עריכת הדף "אגרת התשובה - פרק א'"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק א' - ההבדל בין תשובה לכפרה'''
'''פרק א'''' של [[אגרת התשובה]] מסביר כי עיקר מצוות ה[[תשובה]] היא בוידוי וחרטה בלבד, וה[[יסורים]] אינם אלא למרק הפגם ולהשיב אהבת ה' אליו.


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
באגרת התשובה שלושה חלקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי המצווה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'' מבארים אותה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים מחברים ומשלבים את שניהם{{הערה|שיחת פרשת וישלח תשכ"ט.}}. הפרק הראשון מבאר את ההבדל בין תשובה לכפרה.
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=א'|טקסט הפרק="תניא בסוף [[יומא]] שלשה חלוקי כפרה הם ו[[תשובה]] עם כל אחד. עבר על [[מצוות עשה]] ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו עבר על [[מצוות לא תעשה]] ושב תשובה תולה ו[[יום הכיפורים]] מכפר. (פירוש דאף על גב דלענין קיום מצוות עשה, גדולה שדוחה את לא תעשה. היינו משום שעל ידי קיום מ"ע ממשיך אור ושפע בעולמות עליונים מהארת אור אין סוף ב"ה (כמ"ש ב[[זוהר]] דרמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא), וגם על נפשו האלקית כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. אבל לענין תשובה אף שמוחלין לו העונש על שמרד במלכותו ית' ולא עשה מאמר המלך. מכל מקום האור נעדר וכו' וכמארז"ל על פסוק מעוות לא יוכל לתקן זה שביטל קריאת שמע של ערבית או וכו'. דאף שנזהר מעתה לקרות [[קריאת שמע]] של ערבית ושחרית לעולם אין תשובתו מועלת לתקן מה שביטל פעם אחת. והעובר על מצוות לא תעשה על ידי שנדבק הרע בנפשו עושה פגם למעלה בשרשה ומקור חוצבה (בלבושים ד[[י' ספירות]] ד[[עשיה]] כמ"ש בת"ז לבושין תקינת לון דמנייהו פרחין נשמתין לבני נשא וכו') לכך אין כפרה לנפשו ולא למעלה עד יום הכיפורים, כמו שכתוב וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל ומפשעיהם וכו' לפני ה' תטהרו לפני ה' דייקא, ולכן אין ללמוד מכאן שום קולא חס וחלילה במצוות עשה ובפרט ב[[תלמוד תורה]]. ואדרבה אמרו רבותינו ז"ל ויתר הקב"ה על [[ע"ז]] וכו' אף שהן כריתות ומיתות ב"ד ולא ויתר על ביטול תלמוד תורה). עבר על כריתות ומיתות בית דין תשובה ויום הכיפורים תולין ויסורין ממרקין (פי' גומרין הכפרה והוא מלשון מריקה ושטיפה לצחצח הנפש. כי כפרה היא לשון קינוח שמקנח לכלוך החטא) שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. עכ"ל הברייתא:


==גוף הפרק==
והנה מצות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא בלבד, (כדאיתא בגמרא פ"ג ד[[סנהדרין]] ובחושן משפט ססי' ל"ד לענין עדות), דהיינו שיגמור בלבו בלב שלם לבל ישוב עוד לכסלה למרוד במלכותו יתברך ולא יעבור עוד מצות המלך ח"ו, הן במצוות עשה הן במצוות לא תעשה. וזהו עיקר פירוש לשון תשובה לשוב אל ה' בכל לבו ובכל נפשו לעבדו ולשמור כל מצותיו כמו שכתוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וכו'. ובפרשת נצבים כתיב ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו וכו' בכל לבבך וכו' שובה ישראל עד ה' אלקיך וכו' השיבנו ה' אליך וכו'. ולא כדעת ההמון שהתשובה היא התענית. ואפילו מי שעבר על כריתות ומיתות ב"ד שגמר כפרתו היא על ידי [[יסורים]]. היינו ש[[הקב"ה]] מביא עליו יסורים (וכמו שכתוב ופקדתי בשבט וכו' ופקדתי דייקא) והיינו כשתשובתו רצויה לפניו ית' בשובו אל ה' בכל לבו ונפשו מ[[אהבה]] אזי באתערותא דלתתא וכמים הפנים וכו' אתערותא דלעילא לעורר האהבה וחסד ה' למרק עונו ביסורים ב[[עולם הזה]] וכמו שכתוב כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכו'. ולכן לא הזכירו [[הרמב"ם]] והסמ"ג שום [[תענית]] כלל במצות התשובה אף בכריתות ומיתות ב"ד. רק הוידוי ובקשת מחילה כמו שכתוב בתורה והתודו את חטאתם וכו'. ומ"ש ביואל שובו עדי בכל לבבכם בצום ובבכי כו' היינו לבטל הגזרה שנגזרה למרק עון הדור ע"י יסורים בארבה. וזהו הטעם בכל תעניות שמתענין על כל צרה שלא תבא על הצבור וכמו שכתוב ב[[מגלת אסתר]]. ומה שכתוב בספרי המוסר ובראשם ספר הרוקח וספר חסידים הרבה תעניות וסיגופים לעובר על כריתות ומיתות בית דין וכן למוציא זרע לבטלה שחייב מיתה בידי שמים כמו שכתוב בתורה גבי ער ואונן ודינו כחייבי כריתות לענין זה. היינו כדי לינצל מעונש יסורים של מעלה ח"ו. וגם כדי לזרז ולמהר גמר כפרת נפשו. וגם אולי אינו שב אל ה' בכל לבו ונפשו מאהבה כי אם מיראה:"}}
{{פרק תניא|פרק=א|טקסט הפרק={{ספר התניא/אגרת התשובה - פרק א'}}}}


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
להבנת ההבדל בין תשובה לכפרה מקדים [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|על פי הברייתא המובאת בסוף מסכת יומא.}} שלעבירה על 'עשה' מספיקה תשובה '''בלבד''', ואילו העובר על 'לא תעשה' זקוק מלבד התשובה '''גם לכפרה'''. והטעם, כי:{{ש}}
למרות ש[[מצוות עשה]] גדולה יותר, העונש והפגם הנעשה על ידי ביטול [[מצוות לא תעשה]] הינו חמור יותר, ולכן זקוק הוא לכפרה מיוחדת.
:בביטול "עשה" מתבטלת המשכת האלוקות. לתקן את העבר אי אפשר (אין שייך כאן כפרה) ומה שמתאפשר הוא רק לסלוח (לחוזר בתשובה).
:בעבירה על "לא תעשה" אמנם המרידה גדולה יותר (קשה יותר לחזור בתשובה), אבל מצד שני הפגם ניתן לתיקון (שייכת כפרה).
 
{{ש}}
ועל פי זה מובן ההבדל בין תשובה לכפרה:
:תשובה - '''עזיבת החטא'''.
:כפרה - ניקוי הנפש '''לאחר''' מחילת העוון. צומות ותעניות מזרזים גמר הכפרה, מועילים לביטול גזירות, ומצילים מיסורים.


{{גלריה|תצלום העמודים המקוריים בספר התניא|
למרות שמצוות ה[[תשובה]] מה[[תורה]] היא עזיבת החטא בלבד, זקוק האדם למירוק על ידי [[יסורים]] או תעניות כדי למרק הפגם הרוחני ולהשיב את קרבתו להשם.
<gallery widths=200px>
==צילום דפוס התניא==
תמונה:תניא צ2 (Small).jpg|צ, ב
תמונה:תניא צא1 (Small).jpg|צא, א
תמונה:תניא צא2 (Small).jpg|צא, ב
</gallery>
}}


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[תשובה]]
*[[תשובה]]
*[[כפרה]]


{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק י"ב]]|רשימה=פרקי [[אגרת התשובה]]|הבא=[[אגרת התשובה - פרק ב'|פרק ב']]}}
 
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק י"ב]]|הבא=[[אגרת התשובה - פרק ב'|פרק ב']]}}
[[קטגוריה:אגרת התשובה - תניא]]
[[קטגוריה:אגרת התשובה - תניא]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)