עריכת הדף "
אתוון זעירין
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
לא ניתן היה לבטל את העריכה עקב התנגשות עם עריכות מאוחרות יותר.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{אות|שם=אתוון זעירין|תמונה=[[קובץ:זעירא.jpg|150px]]{{ש}}המילה "{{קח|פרשת|ויקרא}}" עם [[א]] זעירא}} '''אתוון זעירין''' (= '''אותיות קטנות''', מכונות לעיתים גם בשם '''אתוון דקיקין''') הוא כינוי ל[[אותיות האל"ף-בי"ת]] ב[[תנ"ך]] שעל פי חכמי המסורה כתיבתם צריכה להיות קטנה יותר ביחס לשאר האותיות הרגילות. באותיות אלו ישנם רמזים שונים ומשמעות פנימית. ==היסטוריה== חכמי המסורה מנו אותיות מסויימות בתנ"ך שיכתבו אותן בספר תורה קטנות יותר בגודלן ביחס לשאר האותיות, ולדעת חלק מהראשונים כתיבת אותיות אלו בצורה זו היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|מרדכי למסכת מנחות, פרק ג'.}}. בכל התנ"ך יש אל"ף-בי"ת שלם של אותיות קטנות{{הערה|אותיות אלו נמנו במסורה גדולה - ויקרא, ובמדרש אותיות ומעשה רוקח על המקום, וכן במחזור ויטרי עמוד 683: א של "ויקר'''א'''"; ב של "ה'''ב''' הב"; ג של "ו'''ג'''וש עפר"; ד של "א'''ד'''ם עשק, או של "עשק ב'''ד'''ם"; ה של "ב'''ה'''בראם", ויש אומרים של "וכבש'''ה'''", או של "ונפשו לא חי'''ה'''"; ו של "בריתי של'''ו'''ם" ושל "לש'''ו'''א", או של "נפש'''ו'''", או של "בנפש'''ו'''", ויש אומרים של "ונפשו לא חיה", ויש אומרים של "נעו עורים", ויש אומרים של "לא יגרע מצדיק עינו"; ז של "וי'''ז'''תא"; ח של "'''ח'''ף אנכי"; ט של "'''ט'''בעו בארץ", או של "יסר מעלי שב'''ט'''ו", ויש מוסיפים של "ו'''ט'''הרתם ואחר תבאו", או של "וטהרתם מכל טומאותיכם"; י של "צור ילדך תש'''י'''", או של "'''י'''לדך", ויש אומרים של "פ'''י'''נחס"; כ של "ולב'''כ'''תה"; ל של "'''ל'''וא", או של "א'''ל'''יכם"; מ של "על '''מ'''וקדה", ומ הראשונה של "'''מ'''מרים", ויש מוסיפים של "'''מ'''פריד אלוף"; ם של "וטהרת'''ם'''", או של "וטהרתי'''ם''' מכל נכר"; נ של "'''נ'''טע ארן", ושל "ו'''נ'''בושזבן", או של "'''נ'''עו עורים", או של "ו'''נ'''רגן", או של "דברי '''נ'''רגן", ושל "'''נ'''פתלי אילה שלוחה", ושל "'''נ'''פלה ולא תוסיף"; ן של "נטע אר'''ן'''", ושל "ונבושזב'''ן'''" ושל "ונרג'''ן''' מפריד אלוף", או של "דברי נרג'''ן'''", ויש אומרים של "נבח'''ן'''"; ס של "יצפנני ב'''ס'''כה", ושל "ב'''ס'''ופה ובשערה דרכו"; ע של "ל'''ע'''ות אדם בריבו"; פ ראשונה של "בש'''פ'''רפרא", ויש מוסיפים של "וכ'''פ'''ר אדמתו עמו", ושל "פיה פתחה בחכמה"; צ של "ו'''צ'''וחת ירושלים", ויש אומרים של "ובחו'''צ'''ות ירושלים", ויש מוסיפים של "'''צ'''דיק לעולם בל ימוט", ושתי צדי"ן של "ו'''צ'''דקה ת'''צ'''יל"; ץ של "על פני פר'''ץ'''", ויש אומרים של "יפרצני פר'''ץ'''"; ק של "'''ק'''צתי בחיי", ושל "לשמצה ב'''ק'''מיהם", ויש מוסיפים של "ו'''ק'''ברום", ושל "בהולד לו את יצח'''ק'''", ושל "ויזרע יצח'''ק'''"; ר של "יע'''ר'''י, ויש אומרים של "כמנור אורגים", ויש אומרים של "ואורגים חורי", ויש אומרים של "פ'''ר'''משתא, ויש אומרים של "פ'''ר'''שנדתא", ויש אומרים של "ראשית בכורי"; ש של "פר'''ש'''נדתא", ויש אומרים של "פרמ'''ש'''תא", ויש אומרים של "ע'''ש'''ו", ת של "פרמש'''ת'''א", ויש אומרים של "פרשנד'''ת'''א", ויש אומרים ת שנייה של "ותכ'''ת'''ב אסתר".}}. להלכה, השינוי בכתיבת האותיות הוא רק לכתחילה, אך בדיעבד מותר לקרוא בספר תורה שהאותיות הקטנות שבו נכתבו כרגיל באותו גודל של שאר האותיות - ולכתחילה באם ישנו ספר תורה אחר, לא יוציאו ספר זה עד שיתקנו אותו. כבר במדרשי חז"ל ישנה התייחסות למשמעות של השינוי באותיות אלו במסורה{{הערה|ראו לדוגמה ילקוט שמעוני איוב רמז תתקה על הפסוק 'צור ילדת תשי' (ובאור התורה במדבר א עמוד ח, משווה חילוק זו עם ה'יגדל נא כח א-דני' שם מופיעה [[אתוון רברבן|יו"ד רבתי]].}}. בנוגע לאותיות אלו פסק [[הרמב"ם]] להלכה: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=רמב"ם, יד החזקה, הלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"ז הלכה ח|תוכן=ויזהר [[אתוון רברבין|באותיות הגדולות]] ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש.}} ==בתורת החסידות== [[תורת החסידות]] מסבירה על פי המופיע ב{{ה|זוהר}}{{הערה|ספר שמות יתרו עב, ב. תרומה קלב, א. תצוה קפ, ב. פקודי רס, ב. במדבר פרשת שלח קסה, א. ועוד.}} שמקומן של אותיות אלו הוא ב[[ספירת המלכות]], של [[עולם האצילות]] היורדת ונעשית 'ראש לשועלים' לעולמות שלמטה ממנה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח חלק ב' עמוד תרעא.}}, וכאשר נכתב בתורה באותיות זעירות, הדבר מורה על הסתרת החיות האלוקית{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ח"ב עמוד תשלז.}}, והוא בכח שם אלקים{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקסז עמוד רנט.}}, הרומז על [[יחודא תתאה]]. הדוגמה המבוארת לזה בחסידות היא מהפסוק "אלה תולדות השמים והארץ ב'''{{גודל|1|ה}}'''בראם", שכתובה בה' קטנה - הואיל והחיות האלוקית בעולמות היא מוסתרת ומגיעה מבחינת מלכות{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ח"ב עמוד תשלז.}}. לאחר טקס ה[[הכנסה לחדר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]] במהלכו החלו ללמוד עמו את הפסוקים הראשונים מספר ויקרא, שאל הנכד את הסבא מדוע האות אל"ף בתיבת 'ויקרא' היא אות קטנה, והסבא השיב לו ש[[אדם הראשון]] היה יציר כפיו של הקב"ה, והקב"ה מעיד עליו שחכמתו מרובה מחכמת מלאכי השרת, והוא הכיר במעלת עצמו והחשיב את עצמו, ולכן נכשל ב[[חטא עץ הדעת]]. לעומתו, גם משה רבנו הכיר במעלת עצמו, אך לא רק שלא התגאה בכך, אלא אדרבה, הדבר גרם לו ללב נשבר ונדכה, והוא היה שפל בעיני עצמו, בחושבו שאם ליהודי אחר, שאינו בנו של עמרם, הייתה נשמה גבוהה כזו, וזכות אבות כזאת, היה הלה בוודאי טוב יותר ממנו{{הערה|הובא והתבאר בלקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 1.}}. רבי [[הלל מפאריטש]] מבאר שאתוון רברבין הם כנגד הדילוג הראשון מ[[עצמות ומהות|עצמותו ומהותו יתברך]] ל[[אור אין סוף]], האותיות הרגילות 'אותיות בינוניות' הם כנגד הדילוג מאור אין סוף ל[[אור הקו]], ואתוון זעירין הם כנגד הדילוד מאור הקו ל[[עולמות אבי"ע]]{{הערה|לקוטי הגהות לספר התניא עמוד פט.}}. ==בהשאלה== ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|לקוטי תורה פרשת צו יז, ב.}} ש[[אותיות הדיבור]] נקראות גם הם בשם 'אתוון זעירין' היות והן מכילות בתוכן מעט ביחס לאותיות ה[[מחשבה]] שיכולות להכיל הרבה יותר (ולכן הן נקראות בשם [[אתוון רברבין]]). כמו כן מוסבר בחסידות שהמדות שבלב נקראות בשם אתוון זעירין{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"א עמוד ו.}}. לפני יציאתו של הרב [[לייבל פוזנר]] לשליחות, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאמר לו: "אצל השני צריכים לראות את המעלות ולא להתעלם מהחסרונות. אצל חסידים אומרים שבתורה ישנם [[אתוון רברבין]] ואתוון זעירין, את המעלות של השני צריכים לראות באתוון רברבין, ואילו את חסרונותיו צריכים לראות באתוון זעירין". ==ראו גם== *[[אתוון רברבין]] *[[אותיות האל"ף בי"ת]] {{סתם}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] [[קטגוריה:תורת החסידות]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות
(
עריכה
)
תבנית:גודל
(
עריכה
)
תבנית:ה
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:סתם
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט
(
עריכה
)
תבנית:קח
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף