עריכת הדף "ב' בסיוון"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{חודש סיוון}}
{{חודש סיוון}}
'''ב' בסיוון''' הוא היום השני ב[[חודש סיוון]], והוא מכונה בשם 'יום המיוחס'.
'''ב' בסיוון''' הוא היום השני ב[[חודש סיוון]].
 
==יום המיוחס==
תאריך זה מכונה בשם '''יום המיוחס'''{{הערה|בקהילות מסויימות מכנים אותו בשם '''יום יחוס'''.}}, ובטעם הדבר נאמרו מספר הסברים:
* בהודעתו הראשונה של [[משה]] ב[[מדבר סיני]] לאחר [[יציאת מצרים]] על התוכנית למעמד '[[עשרת הדיברות]]', ועל 'שלושת ימי ההגבלה' שהחלו מיד למחרת, לקראת [[מתן תורה]], נאמר לעם ישראל: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"{{הערה|שמות יט, ו.}}, ובכך הפכו בני ישראל לעם מיוחד, שרק מי שמתייחס אליו שייך לחלק מעם ישראל, ודבר זה נקרא בלשון חכמים בהלכה 'יחוס'{{הערה|ערוך השולחן אורח חיים תצד.}}.
* על פי הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", הוא שביום זה יוחסו בני ישראל משאר אומות העולם.
* משום שהיום בשבוע שחל בו יום המיוחס (ב' סיון) יחול בו [[יום הכיפורים]] שלאחריו, ויום כיפור נקרא יום המיוחס בפיוט "יום מימים הוחס".
* מפני שעל פי המסורת, יום זה נמצא בין ימים חשובים לעם ישראל (ר"ח סיוון מלפניו ושלושת ימי ההגבלה לאחריו) אבל בפני עצמו אין בו כלום, ועל כן הוא כאדם שאין בו כלום אבל מתהדר בייחוסו{{הערה|האדמו"ר מרוז'ין, עירין קדישין – ווארשה 1885, עמ' 45, המבשר תורני, כ"ו אייר תשע"ט.}}.


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*ב'תמ"ח [[משה]] עלה להר סיני, שם אמר לו אלוקים שהוא בחר ב[[עם ישראל]] כ"עם סגולה", "ממלכת כהנים" ו"גוי קדוש".
*ב'תמ"ח - [[משה]] עלה להר סיני, שם אמר לו אלוקים שהוא בחר ב[[עם ישראל]] כ"עם סגולה", "ממלכת כהנים" ו"גוי קדוש".
*[[תקע"ד]] רבי אריה לייב ברלין, אב"ד קאסל שב[[גרמניה]], נפטר.
*[[תקע"ד]] - רבי אריה לייב ברלין, אב"ד קאסל שב[[גרמניה]], נפטר.
*[[תרע"ט]] רבי יעקב שאול דוויק (ה"חכם באשי"), מחכמי ארם צובא ומחבר ספר "דרך אמונה", נפטר.
*[[תרע"ט]] - רבי יעקב שאול דוויק (ה"חכם באשי"), מחכמי ארם צובא ומחבר ספר "דרך אמונה", נפטר.
*[[תרצ"ו]] רבי [[ישראל הגר (אהבת ישראל)]], ה[[אדמו"ר]] מ[[ויז'ניץ]] ומחבר ספר 'אהבת ישראל', נפטר.
*[[תרצ"ו]] - רבי [[ישראל הגר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[ויז'ניץ]] ומחבר ספר 'אהבת ישראל', נפטר.
*[[תרצ"ז]] רבי [[חיים אלעזר שפירא]], האדמו"ר מ[[מונקטש]] ומחבר ספר 'מנחת אלעזר', נפטר.
*[[תרצ"ז]] - רבי [[חיים אלעזר שפירא]], האדמו"ר מ[[מונקטש]] ומחבר ספר 'מנחת אלעזר', נפטר.
*[[תשנ"ד]] רבי מרדכי חזקיהו בן שמעון, נפטר.
*[[תשנ"ד]] - רבי מרדכי חזקיהו בן שמעון, נפטר.


==ימי חב"ד==
==ימי חב"ד==
===[[יום הולדת|נולדו]]===
===נולדו===
*[[תשכ"ד]] הרב [[רפאל שמשון לוינסון]], שליח ורב היישוב [[תל עדשים]] ומחנך ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]].
*[[תשכ"ד]] - הרב [[רפאל שמשון לוינסון]], שליח ורב היישוב [[תל עדשים]] ומחנך ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]].
 
===נפטרו===
*[[תש"ד]] - הרב [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], מחסידי חב"ד ב[[רודניא]] ובגורקיי שנפטר ב[[מלחמת העולם השניה]].
*[[תשמ"א]] - הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], [[שליח]] [[הרבי הריי"צ]] ל[[גרוזיה]] ולאחר מכן עסקן ומנהל מוסדות חב"ד ב[[פריז]] וב[[מלבורן]].
*[[תש"ס]] - הרב [[שלמה איידלמן]], ממייסדי קהילת חב"ד ו[[גבאי]] [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[רחובות]].


===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ד]] – הרב [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], מחסידי חב"ד ב[[רודניא]] ובגורקיי שנפטר ב[[מלחמת העולם השנייה]].
*[[תשמ"א]] – הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], [[שליח]] [[הרבי הריי"צ]] ל[[גרוזיה]] ולאחר מכן עסקן ומנהל מוסדות חב"ד ב[[פריז]] וב[[מלבורן]].
*[[תש"ס]] – הרב [[שלמה איידלמן]], ממייסדי קהילת חב"ד ו[[גבאי]] [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[רחובות]].


==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/2_sivan לקוטי שיחות מועדים - ב' סיוון] {{מפתח}}
{{הערות שוליים}}
{{להיום יום|ב'|סיון}}
{{להיום יום|ב'|סיון}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש סיון|ב ב]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש סיון|ב ב]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)