עריכת הדף "אין ערוך לך"

בברכות [[קריאת שמע]] ד[[שחרית]] [[שבת]] (בסיום הקטע שלפני [[א-ל]] אדון) מוזכרות ארבע הדרגות הכלליות של גילוי האלוקות ב[[עולם (בחסידות)|עולם]]: '''[[אין ערוך]]''' לך – [[עולם העשיה הגשמי|בעולם הזה]], '''אין זולתך''' – ב[[עולם הבא]], '''אפס בלתך''' – ל[[ימות המשיח]], ו'''אין דומה''' לך – ל[[תחיית המתים]]. תורת החסידות מבארת{{הערה|המשך תער"ב חלק ג (בהוצאה החדשה), ש"פ וישב (אות שפ, עמ' א'נו ואילך).}} את ההתבוננות שבארבע דרגות אלו, כדלקמן:

===בעולם הזה===
[[נברא|הברואים]] מרגישים את עצמם, אלא שאפשר להרגיש בו איך שאין ערוך לך.

===בעולם הבא (ב[[גן עדן]])===
הוא גילוי ה[[אור]] האלוקי, שלכן שם ההרגש הוא איך שאין זולתך. והיינו, "אין זולתך" הוא בבחינת [[אור הקו]] כמו שנמשך '''לאחר''' ה[[צמצום הראשון]], דבהאור נרגש איך שהוא לבדו הוא ואין זולתו. וזהו אין זולתך מלכינו לחיי העולם הבא – כי בגן עדן הוא גילוי האור (וכידוע, שגן עדן הוא "מקום" בעולם הבריאה והיצירה בו מתגלה אור האצילות{{הערה|המשך תרס"ו בתחילתו.}}) ובכללות הוא גילוי הקו, וכמו שכתוב "את קשתי נתתי בענן - דבר המוקש לי"{{הערה|ילקוט שמעוני בראשית ט, יג.}}, הוא גילוי הקו שזהו הגילוי דגן עדן (ושם הוא ההרגש איך שהוא לבדו הוא ואין זולתו).

===לימות המשיח===
בימות המשיח יתגלה בעולם הזה האור כמו שהוא כלול במאור ש'''לפני [[צמצום הראשון|הצמצום]]'''{{הערה|שאז האור הוא בבחינת אפס ממש וכמו לאו אינן נהורין, וכמו שמבואר בתניא{{הערה|[[שער היחוד והאמונה - פרק ג']].}} [[משל|בהמשל]] דאור וזיו [[השמש]] כמו שהוא במקורו, שבטל ממש במציאות לגבי מקורו}}, שם נרגש איך ש"אפס בלתך", והעולם יתאחד עם האור האלוקי בתכלית השלימות. היינו, אם כי עדיין תהיה שייכת [[עבודת השם|עבודת האדם]] (ואדרבה – אז היא תהיה בתכלית השלימות) –העולם לא יסתיר כלל על אלוקות, והטבע יתנהג באופן שלמעלה מהטבע, בניסים גלויים.

===לתחיית המתים===
אלא שכל שלושת הדרגות הראשונות הן ב"גילויים" ו'''בעליה''' מדרגה לדרגה, אבל בתחיית המתים תתגלה מלמעלה '''למטה''' עצמותו יתברך ממש – וזהו שלעתיד לבוא "אין דומה '''לך'''" – לך לעצמותך.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]