עריכת הדף "אוהל מועד (בנפש)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל מועד - בנפש|אחר=משמעויות אחרות ב'אוהל'|ראו=[[אוהל|אוהל - פירושונים]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל מועד - בנפש|אחר=משמעויות אחרות ב'אוהל'|ראו=[[אוהל|אוהל - פירושונים]]}} | ||
נאמר בתורה: "[[ועשו לי מקדש שכנתי בתוכם]]" ודייקו בזה רבותינו ז"ל "בתוכו" לא נאמר אלא "בתוכם" - בתוך כל אחד ואחד מישראל. זאת אומרת שהשראת השכינה במקדש גורמת גם השראת השכינה בכל אחד מישראל, הוה אומר שכל אחד מישראל הוא מקדש לקב"ה. | |||
נאמר בתורה: "ועשו לי מקדש | |||
במקדש היו "שלושה דיורין", שהם: "[[עזרה]]", "קודש" ו"[[קודש הקודשים]]". | במקדש היו "שלושה דיורין", שהם: "[[עזרה]]", "קודש" ו"[[קודש הקודשים]]". | ||
| שורה 8: | שורה 6: | ||
בעזרה עמד המזבח החיצון שעליו הקריבו [[קורבנות]]. בקודש עמד המזבח הפנימי שעליו הקטירו קטורת. בקודש הקדשים עמד [[ארון הברית]] שבו הלוחות - תורה. | בעזרה עמד המזבח החיצון שעליו הקריבו [[קורבנות]]. בקודש עמד המזבח הפנימי שעליו הקטירו קטורת. בקודש הקדשים עמד [[ארון הברית]] שבו הלוחות - תורה. | ||
ארון הברית שבו התורה - ענינו הוא כענינו של [[משה רבינו]], כי | ארון הברית שבו התורה - ענינו הוא כענינו של [[משה רבינו]], כי עצמותו של משה היא עצם אחד עם עצמותה של התורה, וכמו שכתוב: "זכרו תורת משה עבדי" - שנקראת על שמו של משה, ועצמותה של התורה מאוחדת בעצמותו של הקב"ה. | ||
כך גם בכל אחד מישראל, שהוא בחינת מקדש לה', הנה, בחינת ה"עזרה" שבו - חיצוניות הלב, ה"קודש" שבו - בחינת פנימיות הלב, ואילו "קודש הקדשים" הוא פנימיות דפנימיות הלב - בחינת [[יחידה]] שבנפש. | כך גם בכל אחד מישראל, שהוא בחינת מקדש לה', הנה, בחינת ה"עזרה" שבו - חיצוניות הלב, ה"קודש" שבו - בחינת פנימיות הלב, ואילו "קודש הקדשים" הוא פנימיות דפנימיות הלב - בחינת [[יחידה]] שבנפש. | ||
בחינה זו - | בחינה זו - יחידה שבנפש - היא בחינת "משה" הנמצאת בכל אחד ואחד מישראל, כמבואר ב[[ספר התניא]] - שבכל אחד מישראל יש ניצוץ מנשמת משה, שממנו ה[[ביטול]] העצמי של נשמת כל איש ישראל לקב"ה. כי משה הוא בחינת "דעת" שענינו ההתקשרות החזקה בה' בתכלית. | ||
וזהו בחינת "אהל מועד" שבכל | וזהו בחינת "אהל מועד" שבכל נפש מישראל, בדוגמת אהל מועד שהיה לעם ישראל במדבר, שהוא מלשון "ונועדתי לך שם", כך גם יחוד [[אור א"ס]] ב"ה למטה השורה ומתגלה בנפש האדם נקרא בשם אהל מועד שבנפש, כי ה' נועד ומתיחד עם כל אחד מישראל - בנשמתו, ועל-ידה נמשך גם לנפשו הטבעית וגופו הגשמי. | ||
אלא ש"ונועדתי" הן | אלא ש"ונועדתי" הן אותיות "ונודעתי" - בחינת דעת שהוא בחינת משה, אשר נשמתו מושרשת בדעת העליון. ועל זה נאמר בזוהר הקדוש שאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא ובכל אחד ואחת, שמשפיע דעת והתקשרות לה' אין סוף ב"ה, בכל אחד ואחת מישראל. | ||
==מקורות לעיון:== | ==מקורות לעיון:== | ||
לקו"ת ויקרא ב ע"א. [[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז 472. תניא פמ"ב. | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
[[קטגוריה:נפש | [[קטגוריה:נפש]] | ||