עריכת הדף "אמירה לנוכרי"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 11: שורה 11:
* הגוי נחשב כ[[שליח]] של היהודי וכאילו הוא עצמו עושה זאת (רש"י){{הערה|שבת קנג, א. למרות הכלל שאין שליחות לגוי (הגהות מימוניות הלכות שבת פרק ו ס"ק ב).}}.
* הגוי נחשב כ[[שליח]] של היהודי וכאילו הוא עצמו עושה זאת (רש"י){{הערה|שבת קנג, א. למרות הכלל שאין שליחות לגוי (הגהות מימוניות הלכות שבת פרק ו ס"ק ב).}}.


אדמו"ר הזקן{{הערה|סימן רמג סעיף א'.}} מביא את הטעם של שליחות כיסוד ראשון, ומוסיף עליו את טעמו של הרמב"ם, שלא יבואו לזלזל באיסורי שבת ויבוא לעשות בעצמו, ומביא את האסמכתא מדברי הפסוק שכתוב '''"כל מלאכה''' לא יעשה".
אדמו"ר הזקן{{הערה|סימן רמג סעיף א') מביא את הטעם של שליחות כיסוד ראשון, ומוסיף עליו את טעמו של הרמב"ם, שלא יבואו לזלזל באיסורי שבת ויבוא לעשות בעצמו, ומביא את האסמכתא מדברי הפסוק שכתוב '''"כל מלאכה''' לא יעשה".


בשונה מההיתר הנפוץ, הכרעת אדמו"ר הזקן להלכה היא שאין הבדל בין רמיזה לגוי לאמירה מפורשת: מה שמותר לומר לגוי - אין צורך ברמיזה. ומה שאסור - אסור גם ברמז.
בשונה מההיתר הנפוץ, הכרעת אדמו"ר הזקן להלכה היא שאין הבדל בין רמיזה לגוי לאמירה מפורשת: מה שמותר לומר לגוי - אין צורך ברמיזה. ומה שאסור - אסור גם ברמז.
שורה 27: שורה 27:
==ספר 'אמירה לנכרי'==
==ספר 'אמירה לנכרי'==
{{ערך מורחב|ערך=[[אמירה לנכרי (ספר)|אמירה לנכרי]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[אמירה לנכרי (ספר)|אמירה לנכרי]]}}
הספר 'אמירה לנכרי' מלקט את כל ה[[הלכה|הלכות]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] העוסקות באמירה לנכרי ב[[שבת]], עם ציונים והערות. הלכות אלו הם אחד מהסוגיות המסובכות שב[[הלכות שבת]] ומפוזרת במקומות רבים ב[[ש"ס]], [[פוסקים]] וב[[שו"ע]]. [[אדמו"ר הזקן]] יגע לברר הלכות אלו באופן יסודי ומעשי. ישנם מקומות שבמשנה אחרונה חזר בו [[אדמו"ר הזקן]] מדעתו במשנה ראשונה.
הספר 'אמירה לנכרי' מלקט את כל ה[[הלכה|הלכות]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] העוסקות באמירה לנכרי ב[[שבת]], עם ציונים והערות. הלכות אלו הם אחד מהסוגיות המסובכות שב[[הלכות שבת]] ומפוזרת במקומות רבים ב[[ש"ס]], [[פוסקים]] וב[[שו"ע]]. [[אדמו"ר הזקן]] יגע לברר הלכות אלו באופן יסודי ומעשי. ישנם מקומות שבמשנה אחרונה חזר בו [[אדמו"ר הזקן]] מדעתו הק' במשנה ראשונה.
 
קונטרס זה מתייחד בזה שהוא מהווה ליקוט של כל ההלכות בנושא הפזורות על פני כל הלכות שבת ל[[אדמו"ר הזקן]] וב[[קונטרס אחרון]] שלו. כמו כן נוספו בו: חלוקה לפרקים וסעיפים, מקורות בשולי הגליון, ציונים, הערות ובירורים ועוד.
 
ההלכות לוקטו על ידי עורכי המהדורה החדשה של שלוחן ערוך הרב - הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוולי]].
 
הספר יצא לאור בשנת [[תשס"ז]] על ידי הוצאת [[קרני הוד תורה]] ו[[מערכת אוצר החסידים]].


הספר יצא לאור בשנת [[תשס"ז]] על ידי הוצאת [[קה"ת]] בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוולי]].


==בשאר האיסורים==
==בשאר האיסורים==
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)