עריכת הדף "בגדי שבת"

'''בגדי [[שבת]]''', הם בגדים אותם נוהגים ללבוש על פי ה[[הלכה]] במיוחד לכבוד [[שבת]], על מנת לכבד אותה. אצל חסידים כוללים בגדים אלו [[סירטוק]] ו[[גארטל]] משי, וכן רבים נוהגים לייחד בגדים נוספים לכבוד שבת, כגון טלית, כובע, נעליים, ופריטי לבוש נוספים.
==בהלכה==
עזרא הסופר תיקן שיכבסו את הבגדים ביום חמישי כדי שיהיו נקיים לכבוד שבת{{הערה|אחת מעשר התקנות שלו, בבא קמא פב, א.}}.

כבר בזמן חז"ל אנו מוצאים סיפורים על גדולי התנאים והאמוראים שהקפידו על בגדים נקיים לכבוד שבת{{הערה|ראו לדוגמא ירושלמי בבא קמא ד, ב. תוספות בבא קמא לז ד"ה הרי. ועוד.}}.

לדעת רבים מן [[הראשונים]], החיוב בבגדי שבת הוא מהתורה, ואף לדעת הסוברים שאין החיוב מן התורה, סמכו חכמים את דבריהם ללשון הפסוקים, שנאמר: "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד"{{הערה|ישעיהו נח, יג.}}, שיש לכבד את השבת שלא יהיה הלבוש של ימות החול כמו הלבוש בשבת{{הערה|שבת קיג, א.}}.

יש להשתדל להחליף את הבגדים בסמיכות לשבת, כדי להראות שעושה זאת לכבוד שבת, ויש להחליף את הבגדים מיד לאחר הרחיצה לשבת והטבילה במקווה טהרה{{הערה|מכיוון שלא תמיד מתאפשר להתרחץ ולטבול לכבוד שבת סמוך לכניסת השבת, יש להחליף לפחות את הבגדים התחתונים שיהיו נקיים מייד לאחר המקווה, ואת הבגדים העליונים ילבש קרוב לשבת (שונה הלכות 602).}}.

מהטעמים ללבישת בגדים מיוחדים לכבוד שבת:
*בשל קדושת השבת
*משום כבוד ועונג השבת
*חלק מההשפעות הנמשכות בעולם בשבת נמשכות על ידי בגדי השבת
*הבגדים משפיעים על האדם ומזכירים לו את השבת, ומסיימים לו שלא יבוא לחללה בשוגג{{הערה|רמ"א אורח חיים שא, טז. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף יד. כלבו סימן לא ל, א.}}.
*בדומה לנוהג שבעולם שאדם לובש בגדים נקיים במיוחד כשמגיע לפגוש את המלך{{הערה|סידור רבי יעקב עמדין בשם האריז"ל.}}.

לכתחילה יש להשתדל להחליף את כל הבגדים{{הערה|כך מופיע בשם [[האריז"ל]] במגן אברהם אורח חיים רסב, ב. ובלשון אדמו"ר הזקן ש"יש אנשי מעשה" המחליפים כל בגדיהם.}}, אך במידת הצורך מספיק להחליף לכל הפחות בגד אחד{{הערה|פסק הרמ"א, וכידוע שכך נהג גם אדמו"ר הזקן בשבתו במאסר, כפי שסיפר ר' אייזיק מהומיל שהייתה לו מטפחת ובכל ערב שבת היה קורע פס קטן ממנה לקשור את הפוזמקאות בדבר חדש והיה יוצא בזה ידי חובת בגדי שבת מיוחדים.}}, וכדאי להשתדל שיהיה זה המלבוש העליון{{הערה|המרדכי.}}.

על פי המובא ב[[ספר הזוהר]], יש המקפידים ללבוש בשבת בגדי לבן בלבד, וכן נהגו אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק, אך רוב העם נוהגים כיום ללבוש רק חולצה לבנה.

אדמו"ר הזקן כתב שטוב שיהיה לאדם טלית מיוחדת לשבת, אך ככל הידוע לנו לרבי לא היתה טלית מיוחדת עבור שבת.

אף מי שלא נוהג להקפיד על נעליים מיוחדות לכבוד שבת, נוהג לצחצח את הנעליים ולנקות אותם לכבוד השבת.

החובה ללבוש בגדי שבת היא אף אם האדם נמצא לבדו בביתו ואף אחד לא רואהו, כיון שהטעם לכך הוא כבוד השבת{{הערה|משנה ברורה רסב, ו.}}.

באם לאדם אי אפשרות להחליף כלל את בגדיו, שישתדל לכל הפחות לייפות לנקות וליישר את הבגדים שיש לו עד כמה שיכול{{הערה|ירושלמי פאה פרק ח' הלכה ז'. וכן בשבת קיג, ב: "ישלשל בגדיו", וכפי שפירש רש"י שם שזהו "כמנהג העשירים".}}.

===בחסידות חב"ד===
אדמו"ר הרש"ב תיקן אצל חסידי חב"ד שהבגד העליון שילבשו יהיה בגד משי{{הערה|להרחבה ראו המשך תער"ב ח"ב ס"ע תתעב ואילך. תרס"ב ע' רלא בשוה"ג (וסיום הענין שם ס"ע שמז). ד"ה זה יתנו תש"כ (סה"מ תש"כ ע' 87). ר"ד יום ה', כד תשרי תשי"א (תורת מנחם התוועדויות תשי"א ח"א ע' 53. וש"נ). שיחת פורים תשט"ו.}}, ועל יסוד זה נוהגים חסידי חב"ד ללבוש [[סירטוק]] משי ו[[גארטל]] משי בשבת.

בנוסף, גם החסידים שבימות החול מתפללים בחליפה, מקפידים בשבת על סירטוק, שהוא בגד ארוך ומכובד יותר.

בגדי יום טוב צריכים להיות נאים יותר מבגדי שבת{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1301430121 לקוטי שיחות חלק ל"ג עמוד 63].}} אך בפועל לא רואים שינוי בגדים משבת ליו"ט.

==בתורת החסידות==
אף שהבגד באופן כללי הוא ענין של הסתרה, שמכסה ומסתיר את גוף האדם, הרי שבשונה מבגדי החול שעיקרם הוא להסתיר, מהותם של בגדי השבת אינו הסתרה, זאת בהתאם לכללות אנין השבת בה נמשכת ההשפעה לעולם באופן מאיר יותר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb2/4/9/index.htm אור התורה במדבר חלק ב', הוספות לפרשת בהעלותך, ויהי בנסוע הארון].}}.

נוסף על כך, מוסבר בחסידות שבגדי החול הם בחינת [[עולם היצירה]], ובגדי שבת ויום טוב הם בחינת [[עולם הבריאה]], ולכן בגדי שבת צריכים להיות ממשי דווקא, שמגיע מבחינת החי ולא מבגד כותנה וכיוצא בזה שמגיע מהצומח, היות וחלק הדומם שבעולם מקביל לעולם העשיה, חלק הצומח מקביל ליצירה, וחלק החי מקביל לעולם הבריאה{{הערה|שם=תשכז}}.

==אצל רבותינו נשיאינו==
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עותק הציור של אדמו"ר הצמח צדק לבוש בבגדי שבת לבנים (כמה פרטים בציור אינם מדוייקים, ראו בהרחבה [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)#תמונתו|כאן]])]]
אצל רבותינו נשיאינו היה נהוג שהחל מהבר מצווה היו לובשים בגדי משי בשבת, ומהחתונה לבשו כובע עגול בשבת{{הערה|שם=תרצא|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/7/2/index.htm ספר השיחות תרצ"א עמוד 144, שיחת ראש השנה].}}.

[[אדמו"ר הזקן]] נהג ללכת בבגדי שבת לבנים, ובגדים אלו הוריש לנכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] שנהג אף הוא ללבוש אותם בשבת. עדות לכך השתמרה בידינו בציורו המפורסם של אדמו"ר הצמח צדק, שצוייר על ידי גוי שהכיר את הרבי וביקש לצייר אותו אך לא הצליח בכך בימות החול, ובשל כך התחכם והגיע בשבת בעת שאדמו"ר הצמח צדק היה עסוק בעבודתו בקודש, ובשל כך הציור הנפוץ מאדמו"ר הצמח צדק הוא כשלובש בגדי לבן.

[[אדמו"ר המהר"ש]] חבש תמיד שטריימל. [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ספר לו, אשר אדמו"ר המהר"ש היה לו ניגון מיוחד בשעת לבישת בגדי שבת בכלל והשטריימל בפרט, וכן ניגון מיוחד בשעה שהיה פושטם ב[[מוצאי שבת]] קודש{{הערה|1=אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תמד. [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/20/308.htm שיחת חג הפורים תש"ט, ובהערות שם].}}. גם לאדמו"ר המהר"ש היה בגדי משי לבן לשבת, אך היה לובש אותם בשבת רק בעיתים מיוחדות ולא באופן קבוע{{הערה|שם=תרצא}}.

אדמו"ר הרש"ב נהג ללבוש בגדי שבת בזמן שקיבל ל[[יחידות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-1/122/index.htm סעודת הושענא רבה תשכ"ז].}}, והוא תיקן שיש ללבוש בגדי משי בשבת, ואף הודיע שמי שאין לו כסף - שימכור את הזהב שיש ברשותו כדי לקנות בגד משי, ולפועל מי שלא ציית להוראה - נאסר לאחר שמצאו אצלו זהב{{הערה|שם=תשכז|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/334/index.htm סעודת אחרון של פסח תשכ"ז].}}.

אצל הרבי לא ראינו שהקפיד להחליף נעליים לכבוד שבת.

משנת [[תש"נ]] ואילך החל הרבי ללכת עם בגדי שבת גם בימות החול הרגילים, וחסידים קישרו זאת עם דברי הרבי אודות הייחודיות של שנה זו שלפי החשבון של אלף שנה ליממה - בשנה זו עברנו את 'חצות היום' של האלף השישי{{הערה|כיוון שעל פי תורה היום מתחיל מהלילה, ואם מחלקים 1000 שנים לארבעה רבעים - 250 שנה ראשונות עד 'חצות הלילה', 250 שנה שניות עד 'התחלת הבוקר', ו-250 שנה נוספות עד חצות היום, יוצא על פי החשבון ש-5750 (תש"נ) הוא חצות היום.}}, נמצאים בערב שבת לאחרי חצות, ועל פי הדין החל מחצות היום של יום שישי מתחילה להאיר קדושה השבת ואדם יכול להקדים ולקבל על עצמו את השבת.

==לקריאה נוספת==
*'''בגדי שבת''', בתוך עלון 'שונה הלכות' 602 קרח תשפ"ב, עמוד 4
* היכל מנחם ירושלים '''אורחות מנחם''', אורחות והנהגות הרבי בשבת, ראש חודש, ופורים.

==קישורים חיצוניים==
*הרב יוסף קרסיק, '''[https://col.org.il/news/10089 מה נכלל בתואר "בגדי שבת", ומהו "בגד יהודי"?]''', פרק מתוך הספר השבת והקבלה באור החסידות {{COL}}

{{שבת}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:לבושים]]