עריכת הדף "אזוב"

[[קובץ:ברכת כהנים בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|[[הכותל המערבי]], בו פשו במשך השנים אזובי קיר]]
ה'''אזוב''' הוא הקטן שבצמחים לעומת ה[[ארז]] שהוא הגדול שב[[צומח]]{{הערה|1=כך גם ב[[גמרא]], מובאת ההשוואה בין ארז לאזוב:{{ציטוט|תוכן=אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר?}}, [[מסכת מועד קטן]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=12&daf=25b&format=pdf דף כ"ה עמוד ב']}}. ושניהם רומזים לבחינת ה[[מדות]] שב[[אצילות]], בחינת [[ז"א]].

כי בבחינת המדות קיימת צמיחה מקטנות לגדלות (לעומת [[אותיות]] הדיבור שהוא בבחינת [[דומם]]).

האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך ה[[נבראים]], שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא.

== בקיום המצוות ==
בקיום המצוות נעשה שימוש מספר פעמים באזוב: ב[[קרבן פסח|פסח מצרים]], צוו [[עם ישראל]] לתת מן [[דם]] הפסח על המשקוף ועל מזוזות הפתח באמצעות האזוב{{הערה|[[חומש שמות]], פרק י"ב פסוק כ"ב:{{ציטוטון|וּלְקַחְתֶּם '''אֲגֻדַּת אֵזוֹב'''...}}}}. גם בטומאת מת מזים את מי החטאת ושורפים את ה[[פרה אדומה|פרה האדומה]] יחד עם אזוב{{הערה|[[חומש במדבר]] פרק י"ט פסוק ו':{{ציטוטון|וְלָקַח הַ[[כהן|כֹּהֵן]] עֵץ [[ארז|אֶרֶז]] '''וְאֵזוֹב'''...}}}}. האזוב משמש כחלק מתהליך הטהרב מ[[טומאת מת]]{{הערה|[[חומש במדבר]] פרק י"ט פסוק י"ח:{{ציטוטון|וְ'''לָקַח אֵזוֹב''' וְטָבַל בַּ[[מים|מַּיִם]]...}}}}, כמו גם מ[[צרעת#טהרת המצורע|טהרת המצורע]]{{הערה|[[חומש ויקרא]] פרק י"ד פסוק ד' (השימוש בפסוק י"ד):{{ציטוטון|וְעֵץ [[ארז|אֶרֶז]] וּשְׁנִי תוֹלַעַת '''וְאֵזֹב'''}}}}. הטעם לכך שצריך המצורע לקחת דווקא אזוב יחד עם הארז, הוא בכדי ללמדו כי עליו להיות ב[[ענווה]] ולא ב[[גאווה|התנשאות]].

==מקורות לעיון==

*[[תורה אור]] מד. ב', [[לקוטי תורה]] במדבר נז. ג' ס. ד'.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:צומח]]