עריכת הדף "אנציקלופדיה תלמודית"

[[קובץ:אנציקלופדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחד הספרים]]
'''אנציקלופדיה תלמודית''', היא סדרת ספרים המתמצתת בצורה ברורה ומקצועית את מושגי היהדות והתלמוד בצורה ברורה ומקיפה. הסדרה נערכה על ידי הרב [[שלמה יוסף זוין]].

הכרך הראשון התפרסם בשנת [[תש"ז]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]], [[הוצאה לאור|יצאו לאור]] נ"ב כרכים עד הערך "מנוי"{{הערה|נ"א כרכים, וכרך ל"א* - ערך כלים יצא לאור כהשלמה בשנת [[תשפ"ד]] לפני כרך נ"א.}}. בהנהלת האנציקלופדיה התלמודית, העורכים, הכותבים המבקרים והעובדים עושים מאמץ עילאי לעמוד במשימה הקשה של השלמת מפעל המונומנטלי עד שנת תשפ"ד בהתאם לבקשת התורם.

בנפרד ממספור הכרכים הכולל, יצאו לאור כרכים יחודיים בפורמט [[ספר]] סטנדרטי, המבוססים על ערכי האנציקלופדיה בנושאים: [[הגדה של פסח]], מחזור ל[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]], [[חנוכה]], ה[[פרשת השבוע|פרשה]] ב[[הלכה]], ה[[תפילה]], [[ירושלים]] ו[[המקדש]], [[ארץ ישראל]], דיני ה[[חשמל]] ו[[מסכת כתובות]] בש"ס.

מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של הראשונים בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית. המפעל זכה לברכות ועידודים רבים מ[[הרבי]].

בשנת [[תשמ"ח]] (1988) זכה המפעל בפרס מוסד [[הרב קוק]] לספרות תורנית.

==האנציקלופדיה==
את הסדרה יזם הרב מאיר בר-אילן (שאף הספיק להשתתף בעריכת הכרך הראשון{{הערה|1=יהושע הוטנר, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25131&pgnum=165 הרב מאיר ברלין והאנציקלופדיה התלמודית]''' בתוך: הדרום (קובץ תורני) מט, [[תשרי]] תש"מ, עמ' 165-173, באתר [[היברו בוקס]].}}) והיא נוהלה במשך רוב השנים על ידי הרב [[יהושע הוטנר]] (עד לפטירתו בשנת [[תשס"ט]]).

המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת תש"ז. כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. בשני הכרכים הראשונים נקטו העורכים בהשראת הרב בר-אילן בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב בר-אילן הערכים הם מקיפים וכוללניים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.

הרב זוין קבע את רשימת הערכים וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה ותקציר של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, הפניות, מ"מ וציונים לצד כל משפט, נימוקים, טעמים וכן השיטות השונות בנידון.

שנים-עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו המשמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. הערך הראשון הוא האות "אל"ף" והאחרון עד-עתה הוא "מליחת קרבנות".

האנציקלופדיה יוצאת לאור על ידי "[[יצחק אייזיק הרצוג|מכון הרב הרצוג]]" שב[[ירושלים]] שבנשיאות הרב [[ישראל מאיר לאו]], ופועלת בחסות משפחת רוהר.

במהלך השנים יצאו לאור ספרים מיוחדים המבוססים על ערכים מורחבים מתוך האנציקלופדיה, ובהם [[הגדה של פסח]], מחזור ל[[יום הכיפורים]] וכרך מיוחד המרכז ערכים ל[[מסכת כתובות]]. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי. האנציקלופדיה יצאה גם בגרסה ממוחשבת על גבי תקליטור, וכן בתוך פרויקט השו"ת של בר-אילן.

האנציקלופדיה זכתה לפופולריות והערכה רבה מכל הציבורים בישראל, בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית [[תל אביב]] לכבוד צאת הכרך הראשון{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12532&pgnum=11 '''הפרדס''', [[תשרי]] תש"ח, עמ' 9], באתר היברו בוקס.}}. הרב זוין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשי"ט, על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. בשנת [[תשמ"ח]] זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.

בשנת [[תשע"ג]] החלה לצאת סדרת-בת של האנציקלופדיה, תחת השם 'מיקרופדיה תלמודית', אשר נותנת הסבר קצר ותמציתי על המושגים.

מסדרה זו יצאו עד כה שמונה כרכים.

==עידודים מהרבי==
[[הרבי]] עודד רבות את הוצאת האנציקלופדיה, כמה פעמים התבטאו עורכי האנציקלופדיה כי לולי היה הרבי דוחק בהם להמשיך ולהוציא היה המפעל נעצר{{הערה|יוסי אשכנזי, '''המהפכה של דורנו''' (ראה בקישורים חיצוניים) עמ' 3.}}. כמו כן פעל הרבי להשגת מקורות מימון להדפסת הכרכים{{הערה|שם עמ' 15.}}, הרבי נקט בשיטה שבמקרה זה כמות גוברת על איכות ולכן גם כשיש רצון לעכב את הדפסת הספרים על מנת לשפרם עדיף להוציאם ולהזדרז להוציא כרכים נוספים{{הערה|שם עמ' 21.}}. כן, ביקש הרבי מספר פעמים מהעורכים להדפיס מפתחות בסוף הספר ולהרבות במקורות ומראי מקומות{{הערה|שם עמ' 19.}}.

כאשר הגיע כרך של האנציקלופדיה אל הרבי, כתב ש"נתמלא הבית אורה"{{הערה|1=מכתב אל הרב יהושע הוטנר, י"א בתמוז תש"מ, לרגל הופעת כרך טז - נדפס בספר '[[מקדש מלך]]' כרך ד עמ' שמו.}}. בספרי [[תורת הרבי]] מובאים פעמים רבות ציטוטים מספרי האנציקלופדיה, והפניות לערכים מסויימים{{הערה|יש הטוענים כי הרבי התבטא בהזדמנות מסוימת שהוא מפנה לאנציקלופדיה, על מנת שחסידים יפתחו אותה.}}, ובפתח הכרך הטז של האנציקלופדיה הקדיש העורך מאמר מיוחד לכבודו של הרבי.

פעמים רבות כתב הרבי לעורכי האנציקלופדיה שימהרו בהוצאת הכרכים, כמו כן דחק הרבי שיוציאו לאור כרטסת מקוצרת של הכרכים הבאים לתועלת קהל הלומדים{{הערה|המהפכה של דורנו עמ' 23.}}, וגם להוציא "לקסיקון תלמודי" לתועלת בחורי הישיבות{{הערה|שם עמ' 24.}}. הרבי גם לא נמנע מלהעיר על תוכן הדברים{{הערה|שם עמ' 28.}}, כמו למשל הערתו על כך שבערך "הגבהה" חסר מנהג חב"ד בהגבהה.

כמו כן, דעתו של הרבי לא הייתה נוחה עם כך שהסדרה נקראה "אנציקלופדיה", מכיוון שזהו שם של גויים: {{ציטוט|השם 'אנציקלופדיה' הוא שם של גויים, ולפלא שבחרו בשם כזה, אבל, כפי הנראה, הרי זה מקרה אבוד...|שיחת ש"פ ויקרא תשמ"ה, התוועדויות תשמ"ה ג', 1609}}.

בתחילת [[חודש אב]] [[תשל"ח]] ביקש הרבי אישור מיוחד מהרב הוטנר להדפיס בחוברת את הערך [[בית המקדש]] מהאנציקלופדיה בהוצאת קה"ת על מנת שילמדו מתוכה ב[[תשעת הימים]], הרב הוטנר אישר את ההדפסה, כאות תודה הורה הרבי להדפיס בדף השער שההדפסה נעשתה באדיבותו{{הערה|[[זושא וולף]], '''הוצאת ספרים קה"ת''' (תשע"ג) עמ' 548.}}.

מלבד הרב זוין, היו בין עורכי הסדרה חסידי חב"ד נוספים, כגון הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב [[אלתר הילביץ]] ועוד.

עד פטירתו בשלהי שנת [[תש"פ]], העורך הראשי של הסדרה היה הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שהיה ידיד חב"ד מובהק ומעריץ גדול של הרבי ותורתו.

בשנות הכ"ף, כאשר הטיל הרבי על הרב [[יואל כהן]] את הכנת [[ספר הערכים - חב"ד]] במודל זהה לאנציקלופדיה התלמודית על ערכי מושגים בחסידות, הרבי הקפיד לשלוח לרב זוין כל כרך חדש שיוצא מהספר, לאחר צאת הכרך השלישי, העיר הרב שלמה יוסף זוין שספר הערכים ישנה אריכות ופירוט רב בעוד שבאנציקלופדיה יש לכתוב בקיצור, הרבי השיב לו על כך כי הוא צודק והוא אף העיר על כך לעורכים אך קשה לעצור את הלהט בחסידות ואת "נביעת המוחין" של העורכים{{הערה|שם עמ' 569.}}.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.talmudit18.com אנציקלופדיה תלמודית - מיקרופדיה] - אתר רשמי {{קישור שבור|כ"ד אלול תשפ"ג}}
* הרבי מליובאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית - באתר: אנציקלופדיה תלמודית talmudic-encyclopedia.org   
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=189&CategoryID=307 "האנציקלופדיה התלמודית"], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''', גל' 472, פרשת ואתחנן/נחמו תשס"ג
*יוסף אשכנזי, [https://col.org.il/files/old/pics/inbox/6316187_5487591.pdf '''המהפכה של דורנו''' - הרבי מלויבאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית], ז' אדר [[תשע"ג]] {{PDF}}
*[http://yadharavherzog.org/2009-08-11-10-01-43/1-about אודות האנציקלופדיה התלמודית], באתר יד הרב הרצוג
*הרב אורי רודמן, '''[https://www.machonso.org/uploads/images/%D7%A8%D7%93%D7%9E%D7%9F(1).pdf בין חששות לאידיאל: יחסם של גדולי התורה לאנציקלופדיה התלמודית]''', בתוך קובץ המעין - [[ניסן]] [[תשפ"א]]
*{{קישור חבד און ליין|87518|"תוך עשור נסיים את האנציקלופדיה התלמודית" ● צפו בוידאו||י"ז טבת תשע"ה}}
* [https://drive.google.com/drive/folders/1FkAVuntYvv9ni5NsfbCaTtnSUfsMMbw3?safe=active תיקיית דרייב שיתופית להוספת תורת רבותינו נשיאינו לאנציקלופדיה התלמודית].
*מנחם כהנא, '''[https://chabad.info/magazine/956084/ האנציקלופדיה שחוללה מהפכה בעולם הלימוד]''' - ראיון עם הרב אברהם שטיינברג {{בית משיח}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי נגלה]]