גבורה]] ([[ה' גבורות]]) ד[[עתיק יומין]]" (או גבורה עילאה דעתיק יומין) היינו כח המצמצם וקו המידה שב[[כתר]] (בכתר ישנם שתי בחינות: חיצוניות הכתר - [[אריך אנפין]] ופנימיות הכתר - [[עתיק יומין]]){{הערה|תניא [[שער היחוד והאמונה]] פרק ד'}}.

==המשל בחסידות==
המשל שמובא בחסידות להבין את עניינו הוא מאדם המנהיג ומצווה לפועלים כיצד לעשות דבר מסויים, למשל מצווה על פועלי הבניין מה אורך הקיר שיבנו לפי אורך אמת הבניין (=נקראת קו המידה) שבידם – כמה אמות יהיה אורך הקיר. ומשל נוסף מהנהגת המלוכה על פי ציווי המלך (שאדם אחד הוא משפיל ואת השני מרומם) כך קובע קו המידה במה ימשך רצון העליון ויהיה מצווה ובמה לא. ולהשפלה זו צריך התגברות במאוד להשפיל את עצמו כל כך, והוא גבורה דעתיק יומין{{הערה|אוה"ת ויחי 2236}}.

==המשכתה למוחא סתימאה==
[[מוחא סתימאה]] שהיא ספירת ה[[חכמה]] של פרצוף [[אריך אנפין]] נחשב עדיין מ[[עולמות האין סוף]] ואינו שייך להיות אפילו מקור לתורה. כדי שיוכל להתצמצם להיות מקור לתורה מתלבשת בו גבורה ד[[עתיק]]. מאחר ו[[עתיק]] נעלה אפילו מכדי להתלבש ב[[מוחא סתימאה]] נעשית התלבשות זו היא על ידי ממוצע הנקרא [[אוירא דחפיא אקרומא דמוחא]], והוא בחינת [[מח סתום מאד]].

==ראו גם==
*[[צמצום]]
*[[חכמה סתימאה]]
*[[אור הקו]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]]
[[קטגוריה:צמצום]]
[[קטגוריה:עולם המלבוש]]