עריכת הדף "אתוון זעירין"

בכל התנ"ך יש אל"ף-בי"ת שלם של אותיות קטנות{{הערה|אותיות אלו נמנו במסורה גדולה - ויקרא, ובמדרש אותיות ומעשה רוקח על המקום, וכן במחזור ויטרי עמוד 683: א של "ויקר'''א'''"; ב של "ה'''ב''' הב"; ג של "ו'''ג'''וש עפר"; ד של "א'''ד'''ם עשק, או של "עשק ב'''ד'''ם"; ה של "ב'''ה'''בראם", ויש אומרים של "וכבש'''ה'''", או של "ונפשו לא חי'''ה'''"; ו של "בריתי של'''ו'''ם" ושל "לש'''ו'''א", או של "נפש'''ו'''", או של "בנפש'''ו'''", ויש אומרים של "ונפשו לא חיה", ויש אומרים של "נעו עורים", ויש אומרים של "לא יגרע מצדיק עינו"; ז של "וי'''ז'''תא"; ח של "'''ח'''ף אנכי"; ט של "'''ט'''בעו בארץ", או של "יסר מעלי שב'''ט'''ו", ויש מוסיפים של "ו'''ט'''הרתם ואחר תבאו", או של "וטהרתם מכל טומאותיכם"; י של "צור ילדך תש'''י'''", או של "'''י'''לדך", ויש אומרים של "פ'''י'''נחס"; כ של "ולב'''כ'''תה"; ל של "'''ל'''וא", או של "א'''ל'''יכם"; מ של "על '''מ'''וקדה", ומ הראשונה של "'''מ'''מרים", ויש מוסיפים של "'''מ'''פריד אלוף"; ם של "וטהרת'''ם'''", או של "וטהרתי'''ם''' מכל נכר"; נ של "'''נ'''טע ארן", ושל "ו'''נ'''בושזבן", או של "'''נ'''עו עורים", או של "ו'''נ'''רגן", או של "דברי '''נ'''רגן", ושל "'''נ'''פתלי אילה שלוחה", ושל "'''נ'''פלה ולא תוסיף"; ן של "נטע אר'''ן'''", ושל "ונבושזב'''ן'''" ושל "ונרג'''ן''' מפריד אלוף", או של "דברי נרג'''ן'''", ויש אומרים של "נבח'''ן'''"; ס של "יצפנני ב'''ס'''כה", ושל "ב'''ס'''ופה ובשערה דרכו"; ע של "ל'''ע'''ות אדם בריבו"; פ ראשונה של "בש'''פ'''רפרא", ויש מוסיפים של "וכ'''פ'''ר אדמתו עמו", ושל "פיה פתחה בחכמה"; צ של "ו'''צ'''וחת ירושלים", ויש אומרים של "ובחו'''צ'''ות ירושלים", ויש מוסיפים של "'''צ'''דיק לעולם בל ימוט", ושתי צדי"ן של "ו'''צ'''דקה ת'''צ'''יל"; ץ של "על פני פר'''ץ'''", ויש אומרים של "יפרצני פר'''ץ'''"; ק של "'''ק'''צתי בחיי", ושל "לשמצה ב'''ק'''מיהם", ויש מוסיפים של "ו'''ק'''ברום", ושל "בהולד לו את יצח'''ק'''", ושל "ויזרע יצח'''ק'''"; ר של "יע'''ר'''י, ויש אומרים של "כמנור אורגים", ויש אומרים של "ואורגים חורי", ויש אומרים של "פ'''ר'''משתא, ויש אומרים של "פ'''ר'''שנדתא", ויש אומרים של "ראשית בכורי"; ש של "פר'''ש'''נדתא", ויש אומרים של "פרמ'''ש'''תא", ויש אומרים של "ע'''ש'''ו", ת של "פרמש'''ת'''א", ויש אומרים של "פרשנד'''ת'''א", ויש אומרים ת שנייה של "ותכ'''ת'''ב אסתר".}}.

בנוגע לאותיות אלו פסק [[הרמב"ם]] להלכה:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=רמב"ם, יד החזקה, הלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"ז הלכה ח|תוכן=ויזהר [[אתוון רברבין|באותיות הגדולות]] ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש.}}

לאחר טקס ה[[הכנסה לחדר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]] במהלכו החלו ללמוד עמו את הפסוקים הראשונים מספר ויקרא, שאל הנכד את הסבא מדוע האות אל"ף בתיבת 'ויקרא' היא אות קטנה, והסבא השיב לו ש[[אדם הראשון]] היה יציר כפיו של הקב"ה, והקב"ה מעיד עליו שחכמתו מרובה מחכמת מלאכי השרת, והוא הכיר במעלת עצמו והחשיב את עצמו, ולכן נכשל ב[[חטא עץ הדעת]]. לעומתו, גם משה רבנו הכיר במעלת עצמו, אך לא רק שלא התגאה בכך, אלא אדרבה, הדבר גרם לו ללב נשבר ונדכה, והוא היה שפל בעיני עצמו, בחושבו שאם ליהודי אחר, שאינו בנו של עמרם, הייתה נשמה גבוהה כזו, וזכות אבות כזאת, היה הלה בוודאי טוב יותר ממנו{{הערה|הובא והתבאר בלקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 1.}}.

 

רבי [[הלל מפאריטש]] מבאר שאתוון רברבין הם כנגד הדילוג הראשון מ[[עצמות ומהות|עצמותו ומהותו יתברך]] ל[[אור אין סוף]], האותיות הרגילות 'אותיות בינוניות' הם כנגד הדילוג מאור אין סוף ל[[אור הקו]], ואתוון זעירין הם כנגד הדילוד מאור הקו ל[[עולמות אבי"ע]]{{הערה|לקוטי הגהות לספר התניא עמוד פט.}}.

[[קטגוריה:תורת החסידות]]