עריכת הדף "אכילה לפני התפילה"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''[[אכילה]] לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערה|משנה ברורה | ה'''[[אכילה]] לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערה|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].{{מקור}}}}. | ||
ב[[שולחן ערוך]] נפסק{{הערה|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פט סעיף ד]}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה ("ואפילו עכשיו, שאין מכוונים כל-כך בתפילה, אם רוצה לאכול ולשתות כדי לכוון – הרשות בידו"). | ב[[שולחן ערוך]] נפסק{{הערה|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פט סעיף ד]}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה ("ואפילו עכשיו, שאין מכוונים כל-כך בתפילה, אם רוצה לאכול ולשתות כדי לכוון – הרשות בידו"). | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
מסופר, כי [[הרבנית רבקה]] בהיותה כבת שמונה עשרה שנה חלתה, והרופא ציוה עליה שתאכל תיכף ומיד עם קומה בבוקר משנתה, הרבנית רבקה לא רצתה לטעום קודם התפילה, והייתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפילה הייתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]], אמר לה: יהודי צריך להיות בריא ובעל כוח, על מצוות נאמר "וחי בהם", הפרוש של וחי בהם: יש להחדיר חיות במצוות, בכדי שיוכלו לעשות זאת חייבים להיות בעל כוח ולהיות בשמחה. וסיים: אינך צריכה להיות על בטן ריקה. עדיף לאכול כדי להתפלל, מאשר להתפלל כדי לאכול, וברכה [[הצמח צדק]] באריכות ימים. היא נולדה בשנת [[תקצ"ג]] והסתלקה בשנת [[תרע"ד]].{{הערה|1= [[תבנית:היום יום/י' שבט|היום יום י' שבט]].}} | מסופר, כי [[הרבנית רבקה]] בהיותה כבת שמונה עשרה שנה חלתה, והרופא ציוה עליה שתאכל תיכף ומיד עם קומה בבוקר משנתה, הרבנית רבקה לא רצתה לטעום קודם התפילה, והייתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפילה הייתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]], אמר לה: יהודי צריך להיות בריא ובעל כוח, על מצוות נאמר "וחי בהם", הפרוש של וחי בהם: יש להחדיר חיות במצוות, בכדי שיוכלו לעשות זאת חייבים להיות בעל כוח ולהיות בשמחה. וסיים: אינך צריכה להיות על בטן ריקה. עדיף לאכול כדי להתפלל, מאשר להתפלל כדי לאכול, וברכה [[הצמח צדק]] באריכות ימים. היא נולדה בשנת [[תקצ"ג]] והסתלקה בשנת [[תרע"ד]].{{הערה|1= [[תבנית:היום יום/י' שבט|היום יום י' שבט]].}} | ||
פעם סיפר הרב [[אהרן יעקב שווי]]{{הערה|כתבת "המחנך הגדול", בית משיח גיליון 1211.}}, אשר ב[[חג הסוכות]] באחת השנים | פעם סיפר הרב [[אהרן יעקב שווי]]{{הערה|כתבת "המחנך הגדול", בית משיח גיליון 1211.}}, אשר ב[[חג הסוכות]] באחת השנים לאחר נטילת לולב, יצא [[הרבי]] לאכול ב[[סוכה]], ר' [[שמואל לויטין]], שהיה הרב של [[בית הרב]], העיר לרבי שאין זה מתאים שהרבי יוצא לאכול קודם התפילה בשעה שכולם רואים, אך הרבי ענה לו שב[[מנהג|מנהגי חב"ד]] אין להתבייש. | ||
וכן סיפר, אשר אחיו [[אייזיק שוויי|אייזיק]] נכנס פעם לרבי ל[[יחידות]], ואמר לו הרבי, ששמע שהוא מקפיד שלא לאכול קודם התפילה, ואין נכון לנהוג כך. לכן "מעתה תתחיל לאכול בכל יום קודם התפילה, וכתיקון על מה שעד היום לא אכלת - תשפיע על כל חבריך שיתחילו גם הם לאכול קודם התפילה!" | וכן סיפר, אשר אחיו [[אייזיק שוויי|אייזיק]] נכנס פעם לרבי ל[[יחידות]], ואמר לו הרבי, ששמע שהוא מקפיד שלא לאכול קודם התפילה, ואין נכון לנהוג כך. לכן "מעתה תתחיל לאכול בכל יום קודם התפילה, וכתיקון על מה שעד היום לא אכלת - תשפיע על כל חבריך שיתחילו גם הם לאכול קודם התפילה!". | ||
==כמות האכילה== | ==כמות האכילה== | ||
אודות כמות האכילה, הורו רבותינו נשיאינו לא להרבות. הרבי אמר פעם ל[[חסיד]] שיאכל. כשהחסיד הנהן בראשו להן, אמר הרבי: {{ציטוטון|אבער ס'זאל זיין געגעס'ן}}, היינו שיהיה אכילה ולא טעימה. מאידך, אודות הריבוי האכילה יותר מהצורך, מסופר כי [[אדמו"ר הצמח צדק]] הורה לחסיד לאכול לפני התפילה מכיון שהיה חלש ולא היו לו ילדים. לאחר שנה בא החסיד ואמר שנולדו לו תאומים. אמר הרבי: כנראה שאכלת חתיכה יתירה. ואין זה פשוט! חתיכה יתירה זה [[מתנגד]]... ואכן, אחד מהבנים היה [[מתנגד]] חריף, לעומת השני שהיה חסיד{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חלק ט"ז עמוד 70. וכן בספר אוצר ישראל (בלום) ע' רצ"ד מפי הר"ר רבי יצחק קירנשבוים בשם ר' שמואל מחשובי חסידי חב"ד}}. | אודות כמות האכילה, הורו רבותינו נשיאינו לא להרבות. הרבי אמר פעם ל[[חסיד]] שיאכל. כשהחסיד הנהן בראשו להן, אמר הרבי: {{ציטוטון|אבער ס'זאל זיין געגעס'ן}}, היינו שיהיה אכילה ולא טעימה. מאידך, אודות הריבוי האכילה יותר מהצורך, מסופר כי [[אדמו"ר הצמח צדק]] הורה לחסיד לאכול לפני התפילה מכיון שהיה חלש ולא היו לו ילדים. לאחר שנה בא החסיד ואמר שנולדו לו תאומים. אמר הרבי: כנראה שאכלת חתיכה יתירה. ואין זה פשוט! חתיכה יתירה זה [[מתנגד]]... ואכן, אחד מהבנים היה [[מתנגד]] חריף, לעומת השני שהיה חסיד{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חלק ט"ז עמוד 70. וכן בספר אוצר ישראל (בלום) ע' רצ"ד מפי הר"ר רבי יצחק קירנשבוים בשם ר' שמואל מחשובי חסידי חב"ד}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||